הרפתקאותינו עם הקינקט

תוך סיכון חיים בלתי מבוטל הצליח צוות הקומנדו של גיימר לחלץ את מצלמת הקינקט מההמון הזועם. האם מערכת חיישני התנועה העתידנית של מיקרוסופט עובדת? בהחלט - אך זו לא השאלה המעניינת באמת

Kinect Adventures
Kinect Adventures | צילום: יח"צ

מאז פשטה בקרב חברי ומכרי השמועה כי מצלמת הקינקט נחתה בסלון ביתי, שבה וחזרה אותה השאלה בפי כל: "זה באמת עובד?". ההבטחה של מיקרוסופט הרי נשמעת מטורפת, כמעט בלתי אפשרית: מעקב מדויק בזמן אמת אחרי גוף השחקן ללא קשר לבגדים שהוא לובש או לאביזרים שהוא אוחז בהם, זיהוי פנים וקול, משחקים נטולי כפתורים.

 

צר לי חברים, ובאמת שאינני מתכוון להעליב אף אחד - אך זו לא השאלה הנכונה.

ברור שהקינקט עובדת. מאות מיליוני דולרים ועשרות אלפי שעות מחקר הושקעו בפיתוחה, וכאשר מיקרוסופט מאמינה שיש לה מוצר אשר עשוי להפוך ללהיט הגדול ביותר של עונת החגים הנוכחית, מה כבר הסיכוי שהחברה מוליכה שולל את עצמה ואותנו? כן, הטכנולוגיה הזו מדהימה, ומקרבת אותנו מרחק פסיעה מחזון שלפני פחות מעשר שנים עוד היה מדע בדיוני. ואולם הסוגיה הבוערת בכל הקשור לקינקט איננה העניין הטכני. אל תשאלו האם זה עובד. תשאלו - למה זה טוב. על כך אנסה לענות כאן. אבל קודם, בואו ונראה מה יש לנו כאן.

ההתקנה: לא מומלץ לשוכרי דירות מפוצלות

הקינקט שלי הגיעה בחבילה הכוללת גם קונסולת אקס-בוקס 360 חדשה ונוצצת, עם חיבור ייעודי למצלמה שחוסך הרבה בלגן. במידה וכבר יש לכם אקס-בוקס וותיקה יחסית (הדגמים שקדמו לעיצוב המחודש שהושק השנה), תאלצו לחבר את המצלמה הן לכניסת ה-USB של הקונסולה והן למקור כוח חיצוני. האביזר עצמו קטן יותר מכפי שהוא נראה בתמונות, ולא תתקשו להציב אותו מעל או מתחת למסך הטלוויזיה.

 

הדרישה היחידה של הקינקט, מעבר לקונסולת אקס-בוקס כמובן, היא הרבה מקום פנוי. מיקרוסופט לא ממש מדגישה את הנקודה הזו בפרסומות, ועל כן חשוב להבהיר אותה: אין כמעט סיכוי שהסלון שלכם, בסידורו הנוכחי ובימים כתיקונם, מוכן לקליטת המצלמה מבלי שתאלצו להזיז רהיטים ממקומם. מרחק המינימום הנדרש בכדי שהמצלמה תוכל לקלוט אדם יחיד הוא כ-2 מטרים, ועוד כחצי מטר אם תרצו לשחק ביחד עם אדם נוסף.

 

הקינקט רוצה לראות את כל הגוף שלכם, מכף רגל ועד ראש. זה דורש משטח משחק פנוי לגמרי, בלי שולחנות או כיסאות שיפריעו. בצד החיובי, מרגע שהצלחתם להגיע למרחק המינימום הנדרש תצליח המצלמה לזהות אתכם כמעט בכל מצב, באור יום חזק ובאור מנורות עמום, על רקע אחיד וגם כאשר עומדים מאחוריכם אורחים רבים. אחד הדברים המגניבים ביותר שהקינקט יודעת לעשות הוא לחפש אתכם באופן אוטומטי, תוך שהיא נעה מעלה-מטה באמצעות מנוע חרישי. האפקט הזה לבדו יספיק בכדי להוציא קריאת "וואו" נרגשת.

 

יוצאים להרפתקאות

הדבר הראשון אותו תעשו עם הקינקט שלכם, עוד לפני המשחקים, הוא תפעול מערכת התפריטים של האקס-בוקס. לצורך משימה זו יצרה מיקרוסופט את ה-Kinect Hub, פורטל שתוכנן במיוחד להפעלה באמצעות תנועה. תאורטית זו אמורה להיות דרך אינטואיטיבית לנווט בספריית המוזיקה והסרטים, כמו גם לשוחח בוידאו עם חברים. בפועל, ההפעלה באמצעות תנועות ידיים הרבה פחות נוחה מהחצים והכפתורים שעל הגיימפאד. וזו, אגב, אחת הנקודות הבעייתיות ביותר בקינקט: גם אנשים שאינם גיימרים, לא בטוח שירצו לנופף בידיהם כשבמקום זה אפשר להזיז ג'ויסטיק אנלוגי - פעולה קלה ונוחה יותר.

 

גימיק שאינו קשור ישירות למצלמה הוא זיהוי קולי, המאפשר הפעלתן של חלק מהפונקציות ודילוג בין רצועות שירים באמצעות פקודות קוליות. זה עובד לא רע, גם בהתמודדות מול מבטא ישראלי. עם זאת, הדיבורים במיקרוסופט על מוצרים דמויי-קינקט שיפעילו בסופו של דבר את כל המחשבים והמכשירים החשמליים בבית נראים מעט מוקדמים בשלב זה.

