YooStar 2

זה נשמע כמו חלום שמתגשם: YooStar 2 הוא משחק פלייסטיישן (או אקס-בוקס, בגרסת הקינקט) שמתיימר להפוך אתכם, לפחות לכמה רגעים, לכוכבי קולנוע. הרעיון, כמו כל הרעיונות הטובים ביותר, פשוט עד כדי גיחוך. הכותר מכיל 80 קטעים מסרטים וסדרות מפורסמות, ובעזרת מצלמת ה-EyeToy מציע לשים אתכם במקומם של השחקנים המוכרים. אפשר לשחזר את התסריט המקורי לפי תצוגה דמוית קריאוקי על המסך, או לאלתר כאוות נפשכם.

הוראות השימוש פשוטות מאוד, לכאורה. מפנים את החדר מחפצים שעשויים להפריע למצלמה, דואגים לתאורה נאותה ונעמדים במיקום שאותו הקונסולה מסמנת. מצב ה"אתגרים" בוחן את מידת הדיוק שלכם בעת שחזור הסצנות הקלסיות, אך אפשר גם להצטלם סתם בשביל הכיף ואז לשלוח את הקטעים לחברים במייל או להעלות לפייסבוק. דרך אותו תפריט תוכלו לצפות גם ביצירותיהם של אחרים, שהחליטו לשתף את הופעותיהם הקולנועיות עם שאר שחקני YooStar ברחבי העולם.

לא, הבעיה היא דווקא בביצוע, ולפחות בגרסת הפלייסטיישן זה משאיר הרבה מאוד מקום לשיפורים ותיקונים. אולי זה באשמת התכנה, אולי באשמת המצלמה, אך משום מה זיהוי הפנים והגוף הנעשה לצורך דגימת ההופעה שלכם אל תוך הסצנה הקולנועית נעשה לעתים קרובות באופן חובבני ומוזר. במקומה של דגימה איכותית, מתקבל מראה המזכיר יותר גזיר נייר, כמו אפקט של קליפים משנות ה-80, ללא כל התאמה של הצבע או הרקע כך שיתאימו לתפאורה שלתוכה YooStar מנסה להכניס אתכם.

אם אתם קונים את YooStar לילדים או לאחים צעירים, ייתכן שההתלהבות הראשונית סביב המשחק היא תמורה הולמת להשקעה. משם והלאה, השאלה היא האם יצליחו הקליינטים הקטנים להתגבר באמצעות דמיונם על התקלות הטכניות שהופכות את החוויה, בסופו של דבר, לחסרה. אולי להם לא יהיה כל כך אכפת מהמגרעות, כל עוד הם יכולים לראות את תמונתם, מטושטשת ועקומה ככל שתהיה, לצד גיבורי הקולנוע האהובים עליהם?