Dungeon Siege III

אפשר לעשות הרבה השוואות כשבאים לבקר את Dungeon Siege III: אפשר להשוות אותו לשני הכותרים הקודמים בסדרה, אפשר להשוות אותו ל-Torchlight ול-Deathspank, הכותרים האחרונים שעשו רעש בז'אנר, אפשר להשוות אותו למשחקי קו-אופ בולטים בשנים האחרונות, ועוד.

 

בשורה התחתונה, חוסר המקוריות המשווע של Dungeon Siege III מזמין קטילה בביקורות, וההשוואה לכותרים אחרים ומוצלחים יותר פשוט מתבקשת. אלא, שאם ניגשים לבקר את המשחק בצורה אובייקטיבית, ומתרכזים בחוויית המשחק עצמה, מתגלה כותר מהנה שמיועד להעברת הזמן בכיף, ובעיקר - בלי לחשוב יותר מדי. נכון, אין לו משחקיות עמוקה כמו זו של The Witcher 2 או דרגון אייג', אך זוהי דווקא נקודת החוזק שלו.

משחקיות טובה, הכל לטובה?

המשחקיות האינפנטילית עושה את העבודה בצורה כיפית וזורמת. המשחק כמעט מיועד כדי שתשחקו בו בהיסח הדעת, תוך כדי שאתם משוחחים עם שותפכם למשחק. מדי פעם תצטרכו לקבוע טקטיקה משותפת כדי להתאים את היכולות החדשות של החבורה לסוגי האויבים השונים, ומשם זה הכל מעיכת כפתורים, ומיחזור פעולות נוסח התקפה-התקפה-בריחה-הגנה וחוזר חלילה.

 

גם במשחק סינגלפלייר סולידי יצטרפו אליכם דמויות שנשלטות על ידי המחשב. הדמויות האלו לא סניליות כמו במשחקי בתר ושסף, ויעשו את מלאכתן נאמנה: הן יתקיפו כשצריך בצורה טובה ואמינה, לא יתרחקו יותר מדי מהשחקן כשלא צריך, ויקימו אותו לתחייה כשהוא מת בדיוק בתזמון הנכון. בכל זאת, השליטה על הדמויות האלו מוגבלת ביותר, ומלבד אפשרויות לשיתוף חפצים ובחירת יכולות, אי אפשר לתקשר איתן במשך המשחקיות השוטפת.

 

לא על המשחקיות לבדה

מעבר למשחקיות עצמה, ה"מסביב" של המשחק זניח לחלוטין. אפקטי הסאונד מושקעים, אך חוזרים על עצמם ומציקים באוזן אחרי משחק ממושך. ערך המשחקיות החוזרת נמוך במיוחד לאור העובדה כי עלילת המשחק לינארית לחלוטין, ולא משנה כמה אפשרויות בחירה קיימות לאורך הדיאלוגים, תגיעו לאותם משימות, עם אותם דמויות, ודרך אותם שבילים. אפילו לא עוזר להגביר את רמת הקושי, שכן היא רק הופכת את המשחקיות לשיטתית יותר, ופחות מתגמלת על יצירתיות. העלילה לא גרועה בפני עצמה, אבל היא נודפת ריח חזק של "נדמה לי שאני מכיר את העלילה הזאת מאיפה שהוא". העלילה היא משימת הרפתקת מבוכים ודרקונים שבלונית, חסרת כל ייחוד או עניין.

 

גם עיצוב הסביבות מיושן ואין בו טיפת ייחוד או ערך מוסף לחוויה הסופית. למען האמת, לפעמים מצאתי את עצמי "חורש" מסדרונות בצורה אוטומטית כל כך, שלא הייתי צריך להסתכל בכלל על המפה או לחשוב לאיזה מסדרון אני נכנס. פשוט הלכתי בכיוון הכללי של החץ המסמן את מקום המשימה על המפה הזעירה בפינת המסך. לאורך הסביבות מפוזרות כנופיות אויבים שגדלות והולכות ככל שתתקדמו במשימה. כשנתקלתי בדלת נעולה, או בדמות שלא מאפשרת התקדמות עלילתית, הבנתי שאני צריך לנסות דלת אחרת או לחלופין לחפש חפץ כלשהו שעוד לא מצאתי.

