Killzone 3
שיפורים כמעט בכל תחום אפשרי ותמיכה בטכנולוגיות חדישות הופכים את Killzone 3 למשחק הפעולה הלוהט ביותר בסביבה. סוני שוב מפציצה עם חוויית אקשן מצוינת

Killzone 3, משחק הפעולה הגדול של סוני לחודשים הקרובים, מציע חבילה ענקית ומלאה בכל טוב: קמפיין ארוך ומושקע לשחקן יחיד, מבחר מצבי קרב מרובי-משתתפים, תמיכה בטכנולוגיות חדישות כמו חיישני תנועה וטלוויזיות תלת-מימד. העלילה שלו אומנם מטופשת להחריד, אבל זה לא באמת צריך להפריע לכם כשהאקשן מאתגר ומהנה כל-כך.
את הקמפיין מתחילים פחות או יותר בנקודה שבה Killzone 2 הסתיים: הקיסר ויזארי, שהפך את תושבי הכוכב המרוחק "הלגאן" לברגים משומנים היטב במכונת המלחמה המטורפת שלו, נפל בקרב והותיר את השליטה בידי חבורה ביזארית למדי של גנרלים ותעשיינים. המאבקים הפוליטיים בין הטיפוסים המשונים הללו תופסים חלק נרחב למדי מקטעי המעבר, אבל מי שציפה לעומק ותחכום יאלץ להסתפק בדיאלוגים מגוחכים וקריקטורות מיותרות.
גם בעבור ריקו וסווצ'נקו, צמד הלוחמים הקשוח שאותו כבר הכרנו מקרוב במשחק הקודם, פטפוטי הגנרלים לא מזיזים הרבה. הם נרדפים על ידי כל הצדדים - ההלגאנים שרוצים לסלק אותם מהבית, והצבא שלהם שמתעקש לקבל את כל ההחלטות השגויות שרק אפשר. כל זה הוא כמובן רק תירוץ לשלבים מלאי פיצוצים, וברגע שאנשים מפסיקים לדבר ומתחילים לירות Killzone 3 חוזר להיות הדבר הכי לוהט בסביבה.
נלחמים באש ובמים
הקמפיין של Killzone 2 זכה לשבחים בהיותו חוויית אקשן לא טיפוסית. משחקי הפעולה המודרניים לימדו אותנו להסתער על מאות ואלפי יריבים ולרסס לכל כיוון, אך כאשר האויב הניצב מולך מסוגל להשיב אש בדייקנות ולתפוס מחסה אפקטיבי, ריצה אל תוך שדה הקרב משמעה לא יותר מהתאבדות. Killzone 3 אומנם לא מביא עמו מהפכות גדולות, אך לפחות הוא מצליח לשמור על הסגנון המוצלח כל-כך.
ההבדל הבולט הוא בגיוון בין השלבים. הקרבות אומנם מתחילים באותה סביבת עירונית הרוסה, אך בהמשך המשחק מגיעים גם לג'ונגלים המאיימים של הלגאן ולקוטב הקפוא. גם בתוך הקרבות עצמם התחושה דינמית יותר: רגע אחד נעים על הקרקע, ברגע השני עולים על נגמ"ש ומפנים את הדרך, ועשר דקות אחר כך אנחנו כבר שולטים ברובוט ענקי. תוספת חביבה במיוחד היא ערכת הריחוף ("ג'אטפק"), המאפשרת להמטיר על האויב עופרת למעלה, ולגמוע מרחקים ארוכים בקפיצה אחת קלילה.
טכנית המנוע הגרפי לא עבר שינוי דרמטי, למעט התמיכה בטלוויזיות תלת-מימד שאותה לא נזדמן לנו לבדוק בעצמנו. ואולם העיצוב האמנתי המוקפד והאפקטים המשוכללים עוזרים לשמור על מעמדו של Killzone כאחד המשחקים היפים ביותר שיש. ניתן לשלוט במשחק באמצעות גיימפאד רגיל או ב-PlayStation Move, וחיישן התנועה מספק תחושה נוחה ומדויקת. המשחק לא בהכרח הופך קל או קשה יותר, אך נדמה שהשליטה באמצעות ה-Move מקרבת אותנו לחוויה, הופכת את האקשן למיידי ומרשים עוד יותר.
לא צריך להיות כבדים
בגזרת מצבי המשחק מרובי-המשתתפים, כולל Killzone 3 לראשונה תמיכה במשימות משותפות (Co-Op), אך ורק במסך מפוצל עם חבר היושב לצדכם. הגבלה נוספת היא שמדובר משום מה בקמפיין נפרד לחלוטין - אתם לא יכולים להזמין חבר להצטרף אליכם באמצע ההרפתקה, חייבים להתחיל מאפס. חבל, ב-Resistance 2 של סוני עצמה כבר ראינו אפשרויות מתוחכמות יותר.
למצב המולטיפלייר המקוון אין בעיות כאלה, ולמרות שבמבט ראשון נדמה שהוא לא מביא עמו שינויים גדולים לעומת מה שראינו ב-Killzone 2, השיפורים דווקא מרשימים למדי. אלו הם פחות רעיונות חדשים, ויותר ליטוש והידוק כללי של החוויה. שחקנים שהתלוננו על שליטה "כבדה" ומעצבנת יגלו הפעם משחק פעולה מהיר וחלק יותר, מבלי שיאבד מייחודיותו.
האטרקציה העיקרית הייתה ונותרה "איזור הקרב" (Warzone), קרב מרובה-משתתפים המבוסס על משימות מתחלפות, ומאתגר אתכם בכל כמה דקות עם מטלה חדשה ומעניינת. במצב ה"מבצעים" (Operations) קבוצות נקראות להגן ולתקוף אזורים מסוימים במפה, מה שיוצר קרבות מותחים במיוחד. אבל אפילו במצב ה-Deathmach הסטנדרטי, Killzone 3 הוא ללא ספק חוויה ממכרת ומצוינת.
ערפל הקרב
Killzone 3, כפי שכבר בוודאי הבנתם, הוא מבחינתה של סוני (וגם מבחינתנו) פסגת היצירה הנוכחית בתחום משחקי הפעולה, הן ברמה הטכנולוגית והן ברמת המשחקיות. המפתחים לא לקחו סיכונים מיותרים, והתמקדו בשיפור החוויה הקיימת בכל תחום אפשרי. ההישגים, למעט העלילה החלשה, מרהיבים.
זהו, כמובן, לא סוף הסיפור. סוני כבר הספיקה להכריז על משחק נוסף בסדרת Killzone שיצא לקונסולת ה-NGP הניידת, ואין לנו כל ספק שגם העבודה על Killzone 4 כבר החלה. נרמוז בעדינות כי הפעם השלמות הטכנית הצליחה לפצות על חוסר החדשנות, אך כדי להבטיח שלא נתעייף מהקרבות בהלגאן כדאי מאוד שבפעם הבאה נראה כמה רעיונות מקוריים באמת.
ציון
| בואו לדבר על זה בפורומים.. |
| פלטפורמות ותאריכי יציאה | ||||||
![]() |
![]() 22/02/2011 |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |










