לגו לנד

בעקבות עבודתי בג'נענע לא נותרה לי ברירה, הייתי צריך להתמודד עם הפחד הכי גדול של התל-אביבי: לצאת מגבולות העיר (ולא על מדים).

בעטתי, בכיתי, אבל בסופו של דבר נסעתי לעיר הרצליה. למזלי, הייתה לי סיבה טובה לצאת מהעיר: אליפות ישראל בלגו, שהתקיימה זו השנה השנייה ברציפות בקניון שבעת הכוכבים בהרצליה, הגיעה לסיבוב הסופי. לגמר. הפרס הגדול היה לנסוע ללגולנד (כלומר, לנסוע לחו"ל חינם ולהתבאס שצריך ללכת ללגו-לנד). מרתק? לא נכחיש.

הגעתי לשם והדבר הראשון שהבחנתי בו הוא הקהל. כמות גדולה של אנשים נהרה לשלושה שולחנות גמר כדי לצפות בהערצה בילדים מרכיבים לגו. אולי זה בגלל שיש חופש ואולי זה בגלל המיקום הנוח באמצע הקניון, כשאי אפשר לא לעבור שם (אלא אם ממש מנסים), אבל נראה שהאנשים פשוט הביעו בתחרות עניין אמיתי, וניסו להבין איך אפשר ליצור דברים ממש יפים מכמה קוביות עם עיגולים.

התחלתי להסתובב ובהתחלה כל מה שראיתי זה ילדים (וכמות קטנה יחסית של מבוגרים) מרכיבים לגו. "חחח, לגו. למה לא לעשות פשוט תחרות פליימוביל?" תהיתי בקול רם, אבל כשהמשכתי ללכת, פתאום ראיתי יצירות מופלאות ומדהימות ביופיין, שעשויות כולן מלגו. ראיתי את הביטלז במעבר החצייה המפורסם של אבי רואד, ראיתי דרקון עצום בגודלו, מורכב כולו מלגו ירוק, ראיתי 7 גרסאות של בובספוג ובעיקר ראיתי לא מעט מטוסי כיבוי שניסו להביע, באמצעות לגו, את תמיכתם בכרמל (ואפילו דגם של הכרמל בוער).

אכול קנאה, התיישבתי בפינת היצירה שפתחו לילדים קטנים המקנאים במשתתפי התחרות והחלטתי, למחאתו של הצלם, לעשות את יצירת המופת האולטימטיבית. כבר תכננתי איך אני בונה דגם (בגודל טבעי) של העיר ניו-יורק מלמעלה, כולל מוניות ומהגרים ישראלים שמנסים להסתיר את המבטא שלהם, וזוכה באליפות הארץ וגם אליפות העולם, אבל כל מה שיצא לי זה שילוב לא ברור של כמה קוביות לגו, שאם אתה ממש מתאמץ תוכל לדמות את זה ל...קוביות לגו מחוברות.

כישלוני הצורם גרם לי להבין שאולי זה נראה פשוט, אבל בכל דגם של לגו, לא משנה כמה הוא קטן, ניכרת השקעה מטורפת: הם מחשבים כל סנטימטר, משקיעים בזה את הנשמה שלהם, ומגיעים לרמת דיוק וגימור כזאת, שהם יוצרים, בעזרת כמה קוביות קטנות, אומנות של ממש.

כשהתחיל שלב ההכתרה, מנכ"ל הקניון המעונב החליף את המנחה האנרגטי והתחיל להכריז על הזוכים. כל מי שעלה לקחת את הפרס היו במתכונת של ילדים מפוחדים ונבוכים והורים נלהבים ומאושרים. בסוף הוכרז הזוכה, ילד חמוד בשם ערן פומרנץ, שנראה לחוץ במיוחד מהסיטואציה, עם דגם ענק ומדהים של גלגל ענק (שמסתובב).

כשהמצב במדינה כל כך קשה, כשתקווה נראית כמו טפשות, לפעמים זה טוב לברוח למקומות כמו אליפות ישראל בלגו. נתראה ב-2011 (היי, הפעם אני הולך לנצח).

כתב/ דניאל קליינברג

צילם/ דניאל שמוטה (התותח, למותר לציין)

>>> עשו לנו לייק גם בפייסבוק ולנצח נציק לכם עם כתבות, סרטונים ובדיחות שמצחיקים רק אותנו