משחקי השנה 2010: מקומות 6-10

10. Starcraft II

נועה דוד: אף אחד לא ציפה מ-Starcraft II להיות משחק האסטרטגיה החדשני או המקורי של השנה. בליזארד הם לא ממציאים גדולים, אבל כשזה נוגע לליטוש וגימור מקפיד לא תצליחו למצוא להם מקבילה בתעשייה. אלו הדרישות שהוצבו בפני ההמשך לאחד המשחקים הפופולריים בהיסטוריה, והוא עמד בהן בגבורה.

 

אז המנוע הגרפי אולי לא הכי מדהים, אבל רץ גם על מחשבים חלשים וישנים. מבחר הדמויות נותר מצומצם, אך מאוזן והוגן. גם במצב העלילה המושקע וגם בקרבות המולטיפלייר מציע Starcraft חבילה מלאה ומרשימה. לא סתם בחו מאות ואלפי ישראלים לעמוד בתור ההשקה בחצות ולעשות היסטוריה.

 

אלעד קפלן: בליזארד הצליחה לשבור השנה את כל השיאים. Starcraft II מכר 1.5 מיליון עותקים ביומיים הראשונים והפך למשחק האסטרטגיה הנמכר הכי מהר בהיסטוריה, בעוד Cataclysm הגיע ל-3.3 מיליון עותקים תוך יממה אחת בלבד והפך למשחק הנמכר במהירות הגבוהה ביותר בתולדות המחשב האישי (ובכך שבר את השיא של קודמו).

 

בשביל בליזארד מדובר בסיבה למסיבה, אבל לחובבי המחשב האישי יש דווקא סיבה לדאגה. שני המשחקים טובים, מלוטשים וראויים להצלחה - אך אלה לא צריכים להיות משחקי הדגל של המחשב האישי. האם יש סיכוי שחברות אחרות יצליחו לתת לבליזארד מאבק ולהחיות את משחקי המקלדת והעכבר?

 

ירון חיימסון: יש לי בעיה עם המשחק הזה או ליתר דיוק עם בליזארד. ליטוש מדהים ומשחק מדהים, גם אם הוא לא לוקח מהמוטיבים החדשים ובעצם מרגיש כמו המשך סופר מלוטש של קודמו. יש בזה לא מעט מן היהירות - להגיש לנו משחק מלוטש כדבעי ב-2010 עם טכנולוגיה שהייתה כבר ב-2005. למרות זאת - כולנו אומרים אמן!

 

מאידך ההחלטה שלהם לפצל את המשחק לשלושה חלקים חלקים ובסה"כ לגבות רק קצת פחות מ-200 דולרים (!) על כולם, זו עוד יהירות ואפילו יותר מרגיזה. ואף על פי כן כולנו נקנה, כולנו נשחק וכולנו נהנה, כי זה מדהים וזה בליזארד.

 

(לביקורת המלאה)

9. Split/Second

אילן גלר: Split/Seond הוא תמצית הכיף וההנאה של מירוצי הארקייד, אחד המשחקים הטובים ביותר של השנה שלא זכה לצערי להצלחה לה היה ראוי. מה כבר יכול להיות פחות ממושלם במשחק מירוצים שבו המסלול כולו מתפוצץ ונהרס סביבכם, בעוד אתם מתמרנים בין פניות מטורפות במהירויות שבכלל לא מופיעות על מד התאוצה במכונית של אמא?

 

הסטודיו שמאחורי הגאונות הזו, Black Rock Studio, פשוט הולך ומשתפר ממשחק למשחק. נקווה שהצוות המוכשר הזה ימצא את מקומו גם אחרי שדיסני, בעלת הבית, הודיעה על כוונתה לצמצם את כמות משחקי ה"גיימרים" שתפתח בכל שנה.

 

אלעד: יש משחקים שפשוט גורמים לך לצרוח משמחה כל פעם שמשהו מגניב קורה על המסך. בום! נפל עליך תחנת חשמל! בום! נסעת במהירות 200 קמ"ש לתוך חבית ממולכדת! בום! התרסק עליך מטוס! בום!!! השכנה דופקת בדלת ורוצה לדעת למה אנשים צורחים ב-2 בלילה. ועכשיו בשקט. בום... החליקה עליך ספינה... בום... התרסקת לתוך תהום... בום... הבקר של החבר מימין פגע לך בראש לאחר שהפלת עליו פצצה ממסוק רגע לפני קו הסיום...

 

יש משחקי מירוצים טובים, שכיף לנצח בהם. יש משחקי מירוצים מעולים, שכיף גם סתם לשחק בהם. Split/Second הוא דוגמת מופת לשני הסוגים.

 

(לביקורת המלאה)

8. Halo: Reach

נועה: סדרת Halo חקוקה ב-DNA של קונסולת האקס-בוקס ממש כפי שסופר-מריו הוא פטרונה של נינטנדו בשנותיה הראשונות בתעשיית המשחקים. זה היה המשחק הבלעדי הראשון של מיקרוסופט שגרר אחריו גלים של התלהבות והפך את האקס-בוקס המקורית, מחשב כבד ומגודל ביחס לממשיכת דרכה, ללהיט בין-לאומי.  האחראית להצלחה, Bungie, תפחה כמעט בין-לילה מצוות קטן ומוכשר שהתמחה בפיתוח משחקי פעולה חביבים למקינטוש שאף אחד כמעט לא מכיר, לאחת מחברות הפיתוח הגדולות בעולם.

 

עם ההצלחה בא התיאבון, ואנשי Bungie - כנראה בצדק - הבינו שפוטנציאל החברה גדול הרבה יותר ממה שיתאפשר להם לעשות תחת כנפיה של מיקרוסופט. Halo: Reach הוא מתנת הפרידה שלהם למעריצים, ובמקום שבו יכלו אולי לעגל פינות ולסיים בזריזות עם מחויבותם למותג (ככלות הכל, Bungie לא תהיה זו שתהנה מהמשך הצלחתו של Halo), בחרו אנשי הצוות להגיש לנו את המשחק המוצלח ביותר בסדרה עד כה.

 

הגרפיקה מגיעה לשיאים חדשים, הקמפיין לשחקן יחיד מורכב מקרבות הירי המרשימים ביותר שראינו בז'אנר, ומצב המולטיפלייר האגדי מגיע לרמות תחכום ועומק בלתי סבירות ממש. ומאחר והעלילה היא למעשה פרק מקדים למשחקי הסדרה הראשונים, Reach הוא משחק שאליו יכולים לשקוע בקלות גם שחקנים שטרם התמכרו לאקשן של Halo.

 

אילן: דרכה העצמאית של Bungie בהחלט תהיה מקרה מבחן מסקרן לתעשייה. לא זכורים לי מקרים רבים שבהם צוות מצליח ו"מסודר" כל-כך בחר לצאת להרפתקה חדשה ומסוכנת, עם כל כך הרבה ציפיות וסיכויים רבים שלא לעמוד בהן. ל-Bizarre Creations, שיצרו עבור מיקרוסופט את סדרת Project Gotham Racing, זה ממש לא הצליח. נקווה שגורלה של Bungie יהיה מעודד הרבה יותר.

 

ירון: רוצה Halo: Reach ל-PC! מה הכתובת של באנג'י?

7. Call of Duty: Black Ops

אלעד: אתם חושבים שביום מן הימים ימאס לנו מהסדרה הזאת? מאז ראשית דרכה היא נטשה את מלחמת העולם השנייה, החליפה בין חברות פיתוח, שדרגה שוב ושוב את הפיצוצים והפכה את קברניטי אקטיוויז'ן לאנשים מאוד עשירים. בינתיים אני עדיין נהנה, אבל לאן עוד יש לה להתקדם?

