Sonic Colours
חשבתם שמשחקי התלת-מימד של סוניק הם מקרה אבוד? הרשו לנו להפתיע אתכם. Sonic Colours הוא חוויה מרשימה ומהפנטת עם גרפיקה מצוינת - אפילו שהוא בלעדי ל-Wii
לפני קצת יותר מחודש הגיח לאוויר העולם משחק חדש-ישן בסדרת סוניק, פרויקט שכאילו נתפר במיוחד לפי בקשת המעריצים. הביקורות אותן קיבל Sonic 4 ברחבי הרשת היו מגוונות למדי, מסיקורים אוהדים וחיוביים (כמו זה שלנו) ועד ביקורות שקבעו כי מדובר בכישלון מוחלט. ואולם על דבר אחד הסכימו כל הכותבים: החזרה לגרפיקת הדו-מימד מתבקשת, מאחר והרגע בו עבר הקיפוד הכחול לעולם תלת-מימדי היה גם הרגע שבו קרסה הקריירה שלו.
ובכן, מסתבר שטעינו. לא הגרפיקה או הטכנולוגיה הן אלו שדנו את סוניק למפלה אחר מפלה. כשעושים את זה כמו שצריך משחק הפלטפורמה הוותיק של סגה בהחלט מסתדר עם עולם פוליגוני, שומר על הקצב המטורף ואף מספק חוויה ויזואלית עשירה ומהפנטת. אחרי Sonic Colours, טיפול הרטרו שאותו עבר הקיפוד נראה מעט מיותר. מצבו, כך נראה, סביר לגמרי - עוד שניים שלושה כותרים כאלה, והגיבור של סגה בהחלט עשוי לחזור למקומו בפסגת ז'אנר הפלטפורמות.
לונה-פארק קטלני
Sonic Colours מתרחש רובו ככולו בפארק שעשועים ענקי שאותו הקים דוקטור רובוטניק, לכאורה בתקווה לכפר על מעשיו המרושעים ולהביא קצת טוב לעולם. כמובן שלא תופתעו לגלות כי גם הפעם הכל מהווה חלק ממזימה מסתורית לרתום את כוחם של חייזרים צבעוניים ושוחרי שלום בדרך כלל, אך גם כאלו האוצרים בתוכם אנרגיה רבה לה ימצא הדוקטור שימוש במכונות ההרס שלו.
הסיפור של רוב משחקי סוניק הייתה בעיקר מביכה, אך כאן היא דווקא מתקבלת בחיוך: דיאלוגים משעשעים בין הדמויות וקו עלילה שלא לוקח את עצמו ברצינות יתרה הם המתכון לחוויה מהנה. כמובן שכל זה אינו אלא רקע לשלבים עצמם, שהם גולת הכותרת במשחק המקפיץ הזה.
בדומה לרוב משחקי סוניק בדור הנוכחי, גם Colours מנסה לשלב בין אתגרים דו-מימדיים של ריצה מצידו האחד של המסך לצידו השני, ובין רגעים בהם המצלמה מתמקמת מאחורי גבו של סוניק המתרוצץ בעולם תלת-מימדי מלא. הפעם - זה גם עובד וגם נראה מצוין. המעברים בין סגנונות המשחק השונים חלקים ומרשימים, מפתיעים לעתים אך אף פעם לא באופן מתסכל.
חוויה מהפנטת
ההפתעה הגדולה ביותר היא ביופי הוויזואלי ורמת ההפקה הגבוהה. לפחות עד בואו של Epic Mickey המבטיח ראוי Sonic Colours לתואר "משחק הפלטפורמה היפה ביותר ל-Wii", והוא מביס אפילו את Super Mario Galaxy בעושרו הגרפי. סוניק, כידוע, אוהב לרוץ, והשלבים היפיפיים חולפים על המסך במהירות מדהימה. בחלק מהאתגרים מובטחת לכם חוויה מהפנטת, בעוד סוניק מרחף בחלל ומטייל בארצות הדמיון הפרוע.
את חסרונותיו של Sonic Colours ניתן בהחלט לשייך לסדרה כולה ולסגנונה הייחודי. מאחר ואת רוב המשחק אנו מבלים בריצה מטורפת, נוצרת ההרגשה שהאתגר איננו מורכב במיוחד ובוודאי לא מעורר מחשבה מרובה. הרגעים הקשים יותר במשחק מרגישים לפעמים כמו מלכודות מוות גימיקיות - מחסומים שהוצבו במקומם בכוונה תחילה כי נפסל בהם בפעם הראשונה. זה עניין של טעם בסופו של דבר: סוניק הוא לא משחק של פאזלי קפיצה ומחשבה מעמיקים, אלא שבירת שיאים ותגובה מהירה. הוא נותר כמעט יחיד מסוגו, ומי שאהב אותו פעם יאהב אותו גם בגלגולו המודרני.
זו גם הסיבה שמעריצי הסדרה יחזרו שוב ושוב לשלבים (שבעה לכל אחד מששת העולמות), גם לאחר שיסיימו אותם בהצלחה בפעם הראשונה. הכל כדי לצבור את מירב הטבעות ולהשלים את השלבים בזמן הקצר ביותר שאפשר. עד היום יש כאלו שמנסים לשבור את שיאי גרסת ה-16 ביט הוותיקה, ו-Sonic Colours איננו נופל ממנה בדבר. המשחק הזה אומנם לא יחזיר בתשובה את אלו שמאסו בסוניק, אך בהחלט עשוי לגייס דור צעיר ונמרץ של מעריצים שטרם הכירו את הקיפוד הכחול וישאבו בהתלהבות אל תוך העולם הממכר שלו, במיוחד כשהוא נעשה יפה כל כך. מבלי שציפינו לו כלל, הפכה ההרפתקה הזו לאחד ממשחקי ה-Wii המומלצים של השנה.
בעד
גרפיקה מדהימה ומהפנטת
הסגנון הקלסי של סוניק זוכה סוף-סוף לתרגום תלת-מימדי נאמן
עשר שעות משחק - ולאחריהן אין-ספור ניסיונות חוזרים לשבור שיאים ולשפר ניקוד
נגד
"מלכודות מוות" מעצבנות שמוקמו לעתים באופן לא הוגן
עדיין מדובר במשחק פלטפורמה שטחי יחסית למקובל היום בז'אנר
אין מצבי און-ליין, אפילו לא לצורך השוואת שיאים
ציון
| בואו לדבר על זה בפורומים.. פורום נינטנדו פורום פלייסטיישן |
| פלטפורמות ותאריכי יציאה | ||||||
 |
 |
 |
 12/11/10 |
 |
 |
 |