Resistance 3

נמאס לכם ממשחקי מלחמה? כנראה שגם ל-Insomniac, הסטודיו שמאחורי סדרת Resistance המצליחה. אחרי שני משחקים בהם לקחנו חלק פעיל במיוחד במאמץ האמריקני להדוף את מתקפת חייזרי הכימרה, הקרבות הגדולים עומדים להסתיים - מפני שלא נותרו עוד בני-אדם רבים שלא נרצחו או "הומרו" לשורות החייזרים. זהו לא זמן של גבורה ותהילה צבאית. שרידי הפליטה שנותרו בשטח לא מקווים לדבר פרט לעוד כמה חודשי חיים, טרם יקיץ הקץ על המין האנושי כולו.

גם לגו'זף קפלי כבר אין שום תקווה לניצחון, ואת ארבעת השנים שחלפו מאז Resistance 2 בחר להעביר מחופר תחת הקרקע עם אשתו ובנו. אלא שאז צץ לו משום מקום דוקטור מליקוב, מומחה לביולוגיית הכימרה, וטוען שבלב העיר ניו-יורק, יותר מאלף קילומטרים ממקום מסתורו של קפלי, שוכן לו מקור אנרגיה מסתורי המסוגל להציל את כולם ולחסל את החייזרים. כך יוצאים השניים, קפלי והדוקטור, לרוד טריפ על רקע נופי האפוקליפסה.

החוויה הזו, במיוחד במהלך הקמפיין המושקע לשחקן יחיד, שונה מאוד מזו של משחקי הסדרה הקודמים. למעשה, יותר מכל דבר אחר היא הזכירה לי את Half-Life 2 הוותיק והמצוין. אל תחכו לקרבות ענקיים ומלאי פאתוס. רוב הזמן תתבקשו לשוטט בערים נטושות וחרבות, מסתננים בתוך שקט שמצליח להיות הרבה יותר מפחיד מהמולת הקרב. פעם רוב משחקי הפעולה מגוף-ראשון היו כאלה. היום זה נראה כמעט מהפכני לעומת Call of Duty ושלל תואמיו.

יורים דרך קירות

מסורת אחת שעליה בכל זאת שומרים אנשי Insomniac, עוד מימי ראצ'ט אנד קלאנק, היא ארסנל כלי הנשק הייחודי והמגוון. פרט לכלים המוכרים ממשחקים אחרים, כדוגמת מקלעים אוטומטיים, רובי צייד וכוונות צלפים, תזכו לאסוף במהלך ההרפתקה גם רובי אנרגיה שיורים דרך קירות, מפרקים את האויבים לאטומיהם או מקפיאים אותם. כאן אין הגבלה על נשיאת נשק ותחמושת, ובכל רגע נתון אפשר לעבור בין כל אחד מהכלים בארסנל. והנה עוד מגע של רטרו: תאמינו או לא, אבל מד הבריאות שלכם לא יתחדש מעצמו אם תתחבאו בפינה.

העולם של Resistance 3 הוא לא מקום יפה. אינני יודעת אם להאשים את המנוע הגרפי או הסגנון האמנותי שאותו בחר הצוות לאמץ הפעם, אך במהלך הקמפיין לא תחזו במראות רבים שיוציאו מכם את הואוו המתבקש. לפחות מצליח המשחק לשמור על קצב חלק ואחיד גם כאשר רובוטים בגודל של גורדי שחקים ממלאים את המסך. בהתאם למדיניותה של סוני, תומך הכותר בחיישן ה-Move המספק דרך נוספת ומעט אקטיבית יותר לשחק, וגם במסכי תלת-מימד.

באשר למולטיפלייר, כדאי לציין כי מדובר באחד המשחקים הראשונים של סוני הדורש הזנתו של קוד ייחודי הכלול באריזה על מנת לגשת למצבים מרובי-המשתתפים. בחו"ל ננקט הצעד הזה כתגובה לשוק משחקי היד-שנייה הפורח, בישראל זו יותר טרחה מעצבנת. הקרבות עצמם שמרניים משהו, אם כי המפות בהחלט מעוצבות היטב ומספקות מגוון הזדמנויות טקטיות לגנרל החובב. מצב ה-Co-Op נשען הפעם על שלבי הקמפיין הרגיל, ומשתלב באופן טבעי יותר בחבילה. אפשר לשחר בו און-ליין או במסך מפוצל עם חבר היושב לצדכם.

מיושן וטוב

בזמן שבו מתגברים הדיבורים על נחיצותו של דור קונסולות חדש, מגיע Resistance 3 ומזכיר לנו את מה שהשארנו מאחור: סגנון אישי, מאופק ומוקפד יותר של משחקי פעולה מגוף-ראשון. הוא בהחלט לא חדשני (אלא אם משווים אותו אך ורק לקודמיו בסדרה), אך מספק חוויה מהנה לאורך קמפיין ארוך ומוצלח. אל תאשימו אותנו אם בסופו תרגישו שהבלגן של משחקי Modern Warfare עושה לכם כאב ראש לעומת האלגנטיות הפשוטה הזו.

מצב המולטיפלייר מאכזב קמעה - כאן תחושת הרטרו הרבה פחות חיובית - אך בסופו של דבר מדובר בחבילה איכותית ומוצלחת ששווה את כספכם. המפגש הבא שלנו עם Resistance ממש לא רחוק, שכן כותר חדש לגמרי בסדרה אמור להיות אחד ממשחקי ההשקה של קונסולת הויטה הניידת. עם זאת, מדובר כנראה ב-Resistance האחרון שפותח על ידי יוצריו המקוריים, אשר בחרו להיפרד מהמותג לא בבום ענקי אלא בשקט מסתורי. טוב שכך.