Virtua Tennis 4

זוכרים איך התלהבתי מהגישה המקצועית של Top Spin 4, משחק טניס ראליסטי שבניגוד למתחריו לא מעודד אתכם לעשות שטויות על המגרש? אז מתחרים כמו Virtua Tennis 4 הם בדיוק מה שהתכוונתי אליו. דקות ספורות לאחר תחילת מצב הקריירה כבר מצאתי את עצמי מכוון את הכדור לעבר צלחות חמר ובלונים צבעוניים - וזה עוד רגוע יחסית למבנה המטורף של הקמפיין עצמו.

 

Virtua Tennis 4 נותר נאמן למסורת הטיפשית משהו של הסדרה היפנית, ולא לוקח את עצמו ברצינות. למעשה, נדמה שמפתחיו עושים כל מאמץ אפשרי על מנת שכלל לא נשים לב שמדובר במשחק טניס - כאילו הספורט לא מדליק ומעניין בפני עצמו, ועדיף לדאוג לו לתחפושות שונות ומשונות שיסתירו אותו מהשחקן.

 

ובכל זאת אני חייב להודות כי ברגע שנכנסתי לעניינים די נהניתי מהחוויה. אתם מבינים, בלבו של המשחק הזה ניצבת מכניקה יציבה, מהנה וממכרת, שנשארת כיפית גם כשהיא ארוזה בעטיפה מוזרה ותמוהה. זה מסוג הדברים שגורמים לכם לתהות, כמה המשחק הזה עשוי היה להיות גדול ומוצלח יותר אילו רק מפתחיו היו מוכנים לוותר לרגע על האווירה השטותית.

 

משחק טניס? לא, משחק לוח!

תחילתו של מצב הקריירה, World Tour, נראית סטנדרטית ומקובלת: יוצרים דמות, מעצבים אותה בדייקנות על כל פרטיה (מהיקף השרירים ועד צבע השער), פוגשים את המאמן ופוצחים במסע של טורנירים בין-לאומיים. אלא שבמקום טבלאות דירוג ולוחות שנה, מה שמוצג בפנינו עם תחילת ההרפתקה הוא לוח המכוסה מעגלים, ודמות "חייל" הנעה בין המעגלים הללו לפי המרחק הרשום על קלפים המחולקים לכם באופן אקראי.

 

חלק מהמעגלים מייצגים משחקי אימון, חלק מכניסים אתכם לאחד מאותם משחקונים מטופשים שכל קשר ובינם בין טניס אמיתי קלוש ביותר, וחלקם - כרטיסי כניסה לטורנירים תחרותיים. בא לכם להיכנס לטורניר? תוכלו לעשות זאת רק אם ברשותכם נמצא הקלף הנכון, שיצעיד אתכם את מספר הצעדים המדויק קדימה לעבר האירוע הספציפי. לא היה לכם הקלף ודילגתם על המעגל שרציתם? חבל! אין לכם שום אפשרות לחזור אחורה.

 

מבנה הקמפיין המוזר הזה הופך את הקריירה שלכם לעניין אקראי לחלוטין. הזמן והדרך שאותה תעשו לקראת זכייה בתארים הגדולים תלויים לא רק בכישרונכם, אלא גם במזל ובקלפים. מה בדיוק זה מוסיף למשחק? לדעתי, שום דבר - רק בלגן - אך אולי אחרים ימצאו בכל העניין תפנית מסקרנת וחדשנית למבנה הקלסי.

 

כיף לשחק, אבל רק עם השלט

למרבה המזל המשחקיות כאמור מפצה על המוזרות, וכאשר תצליחו סוף-סוף להגיע למשחקי טורניר מול שחקנים מתחרים צפויים לכם מותחנים מאתגרים ומהנים. למעשה, אפשר לדלג על מצב הקריירה לגמרי ולהתרכז במוד ה-Arcade, המציב אתכם בכל פעם מול ארבעה מתחרים שונים ברמת קושי עולה. גם מצב האון-ליין פועל היטב, אך מוגבל למפגשים קצרים מול שחקנים אנושיים ואינו כולל טורנירים ואליפויות מקוונות.

כמתבקש ממשחק טניס בימינו, Virtua Tennis 4 מתיימר להציע תמיכה בחיישני תנועה. גרסת הפלייסטיישן 3 אותה בדקנו נשענת כמובן על יכולות ה-PlayStation Move, אך אם ציפיתם לשרוף קלוריות לאורך הטורניר כולו נכונה לכם אכזבה. ב-Move אפשר לשחק רק במוד מיוחד המנותק משאר המשחק, ורק מנקודת מבט תמוהה מגוף ראשון השוללת מכם שליטה במיקומכם על המגרש אלא רק בכיוון החבטה. כל זה הופך את העניין בעיקר למשחקון צדדי, גימיק שנועד כנראה בעיקר כדי שאפשר יהיה להציב את סמל החיישן על האריזה. חשבתי שכבר סיימנו עם השלב הזה בתולדותיהם של משחקי התנועה.

 

אז Virtua Tennis 4 לא ממש נותן פייט הולם ל-Top Spin 4, אבל מצד שני גם לא ממש מנסה. זהו משחק "רך", ארקיידי ופשוט יותר, שנועד לשחקנים שלא מחפשים חוויית טניס ראליסטית ומקיפה אלא משהו כיפי ומשעשע להעביר איתו את השעות הפנויות.

 

בעד

טניס מהיר, מאתגר ומהנה

גרפיקה נאה

מצב האון-ליין מספק חיבור חלק ומהיר, גם מישראל

 

נגד

מצב קריירה מוזר ואקראי

משחקונים מטופשים ומשעממים

התמיכה ב-Move היא סתם גימיק