 

נועה: בטח שיש לאן להתקדם, אבל נדמה שבינתיים כל מי שקשור במותג מעדיף שלא לקחת סיכונים ולעשות את מה שבוודאות עובד. Black Ops אמנם נצמד לתסריטים קבועים מראש ולא מניח לשחקן לסטות מהדרך אפילו לרגע אחד, אבל הכל נעשה באופן כל-כך מהודק ומרשים שזה כמעט ולא מפריע. בעוד כמה שנים בטח נסתכל לאחור ונצחק כמה זה היה פרימיטיבי, אבל נכון לעכשיו זה פשוט כיף.

 

אילן: מישהו בכלל זוכר שלפני כמה חודשים רוב הגיימרים היו משוכנעים שסדרת Call of Duty עומדת למות ולהיעלם בעקבות קריסתה של Infinity Ward? כל הפרשיה הזו צריכה ללמד אותנו כמה דברים: שגיימרים יכולים להיות לפעמים מלכות דרמה נוראיות, שאקטיוויז'ן היא אומנם חברה עסקית וממוסחרת לעייפה אך אולי לא גרועה כמו שעושים ממנה, ושיש הרבה אנשים מוכשרים בעולם שמסוגלים ליצור משחקי פעולה מצוינים - ולפעמים זה דווקא לא מזיק לתת צ'אנס למישהו אחר להתבלט.

 

ירון: משחק מהנה שממשיך את הקו העלילתי המטופש של קודמיו. בינתיים Treyarch שומרים על כבודם וממשיכים להשתפר בהתמדה. אז מה אכפת לי אם זה לא Infinity Ward? דווקא מגניב. שהם יעשו את Call of Duty בזמן שיוצריה המקוריים של הסדרה מתחילים משהו חדש.

 

(לביקורת המלאה)

6. God of War III

אילן: קרייטוס הוא לא סתם בריון! במשחק השלישי בסדרת הפעולה המצליחה של סוני גילינו שמאחורי החזות המאיימת ניצב לו אדם רגיש שסובל רבות מהחלטותיו השגויות. העלילה המשופרת לא מפריעה, כמובן, למסע הטבח במפלצות מיתולוגיות ענקיות.

 

ואיזה טבח! קונסולת הפלייסטיישן סוף סוף הצדיקה את מחירה עם גרפיקה שלא תוכלו למצוא בשום מקום אחר, ורגעים סינמטיים מדהימים שאפילו בהוליווד לא חולמים עליהם. זוהי פנטזיית האקשן האולטימטיבית, רגע השיא של הסדרה האלימה והמהפנטת הזו, לפחות עד הפעם הבאה.

 

אלעד: מעולם לא הייתה לי הזדמנות טובה יותר להרגיז כל כך הרבה אנשים במשפט אחד: God of War III הוא משחק פעולה בינוני, ילדותי וחסר השראה, שנותן תוקף לאמירה "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו". יחד עם זאת, לא מדובר במשחק גרוע. קרייטוס הוא אנטי גיבור מרתק, מערכת הקרבות עושה חיל והגרפיקה מנקרת עיניים - אך המכלול נופל מסך חלקיו עקב חוסר רצון לעשות משהו עמוק יותר מסצנות פעולה לינאריות מזוויות צילום מוזרות. לקרייטוס עצמו יש כבוד, אבל אם זה היה תלוי רק בי, כוכב הפעולה היה מככב במיקום נמוך יותר ברשימה.

 

ירון: אני סומך את ידיו של ידידי מלמעלה, שיחקתי ב-GOW בערך שעה וחצי וחייב להבין שלא הבנתי על מה המהומה הגדולה (למעט הגרפיקה המהממת). מעדיף להכחיד את זמני המועט על הפלייסטיישן ב-Demon's Souls.

 

(לביקורת המלאה)

>למשחקי השנה 2010: מקומות 16-20

>למשחקי השנה 2010: מקומות 11-15

 

מצעד המשחקים יסתיים מחר!