ההגנות המרושעות ביותר בהיסטוריה

לפני מספר שבועות העלתה בליזארד את חמתם של הגיימרים, לאחר שהצהירה כי בלי חיבור אינטרנט קבוע לא נוכל לשחק בכותר התפקידים והפעולה המבוקש דיאבלו 3. רבים מהמגיבים ראו את הדרישה הזו כדרקונית ובלתי סבירה, בטח עבור שחקן שכלל לא מעוניין לשחק ברשת. באיזו זכות מגבילה החברה את האופן בו אנו זכאים להשתמש במשחק שאותו קנינו במיטב כספנו?

ובכן, מסתבר כי בהשוואה לימים עברו, לפרה-היסטוריה של תעשיית הגיימינג, מדובר עוד במערכת הגנה סלחנית יחסית. בשנות ה-80 וה-90, כשמשחקי וידאו חדשים הגיעו על קלטות ועל דיסקטים, הרשו לעצמם המפתחים להגן על יצירותיהם באמצעי אבטחה שנראו לעתים הזויים ומופרעים, והציבו בפני הלקוחות אתגרים שלא נפלו משלבי המשחק עצמם. באופן כללי, הרעיון היה לדרוש מהשחקן להוכיח כי ברשותו פריט מידע או חפץ הכלול באריזת המשחק, וקשה לשכפל או לצלם אותו.

גם אז, כמו היום, היו מצליחים ההאקרים לפרוץ ולעקוף את מערכות ההגנה הללו בזריזות. גם אז, נדמה היה שללקוחות המשלמים הוצעה חוויה חלקה ואיכותית פחות מזו אשר ממנה נהנו הגנבים. להזכירכם, בהעדרם של כוננים קשיחים במחשב הביתי הממוצע המושג "התקנה" כלל לא היה קיים, והשאלה המכשילה שתפקידה להפיל את המעתיקים בפח צצה בכל פעם מחדש - כאילו זו הפעם הראשונה שאנו משחקים. החלטנו להביא בפניכם כמה דוגמאות בולטות, שיצליחו לעודד אתכם. אולי בכל זאת קצת התקדמנו.

"מהי המילה החמישית בשורה השלישית בעמוד 59?"

זו השאלה עליה הייתם מתבקשים לענות בפתחם של משחקי מחשב הגדולים של תחילת-אמצע שנות ה-90. המטרה הייתה, כאמור, לוודא כי ברשותכם חוברת ההוראות של המשחק אותה אפשר למצוא רק בתוך האריזה המקורית. פגם מובנה בשיטה: את החוברת אפשר היה להעתיק ולהפיץ, גם באמצעים הפרימיטיביים של אז. לעתים היו מנסים להתגבר על כך על ידי שימוש בתמונות צבעוניות, אותן היה קשה יותר להעתיק באמצעות מכונת צילום.

במשחק המחשב "המירוץ של באז אלדרין לחלל" מ-1993 נדרשו השחקנים להזין בתחילתה של כל משימה את משך הזמן המדויק שאותו בילו חלליות אמריקניות וסובייטיות בחלל. התשובה הסבוכה, רצף של אותיות ומספרים, הופיעה במקום כלשהו בחוברת, ואם הייתם טועים בהזנת הנתונים הכותר לא היה טורח כלל להודיע לכם - אלא פשוט גורם לחללית שלכם להתרסק באופן פתאומי במהלך המשימה.

ספר המתכונים של King's Quest 3

עדיין בגזרת חוברת ההוראות, כמה מהמשחקים הבולטים של שנות ה-90 לא הסתפקו בהתמנת מילות קוד אלא העבירו נתחים שלמים מהמשחק ממש לדפים המודפסים, פשוט כדי שלא תוכלו להסתדר בלעדיהם. כאלו היו כותרי סדרת ההרפתקאות הקלסית King's Quest: במשחק השלישי בסדרה היה נדרש השחקן להיעזר במתכונים המופיעים בחוברת על מנת לרקוח כישופים, ואילו במשחק השישי הכילה החוברת פתרונות לחידות במשחק אותן לא ניתן היה לפתור בשום דרך אחרת.

במשחק Ultima המקורי השתמשו חלק מהדמויות בשפה מסתורית אותה ניתן היה לפענח באמצעות מילון המופיע בחוברת, ואילו ב-Dragon Wars קטעי דיאלוג שלמים הפנו את השחקן לדפים בחוברת במקום להציג את השורות על המסך. כותרי קרבות האוויר והחלל הקלסיים Wing Commander I ו-Strike Commander כללו בתוכם קטעי עלילה קצרים ולא ברורים, ורק מי שהיה קורא בחוברת את הסיפור המלא היה מצליח להבין מה בעצם מתרחש מולו.

שם הקוד: אינדיאנה ג'ונס

עם כל אהדם של מפתחי המשחקים לסודות בחוברות ההוראות, מערכת ההגנה הזו הייתה כאמור פרוצה להעתקות קלות יחסית. בשלב מסוים החלו אריזות המשחקים להתמלא באביזרים שונים ומשונים שכל מטרתם "לפענח" את מערכות ההגנה המשולבות במשחק. במשחק ההרפתקאות "אינדיאנה ג'ונס ומסע הצלב האחרון" מצאו השחקנים בתוך הקופסה פיסת קרטון מוזרה, ורק כאשר מניחים עליה שקף אדום (המצורף אף הוא למשחק) נחשפים קודי ההפעלה.

חברת הפיתוח לוקאס-ארטס הוסיפה להפתיע במערכות הגנה ייחודיות, והייתה בין אלו שעשו את השימוש הרב ביותר ב"גלגל קודים" לצורך אבטחת משחקיה. המדובר במעין גלגל שטוח ודו-שכבתי, שחלקו העליון שקוף בחלקים מסוימים ומציע מידע המודפס על המעגל התחתון. לדוגמה, במשחק ההרפתקאות "הסוד של אי הקופים" הוצגו על המסך פניהם של פיראטים מרושעים. השחקן נתבקש לסובב את הגלגל העליון עד שהציורים אשר עליו ירכיבו את פניו של אותו פיראט, ותחתיהם היה נחשף הקוד הסודי הנדרש.

בום! אתה מת!

ימיה התמימים של תעשיית המשחקים חלפו זה מכבר, וגם מערכות ההגנה הפרימיטיביות של פעם הוחלפו בשיטות מתוחכמות יותר. אלו נעשו שקופות יחסית למשתמש, כאשר עיקר המאמץ מושקע במדיה עצמה - בבדיקות שנועדו לגרום למשחק שהועתק לתקליטור צרוב להפסיק לפעול מעצמו.

ואולם יש גם מפתחים שלא איבדו את חוש ההומור, ובחרו בדרכים אחרות ומשעשעות יותר. במשחק הפעולה Postal, לדוגמה, עותק צרוב מתחיל לפעול ללא כל בעיות, אך בתוך כמה דקות היה הגיבור יורה לעצמו בראש. במשחק האסטרטגיה Settlers 3 מגלים שחקנים המשחקים בעותק פיראטי כי הנפחים מכריזים על שביתה ומסרבים להכין חומרי גלם לייצור כלי-נשק, ואילו ב-Red Alert 2 בסיסו של השחקן הפושע מושמד ומתפוצץ כולו בתוך 30 שניות מתחילת הקרב.