Dragon Age II
ההמשך למשחק המצוין של Bioware הוא לא בדיוק מה שציפינו: עם פחות תפקידים ויותר פעולה, המעריצים בהחלט עשויים להתאכזב
שלום! שמי הוק, ולצערי נפלתי בין הכיסאות. לא מזמן הוחתמתי להיות הדמות הראשית בהמשך של משחק ענק, מהטובים שיצאו בז'אנר התפקידים. כותר מהשורה הראשונה, מפותח ע"י החברה מספר אחת בתחום עם הרזומה הטוב ביותר. דרכי אל התהילה ואל פנתאון גיבורי ה-RPG נראתה סלולה.
אלא שמשהו בדרך השתבש, וממשחק תפקידים עמוק התדרדרתי לכותר אקשן עם מוטיבים קלים של משחק תפקידים. המפתחת פנתה לקהל יעד רחב ככל האפשר והתאימה את המשחק לכך, המבקרים התרשמו אך לא היללו, המעריצים הנלהבים קיבלו משהו אחר משציפו לו וחלקם אף התאכזב קשות, ואני - אני נותרתי באמצע, ובוודאי אשכח עם שחרור Mass Effect III. זהו סיפורי.
נתלה על אילנות גבוהים
Dragon Age II הוא כמובן משחק ההמשך הרשמי של Dragon Age: Origins, שיצא לאור בסוף 2009 למצהלות הקהל וזכה בפרסים רבים והצלחה קופתית נאה. במשחק הראשון זכינו להכיר את פרלדן, עולם חדש ואפל מבית היוצר של Bioware. בנינו בו דמות עמוקה ומסקרנת ויצאנו למסעות ומאתגרים ומפתיעים. לא פלא שהוא נחשב לממשיך דרכו של Baldur's Gate המיתולוגי.
לאור הצלחת הכותר הראשון (שהגיע למחשב האישי ולקונסולות גם יחד), קהל המעריצים המתין בקוצר רוח להמשך עלילות הסוהר, אך בינתיים, קרו דברים בממלכת ביוואר: למדפי החנויות הגיע Mass Effect II, שהיה משחק מוצלח כשלעצמו, אך ספג ביקורת על רידוד מימד ה-RPG לטובת אקשן ופשטות תפעול. שלל חבילות הרחבה ותוכן חסרות השראה ומעוף סימנו קו מטריד שמגיע כעת לשיא.
בדומה למאס אפקט, נלקחו בדרגון אייג' 2 מספר החלטות שמטרתן הייתה ככל הנראה להנגיש את המשחק לקהל רחב יותר. מערכת הקרב שופרה לכאורה והפכה לקלה ומבוססת אקשן, תפריטים פושטו לכדי "גלגל פעולה" שמאפשר גישה מהירה, והדיאלוגים שעובדו לשלוש בחירות מסביב לגלגל. אין ספק ששיפורים גרפיים תורמים, אך עם שינויי מנוע נרחבים, זניחה של עלילת המשחק הקודם והתמקדות בדמויות אחרות (ולאו דווקא מעניינות), איפה זה משאיר אותנו? ימים יגידו.
הרבה שינויים, לא תמיד לטובה
מה שבהחלט ברור הוא שדרגון אייג' 2 לא מהווה המשך ישיר של קודמו והוא מאוד שונה ממנו במובנים רבים. בדרגון אייג': אוריג'ינס בנינו דמות מאפס, השקענו ברקע ובהיסטוריה שלה וליוונו אותה לאורך ציר זמן של כשנתיים. בדרגון אייג' 2 אנו מתוודעים לדמות מוכנה מראש שמקבלת נפח לאיטה, ונשחק אותה במספר פלשבקים לאורך ציר זמן של כעשור (היא לא ממש מזדקנת, למרבה הפלא).
הקרבות בגרסת הפלייסטיישן שבה שיחקתי הרגישו מעט פשטניים, עם הרבה מעיכת כפתורים, קפיצות וגלגולים. העלילה עצמה אינה זורמת בתחילה ורק לאחר כ-10-12 שעות מתחילה לקבל תאוצה (אחרי כ-15 שעות משחק עדיין היה קשה לי לומר לאן זה הולך - וזה אומר דרשני). על מערכת הדיאלוגים לא ארחיב את הדיבור. במאס אפקט 2 זה אולי עבד, אך כאן ציפיתי ליותר עומק.
נראה שהבעיה הקשה ביותר של המשחק נעוצה בציפיות הגדולות ממנו. מי שחשב כי יקבל המשך לדרגון אייג' האלמותי דינו להתאכזב שכן דרגון אייג' 2 אינו באמת המשכו. זהו משחק חדש לגמרי עם קו עלילה שונה, שמתרחש באזור מוגבל למדי של פרלדן. יש משהו עגום ברפטטיביות של אזורי המשחק, העולם קטן וסטטי ברובו (מה שדי מגוחך במשחק שמתרחש ע"פ שנים). אל הגיבור אנחנו מתוודעים כלאחר יד, מבלי שנחשפנו לרקע מקדים עליו.
לא לזה ציפינו
יש משחקים שהמתכון הזה עובד בהם מצוין (Curse of the Azure Bonds צץ לראש), כאן לא נוצרת הסינרגיה בין השחקן לדמות ולוקח זמן לקסם לעבוד ולמשחק להפוך למרתק. אין ספק שגם מעברי השנים בין הפלאשבקים מרגישים תלושים כאלמנט עלילתי. מה הדמות עשתה במהלך אותן שנים שאנחנו לא רואים? לא תמיד ברור.
לא זה הילד לו פיללתי. כשחשבתי על ההמשך של דרגון אייג', ציפיתי וקיוויתי למשהו שיעלה ויאפיל עליו. בפועל קיבלתי שעטנז שונה, שאפשר להחשיב כמשחק סביר (ואולי עוד ישתפר עם הזמן), אך יותר קשה להיכנס עליו ושיטת הקרבות שונתה ללא היכר (ולטעמי לא לטובה).
וכשיגיע לחנויות המשחק השלישי בסדרה - מה שיקרהוללא ספק מאחר והכותר כבר נמכר ביותר ממיליון עותקים - מה נקבל אז? המשך למשחק זה או לקודמו? משחק פעולה או משחק תפקידים?
בעד
גרפיקה מרשימה ביחס לכותר המקורי, אפקטים לא רעים
מתאים לקהל רחב (מועכי הכפתורים ימצאו עניין) ולא מוגבל לחובבי ה-RPG המסורתי
עלילה ארוכה, שהופכת מעניינת לאחר זמן מה
נגד
לאן נעלם משחק התפקידים? המשחקיות פשוטה ושטחית יחסית למה שהתרגלנו
נוחתים אל דמות מוכנה שאנחנו בקושי מכירים, לוקח זמן להיכנס לעניינים
עולם משחק מצומצם שאינו משתנה לאורך העלילה
ציון
| בואו לדבר על זה בפורומים.. פורום משחקי תפקידים פורום פלייסטיישן |
פלטפורמות ותאריכי יציאה | ||||||
11/03/11 |
11/03/11 |
11/03/11 |