איך פגשתי את סימה
עם היד על הלב - אתם באמת מספרים לחברים שלכם את האמת כשהם שואלים איפה פגשתם את החברה? גם אם זה באינטרנט? גם אם זה בפורום "מלחמת הכוכבים"? נתיב יעקב לוקש אחד גדול
היא יפה, מצחיקה, מסתדרת עם החברים וההורים שלך ולא מתקשרת כל דקה. נשמעת כמו הבחורה המושלמת? - זה נכון. והקטע הכי מדהים הוא שאין קאטצ'. אין כתוביות קטנות. היא פשוט מדהימה. מצאת אותה אחרי חודשים של חיפושים, כשאתה הופך כל אבן בפורום "דוגמניות מתחילות" בואכה הצ'אטים המקומיים, וסוף כל סוף זכית בג'קפוט. בפרס הגדול. יש לך חברה. הבעיה? פגשת אותה באינטרנט. עכשיו לך תסביר לחברים שלך איך הכרתם כשהם ישאלו.
כביכול, אין בעיה עם אנשים שמכירים באינטרנט. בגלל זה יש את ג'יידייט ו"אטרף" ועוד מיליון אתרים שעסוקים יום וליל בתשובה לשאלה "האם אי פעם הראה בחורה ערומה בלי לשלם לה אפילו שקל?" רק שהעולם הזה, של היכרויות באינטרנט, הוא עולם שפתוח יותר לאנשים בגילאי 20, 30 ו-40, ופחות לבני הנוער.
רק חסרי חיים מכירים באינטרנט?
כי האמת היא שאנשים יוצאים מנקודת הנחה שלתיכוניסטים יש את המצרך היקר והחמקמק הזה, חיים. הם רוצים להאמין שאתם יוצאים למועדונים, פוגשים אנשים, מתגבשים עם השכבה, וכן, יש סוג של בושה בלצאת עם מישהי שאתה מכיר מהאינטרנט, בגלל שזה אומר שנכשלת עם מאות בנות אחרות (וזה רק בשכבה ובבית הספר), וזה פלוס החוגים, מועדונים, יציאות, טיילות ועוד אטרקציות בהן אתה לוקח חלק מידי יום.
אז מה עושים כשמגיע הרגע בו החברים שואלים אותך איפה הכרת את חברה שלך, במידה והמקום בו הכרתם הוא, קצת ורק טיפ טיפה, אתר שקר-כלשהו בפורום מטXל*סט*ם לנ3ח? מודה באמת וסופג את העלבונות או ממציא איזה מקום נונשלנטי?
כמישהו שהיה שם, אני הייתי ממליץ על האמת.
למה? כי בזמן שזה ממש לא נוח להודות שהיית צריך את העזרה של המחשב כדי למצוא חברה, הרבה פחות נוח להפטיר את החברים שלך במשהו כמו: "אה, סתם, התחלתי איתה בפאב", ולשמוע: "אבל אתה הולך לפאבים רק איתנו". או יותר גרוע, לומר שפגשת אותה ברחוב, למרות שאתה גר בירושלים והיא במצפה רמון. ואז, אחרי שכבר נתת את הלוקש, אתה צריך לתאם גרסאות עם החברה, להסביר לה שאתה מתבייש (!) לומר לחברים שלך איפה הכרת אותה, לחטוף ריקושטים גם ממנה ולבסוף לצפות בה מגמגמת יום אחד שהכרתם בגן החיות של סינגפור, כי היא בדיוק שכחה את התירוץ שנתת להם.
אז מה, כדאי להתרכז בבחורות שמכירים במציאות?
למרות שמלכתחילה, לא היית נכנס לכל הסרט הזה אם היית מסתפק במישהי מהשכבה או מהעיר בה אתה חי. אז נכון, יכול להיות שהיא לא הייתה מושלמת כמו החברה הנוכחית שלך, שגרה בסוף העולם שמאלה, אבל לפחות כשהיית עונה לשאלה כיצד אתם מכירים ב"פגשתי אותה בים", כולם היו מהנהנים, לוגמים מהבירות שלהם וממשיכים הלאה.
האמת העצובה היא שאנחנו חיים בחברה שטחית ושיפוטית, ויהיה קשה מאוד לקבל את העובדה שהכרתם את בני הזוג שלכם באינטרנט, אלא אם אתם בני 35, והשעון הביולוגי שלכם מתקתק, וזה היה בכלל חבר אחר שפתח לכם את כרטיס הג'יידייט, ולסבתא יוכבד היו גלגלים. עד אז, תסתפקו במה שיש. יהיה קשה, אבל גם את זה נעבור.