נשארים מתחת לפוך
להתנשק בדקה הראשונה של השנה החדשה עם כונפה, להיתקע בפקקים שלוש וחצי שנים בדרך למסיבה ולחגוג יום הולדת לאנטישמי: כל הסיבות מדוע כדאי להישאר בבית בערב השנה החדשה
אחח, ערב השנה האזרחית החדשה. כולם מחכים ליום המיוחל הזה בכיליון עיניים; היום בו ישבו במשך יובל וחצי בפקקים לתוך תל-אביב. היום בו יאלצו לשלם מאות שקלים עבור בקבוק בירה (וגם זה יהיה בקיוסק, כי מי לעזאזל מצליח לארגן מקומות שמורים במסעדה/מועדון נורמלים?) -וכמובן, שיא השיאים, הספירה לאחור עד שינוי התאריך והנשיקה ההו-כה רומנטית שמגיעה אחריה. או בקיצור: כיף חיים, נכון? אז זהו, שלא כל כך. הנה כל הסיבות מדוע עדיף להישאר בבית במקום לצאת בסילבסטר:
כי גם ככה לא יהיה לכם מקום
כאילו, ראיתם בפעם האחרונה איך נראה ערב סילבסטר ממוצע בארץ ישראל? כל מקום, כולל הסלון של סבתא שלכם, דורש שתזמינו אליו כרטיסים בערך שנתיים וחצי מראש. זה עוד בלי להתחיל לדבר על מסעדות, שלפתע חשות עצמן גורדון ראמזי בהתהוות, וגובות מיליון שקלים חדשים עבור צלחת ריזוטו ממוצעת (לאלו מכם שאינם בקיאים: ריזוטו זה אורז, כמו שאומלט היא חביתה).
תודו בזה: המדינה הזאת קטנה מידי בשביל 7 מיליון איש, וכולם רוצים לצאת בסילבסטר. אין מקום לכולנו, ובמקרה הזה: אין מקום בשבילכם.
יש עליכם לחץ חברתי להתנשק, לא משנה עם מי
אחרי הספירה לאחור, בכל מסיבה או אירוע, תמיד יש את הזוגות המתקתקים האלו שרוצים לפתוח את השנה החדשה בנשיקה. התוצאה: לכם יש שתי אופציות. הראשונה היא לעמוד שם, כמו בולי עץ ובלי בני זוג, ולחייך כמו הורים מלווים ופתטים שממש רוצים להיות בכל מקום אחר חוץ מהמקום בו אתם נמצאים, או: להתנשק עם בחור כה כעור או בחורה כה כונפה, שאפילו ההורים שלהם מתכחשים אליהם.
גם ככה תשתכרו כל כך שלא תזכרו כלום
רוב האנשים שאני מכירה כל כך נהנים בסילבסטר, שהם בוחרים לקנח אותו בדייט אינטימי עם האסלה, כאשר ארוחת הערב מטפטפת להם מהסנטר והתחושה הכללית היא שמיליון מקדחות החליטו לפצוח במבצע לגילוי נפט בראש שלהם. בין אם אתם הולכים למסיבה או סתם יוצאים עם חברים, אתם יודעים שזה הולך להיגמר בהרבה מאוד אלכוהול, ואלכוהול, כידוע, הוא רעל לגוף, בדיוק כמו מוזיקה מזרחית. אז למה זה טוב, בעצם?
כי יש שמועות שסילבסטר הראשון היה אנטישמי
כולכם מכירים את הערסים סלאש-מדענים שיש בכל כיתה (בעיקר במגמות מזרחנות וספורט, כחכוח כחכוח), שישאלו אתכם בנימוס אם אתם חוגגים את הסילבסטר, וכשתענו "כן", יטיחו בפניכם האשמות שמתחילות בכך שהוא היה אנטישמי ומסתיימות בכך שאתם שונאי ישראל ויהודים. "ואת היום הולדת של היטלר, גם היית חוגגת?" שאל אותי יום אחד בזעזוע אחד מבני כתתי דאז. ובכן, אז בואו נעשה סדר: סילבסטר הראשון לא היה אנטישמי. הוא לא ניסה לגרום ליהודים להתנצר, ולמעשה, אין לו כל קשר ליהדות. בנוסף, זוהי נטיה ישראלית/פולנית/גרמנית לקרוא לערב השנה החדשה "הסילבסטר". רוב אזרחי העולם לא חוגגים את יום מותו, אלא פשוט את השנה החדשה.
עם זאת, אנחנו היינו מעדיפים לא לצאת בסילבסטר מאשר להתחיל להתווכח עם ערס, ולכן, עדיין נמליץ לכם להישאר בבית באותו הערב.
כי אתם לא כמו כולם
כו-לם רוצים לצאת בסילבסטר.כו-לם הולכים להשתכר וכו-לם הולכים לדבר על זה ביום ראשון בבית הספר. לא בא לכם, רק פעם אחת, להרים גבה בנונשלנטיות ולהודות: "כן. אני לא עשיתי כלום. סתם גירבצתי מול הטלוויזיה. אני לא אוהב/ת חגיגות המוניות."
ואם בכל זאת החלטתם לצאת, עשו לנו טובה ותשתיקו את הערס שצורח לכם באוזן שאתם אנטישמים. או אפילו יותר טוב - תשאלו אותם באיזו שנה בדיוק הוא מת. זה כבר יגרום להם לגמגם.
שנה אזרחית טובה!