אישה? אל תנהגי
טל שפר על פסק ההלכה של הרב אברהם יוסף, הפסק כי יש לאסור על נשים לנהוג, בייחוד בערים חרדיות. איראן זה כאן, מסביר שפר. מה, לא ככה?
מסתבר שהתפוח לא נופל רחוק מהעץ: בשבוע שעבר הוציא הרב אברהם יוסף, הבן של עובדיה, פסק הלכה לפיו יש לאסור על נשים לנהוג, ובעיקר לא בערים חרדיות, מפני שהדבר אינו צנוע. לא מדובר בסעודיה הרחוקה או באיראן שכולנו כל-כך אוהבים לשנוא ולצקצק בלשון על רמיסת זכויות האדם הבסיסיות שם, אלא משהו שקורה כאן אצלנו בחצר, בישראל שנת 2011, המאה ה-21.
מילא, לאסור על נשים לנהוג בגלל שהן לא יודעות לנהוג, זה אפילו נכון (סטגדיש), אבל להטיל איסור משום שהדבר לא צנוע?
מה בדיוק לא צנוע באישה שנוהגת? האם מדובר בצורה בה היא מלטפת את מוט ההילוכים שעשוי להיראות כאובייקט פאלי? האם מדובר באקט התדלוק שמזכיר לכבוד הרב חדירה? או האם בעצם אין בכך שום דבר מיני והכל נמצא בראש של אברהם יוסף וחבריו? זה בסדר, אל תרגישו רע עם עצמכם אם גם אתם לא רואים שום דבר מיני ולא צנוע באישה שנוהגת. אצלכם הכל בסדר.
לאישך מרפקך
אתם מבינים, חלק מהותי בדת הוא להפוך דברים רגילים לגמרי לדברים מיניים ולא צנועים, ובכך לדכא את אוכלוסיית הנשים. לאישה אסור להתפלל, לאישה אסור ללמוד, אסור לגעת באישה במחזור כי היא טמאה, ועכשיו גם אסור לנשים לנהוג. ברוך שלא עשני אישה מעולם לא היה רלוונטי יותר. הנחת היסוד בדת היא שלנשים אין יצר מיני, ושהדבר שמאפיין גבר יותר מכל הוא הקיום של יצר מיני וחוסר היכולת לשלוט בו. זו הסיבה שנשים מצוות לכסות את השיער (מה מיני בשיער של אישה?), זו הסיבה שלגברים אסור לשמוע נשים שרות (גם אתם כשאתם שומעים אישה שרה מיד עולות לכם מחשבות מלוכלכות לראש?), וזו גם הסיבה שנשים צריכות ללכת עם שרוול שיכסה להן את המרפק. הרי אין דבר יותר מיני ומגרה ממרפק של אישה. פורנו מרפקים, זה הדבר הבא.
כל עניין הנהיגה לא היה מרגש אותי יותר מדי אם אדון יוסף היה עוד תמהוני ממאה שערים שלאף אחד לא אכפת ממנו, אבל לא. אותו אברהם יוסף הוא דווקא רב העיר חולון, עיר חילונית במרכז הארץ, עיר שמשלמת לו משכורת שמנמנה ושממומנת על-ידי משלמי, וחשוב מכך, משלמות המיסים. כנראה שאם לנשים מותר לעשות משהו זה לשלם מיסים.
למה אנחנו כאלו סובלניים?
ואולי הבעיה היא אצלנו, שאנחנו נותנים לדברים כאלה לעבור לידנו מבלי להפריע לנו לסדר היום. כולנו התרגזנו כשקראנו את אותו פסק הלכה, אבל מיד לאחר מכן המשכנו בסדר היום הרגיל שלנו. אז נכון, ההשוואה לאיראן היא אולי קצת דמגוגית, כי אצלנו המשטר הוא לא משטר דתי, אבל מי יודע, בקצב הזה אולי לא רחוק היום. ולכן, מהיום, נתחיל בשורה של פסקי הלכה חילוניים למהדרין. הראשון מהם יהיה לאסור על אנשים חשוכים ופרימיטייבים לכהן בתפקידים ציבוריים, בטח שלא בערים חילוניות. נמשיך עם שלילת רישיון הנהיגה שלהם, שחס וחלילה לא יאלצו לראות בכביש נשים נוהגות ולא צנועות, ונסיים עם שלילת האזרחות שלהם ורכישה של כרטיס טיסה לאיראן או ערב הסעודית עבורם. וכמו הנשים כאן, נראה אותם מסתדרים שם בתור מיעוט יהודי נרדף. ואמרו אמן.