מסע קופצני

המשחק שאותו בחרה מיקרוסופט לצרף לכל קינקט הוא Kinect Adventures, אוסף משחקונים באווירת הרפתקאות ספורט-אקסטרים. זו בחירה מעט מפתיעה, שכן נינטנדו וסוני החליטו שלא לאתגר את השחקנים יתר על המידה וצרפו כל אחת בתורה משחקי ספורט בסיסיים (עד כמה שהטלת דיסקוס יכולה להחשב לבסיסית) לחיישני התנועה מתוצרתן. גם לקינקט יש חבילה כזו (שמה, תאמינו או לא, Kinect Sports), אך צריכים לרכוש אותה בנפרד. זה אומר שאין משחק טניס כלול במחיר!

 

אז מה בכל זאת יש בהרפתקאות הקינקט? המשחקון המוצלח מכולם הוא Reflex Ridge, בו אנו רוכבים על קרון הנע לו במסלול המזכיר רכבת הרים, בין מכשולים מהם צריך להמנע. זו חוויה אינטנסיבית שתדרוש מכם לקפץ שמאלה-ימינה-למעלה-למטה (ניסיתם פעם לקפץ למטה? זה ממש קשה!) כאחוזי דיבוק, ותדאג גם לצלם אתכם ברגעים המביכים ביותר. עבורי ועבור החברים שהזמנתי להצטרף אלי זו הייתה חוויה מעייפת אך מוצלחת. River Rush מציע הרפתקה דומה, אך קרון הרכבת מתחלף בסירת גומי השועטת במורד נהר. שלושת המשחקים הנוספים רגועים יותר ובהכרח גם מלהיבים פחות.

 

תצוגת תכלית

בסופו של יום, Kinect Adventures הוא תצוגת תכלית מרשימה מאוד ליכולות המצלמה, מתכון מעולה לערב מהנה ומשעשע עם בןבת הזוג או כמה חברים טובים. עם זאת, קשה לשפוט את הכותר כמוצר העומד בפני עצמו: מדובר בעיקר בהדגמה טכנית, שלם שאינו עולה על סך חלקיו. לא נכחיש כי נהנינו מאוד, אך מצב ה"קמפיין" שאמור לכרוך את המשחקונים לחוויה אחת מתמשכת, הנו חסר משמעות. סביר להניח שעוד אחזור אליו מידי פעם (אולי כחלק מאימון הכושר היומי?), אך הרפתקה מלאה ומספקת, מהסוג שמשחק פעולה או תפקידים מושקע יכול לספק, לא תמצאו כאן.

 

אני מקווה לנסות את יתר משחקי ההשקה של הקינקט, אך הביקורות הראשונות מחו"ל מעידות כי פרט ל-Dance Central - משחק ריקוד ייחודי מבית היוצר של סדרת Rock Band, לא הצליחו מיקרוסופט או שותפותיה לפתח אפילו כותר אחד נוסף שממצה את הפוטנציאל העצום שבמערכת. זה לא הפריע לאמריקנים להסתער על מלאי ההשקה ולרכוש את כולו בתוך שעות ספורות, אך אין זה אומר שהם יחזרו לחנות בכדי לקנות כותרים נוספים. זו הייתה גם אחת הבעיות הקשות שליוותה את השקת ה-Wii: צרכנים רבים הסתפקו בחבילת משחקי הספורט שהגיעה עם הקונסולה, וחלף זמן רב בטרם פתחו שוב את הארנק בפני נינטנדו.

יש פוטנציאל

במהלך החודשים הקרובים צפויה מיקרוסופט להכריז על הדור השני של משחקי הקינקט, אלו שלא פותחו בזריזות על מנת להספיק ולהיות חלק מקו ההשקה אלא נוצרים בקפידה ובמטרה להיות מהנים ומוצלחים ככל האפשר. בין הכותרים הללו אנו צפויים לראות גם כמה "משחקי גיימרים" רציניים יותר, כגון משחק חדש בסדרת הפעולה Gears of War, המשך לכותר הפעולה והאימה Alan Wake וגם חווית חרבות אור ואבירי ג'דיי עם מלחמת הכוכבים.

 

אז נוכל להבין בוודאות האם קינקט תהיה זו שתשנה את שדה הקרב שהנו תעשיית המשחקים כמו שהפלייסטיישן וה-Wii עשו בעבר, או שמא נאלץ לחכות לדור הבא שלה כדי שזה יקרה. נכון לעכשיו, אפשר רק להגיד שמדובר במערכת שאיננה גימיק חד-פעמי או פנטזיה פרועה. זהו אולי המוצר השלם והמוכן ביותר שאותו השיקה חטיבת המשחקים של מיקרוסופט מעודה, על אף (ואולי דווקא בגלל?) היותו מהפכני.

 

עם זאת, בינתיים קינקט מוצגת לנו רק כאמצעי לשליטה במשחקים "מסוג שונה", שאמנם לא חייבים להיות פשוטים או ילדותיים יותר מאלו שפותחו עבור בקרי השליטה הרגילים, אך אי אפשר להסתפק בהם. אני בטוח שהקינקט מסוגלת להרבה יותר מזה, וכבר במהלך השנה הבאה נזכה לכמה משחקי חובה אמיתיים.

 

נכון לעכשיו, קנייתה אינה דחופה, בטח לא כאשר המלאי ארעי כל-כך, המחיר גבוה ומגוון המשחקים מצומצם יחסית. אך במוקדם או במאוחר, אם תתעקשו לשמור אמונים אך ורק לגיימפאד הקלסי, תותיר אתכם תעשיית הגיימינג מאחור. ראיתי את העתיד, ואני מאוד מרוצה ממנו.

 

תודתנו נתונה לחנות המשחקים "מדיה גיים" על העזרה בהכנת הכתבה