 

אין כמעט מה לספר על המולטיפלייר. כאמור, המשחק מיועד למשחקיות קו-אופ, כך שאי אפשר להגיד שמצב המולטיפלייר מיותר לחלוטין, אבל גם אי אפשר להגיד עליו שום דבר טוב. מנוע שידוך השחקנים די בסיסי, ואין מצבי משחק מקוריים או מעניינים כדי להוסיף גיוון או חדשנות לנוסחת דיאבלו השחוקה. אפשר להגיד שמצב המולטיפלייר ממלא את הפונקציה שלו בצורה טובה, אך לא עושה שום דבר מעבר לכך.

 

למראית עין בלבד

מה שכן, ל-Dungeon Siege III מעלה אחת ברורה, שאין להתעלם ממנה, והיא הופכת את כל המשחק לכיפי ומזמין יותר: הגרפיקה.

 

הגרפיקה עשויה היטב, ולמען האמת, הוא אחד מהכותרים היפים ביותר שיצאו תחת הז'אנר, עם דגש על הסביבות עוצרות הנשימה. למרות שהאווירה, הסביבות והנושאים בנליים ומציגים קולקציה רחבה של קלישאות מסיפורי פנטזיה, הם עשויים היטב, וכאמור, הסביבות הם גולת הכותרת של הפן החזותי של המשחק.

 

חשוב לציין שלמרות ההתפעמות מהגרפיקה, גם היא הובילה בסופו של דבר לתחושת תסכול. אני באמת לא מבין איך המפתחים מסוגלים לשחרר משחק כל כך יפה מבחינה ויזואלית, כשזווית המצלמה בכלל לא נותנת ליהנות מהיופי הזה, ותקועה בין שני מצבים איזומטרים לא נוחים שתוחמים את השחקן בד' אמותיו, פשוטו כמשמעו, ולא מאפשרים לראות את הסביבות במלואן. מילא שהמצלמה תקועה בזווית מעצבנת לאורך כל המשחק, אבל היא אפילו לא מאפשרת לראות אויבים מתקרבים אלא רק כשהם ממש קרובים, או כשהם מופיעים בפלטפורמה גבוהה או נמוכה יותר מזו שהדמות נמצאת בה.

 

עושה את העבודה

לצערי, Dungeon Siege III הוא עוד כותר המשך שנופל לבינוניות בגלל חוסר ליטוש ומיחזור נוסחתיות מוגזם. הפוטנציאל של המשחקיות האינפנטילית-אבל-כיפית לא מפצה על כל הבעיות האחרות שלו. מלבד הגרפיקה ותמצית המשחקיות עצמה, כל הקטגוריות רק "עושות את העבודה", ולא מציגות משהו מעניין או מקורי מספיק בשביל להשאיר את השחקן מרותק. למרות זאת הוא משחק די טוב, שמספק, אם לשים את ההשוואות לכותרים אחרים ואת התסכולים ממאפיינים שחוקים בצד, משחקיות רדודה אך מהנה, שמשתדרגת בין רגע אם מכניסים שותפים להרפתקה. אחרת, הוא סתם עוד כותר בתר ושסף בנאלי, בעולם ויזואלי יפה במיוחד.

 

בעד

גרפיקה מרהיבה ועיצוב אמנותי קלסי

תמצית משחקיות שעובדת היטב

לשחוט מפלצות מכוערות בשניים כיף כיפליים

 

נגד

עלילה שטחית ולא ייחודית

זוויות מצלמה מעצבנות

משימות ושלבים משעמים וצפויים