איך מתמודדים עם דיפרסיה?
אחרי האסון האזרחי הטראגי ביותר שידעה מדינת ישראל, נתיב יעקב בוחן שאלה שכל תיכוניסט/ית בישראל מתחבטים בה: איך מתמודדים עם הבלוז? תשובות בפנים
לא חסרות סיבות להיות מדוכאים. המדינה שלנו עולה בלהבות, אנשים נספים, האחרים מפונים, ומכל מקום טורחים להזכיר לנו שיש גם רעידת אדמה שממש ברגעים אלו עושה צעדיה למחוזותינו. כמובן, זה בלי לקחת בחשבון את המשבר המזרח-תיכוני בו אנו תמיד שרויים, ובעיות אישיות: לחץ בלימודים, מריבות עם ההורים, חברה שמתנהגת בצורה לא הגיונית וחבר שהחליט שזהו הטיימינג המושלם לדפוק לך קטע שייקח לך הרבה זמן להתאושש ממנו.
אז איך אתם יכולים להתמודד עם הבלוז שצנח עליכם? מה עושים כדי לישון טוב יותר בלילה ולמי צריך לפנות כדי להתחיל לנשום יותר טוב? - סטטיסטית, תיכוניסטים הם אחת מקבוצות הסיכון החמורות ביותר לדיכאון עמוק. הנה כמה דרכים לטפל בזה:
בדקו את הסימפטומים
אנחנו לא צריכים להגיד לכם שאתם עוברים כרגע לופים הורמונלים של אישה בהיריון עם שלישייה, ובייחוד בגיל ההתבגרות. לכן, כדאי לכם לבדוק אם הסימפטומים מצביעים על דיכאון, או שאתם סתם מבואסים בגלל שידורי החדשות או המבחן במתמטיקה. הסימפטומים כוללים ריחוק מהחברים הקרובים ללא סיבה נראית לעין, ישנוניות (אם אתם ישנים הרבה יותר מבדרך כלל, וגם התחלתם לישון צהריים), עצב, פרצי בכי בלתי מובנים או רציונליים, חוסר באנרגיה, חוסר ריכוז, וכמובן - מחשבות אובדניות. אם אתם מזהים אצלכם אפילו חלק מהרשימה הלא סימפטית הזאת, הגיע הזמן להבין שיש בעיה, ועכשיו צריך להתחיל להתמודד איתה.
דברו עם ההורים
לא נציע לכם בשלב הזה ללכת ליועצת בית הספר, כי כולנו יודעים שאפילו בבחירת סנדוויץ' בקפיטריה לא תרצו שהיא תייעץ לכם. לכן, שווה לאזור אומץ ולספר להורים באופן רציונלי ושקול - להושיב אותם בסלון ולהסביר להם איך הגעתם למסקנה שאתם בדיכאון.
שמרו יומן יומי
אם תכתבו את אירועי היום ואת ההרגשה שלכם באותו יום ספציפי למשך כמה חודשים, תוכלו לזהות, בקריאה אחורה, מה מפריע לכם ומדכא אתכם. דברים שאתם יכולים לכלול ביומן הזה הוא הצורה והכמות בה אתם ישנים, אירועים גדולים או קטעים שקרו לכם באותם הימים (מבחנים, ויכוח עם החברה, אימון גרוע בקבוצת הכדורגל בה אתם משחקים, וכ'ו). גם אם זה לא יעזור לכם בזיהוי בעיה חיצונית, לפחות תוכלו לפרוק מעליכם את הבאסה הכללית.
תתחילו לעשות ספורט ותכריחו את עצמכם להיפגש עם חברים
לא כל אחד אוהב לקרוע מועדונים בטיילת וחולם להיות דיג'יי, אבל כל אחד כן צריך מגע אדם וקשרים בריאים. "הכריחו" את עצמכם להיפגש עם חברים - גם אם זה בבית, בקניון או בכל סביבה אחרת בה אתם מרגישים בנוח ובביטחון, לפחות פעמיים בשבוע. בנוסף, נסו לשלב ספורט לתוך אורך החיים שלכם. ריצה, הליכון או כדורסל עם חברים אחרי בית ספר. פעמים רבות, הסיבה לדיכאון אצל צעירים היא ביטחון עצמי נמוך - ושני הפאקטורים מלמעלה יכולים להיות דיל-ברייקרס רציניים לעלות לכם את הביטחון בעצמכם ובסביבה.
נסו להכניס דברים לפרופורציות
הרבה פעמים יש לכם את ההרגשה שאירוע איזוטרי אך מעצבן הוא "סוף העולם", אך כדאי לכם לקחת בחשבון שמדובר באנקדוטה שכמעט בטוח שתשכחו לטווח הארוך. בכל פעם שאתם מרגישים נבגדים, עצובים או מתוסכלים, זפזפו לערוץ החדשות הקרוב וצפו בבעיות אמיתיות. "צרת רבים חצי נחמה"? ממש לא, כי הצרות שלכם הרבה, הרבה פחות גרועות מאלו של תושבי האיטי.
שקלו טיפול
אם אתם מרגישים שההצעות הנ"ל קטנות עליכם, שקלו טיפול פסיכולוגי. אל תשכחו שלרוב האנשים המצליחים, חשובים ועסוקים בעולם יש פסיכולוג צמוד, ושאם טוני סופרנו צריך, אז למה שאתם לא? - גם אם אתם חושבים שאין לכם/להורים שלכם את האמצעים לפגישות דו-ספרתיות אצל הפסיכולוג, גם ביקור אחד או שניים, וניתוח הבעיות שלכם, יכול לעזור. זאת, וכמובן, אם הפסיכולוג מרגיש שמדובר בבעיה יותר חריפה, הוא ייתן לכם הפנייה לפסיכיאטר. כך או כך - לצעד הקטן הזה יכולות להיות השלכות חיוביות מאוד על חייכם.
סוף דבר:
לא משנה איך מסתכלים על זה, דיפרסיה היא עניין שצריך לטפל בו באופן מיידי. אם אתם חושדים שאתם או אנשים סביבכם סובלים מדיכאון, אל תזניחו את הנושא או תשכנעו את עצמכם שמדובר בבעיה חולפת שתעלם ותטפלו בזה באופן מיידי. בהצלחה.