אמנת הילדים, הנוער והפחחח

בהתחלה חשבתי שמדובר בבדיחה לא כל כך מוצלחת, כנראה כזאת הנכתבה על ידי התסריטאים של "אבא אמריקאי": עיריית תל אביב, בשיתוף עם גלי צה"ל, החליטה לפרסם אמנה בינה לבין בני הנוער והילדים הגרים בעיר. תכולתה של האמנה, על רגל אחת, היא כל הקלישאות בעולם. לא, באמת - יו ניים איט, זה בתוך האמנה. "המחויבות שלנו היא לכבד את כל הילדים באשר הם בני אדם...", "לשמור על הסביבה הטבעית של הילדים והנוער בעיר...", "לכבד את השונה ולהתנהג ביושר...". מי שקורא את אותה האמנה, עוד יחשוב שהילדים והנוער בתל-אביב הם אנשים מסוכנים, או מיעוט נרדף, או כל קבוצת אוכלוסיה אחרת שלגמרי לא מסתכרנת עם הנוף התל-אביבי, ולכן צריך לכתוב בשבילה אמנה מסוימת. אז זהו, שאם עיריית ת"א (או גלי צה"ל) היו מדברים עם בן/בת טיפש עשרה בשני העשורים האחרונים, הם היו מבינים כמה מנותקת האמנה מחיינו. חבל, זה דווקא היה רעיון עם פוטנציאל.

אולי אם היינו כוכבים ב-GLEE

אז מה אנחנו אמורים לעשות עם האמנה הזאת, חוץ מלהציג אותה כעוד הוכחה לכך שאנחנו מנוהלים על ידי אנשים עם אינטליגנציה של פחית קולה? - ובכן, לחתום עליה. בין אם זה באינטרנט או מול רון חולדאי, שככל הנראה לא היה לו שום דבר בוער יותר לעשות אתמול ובחר לבקר בבתי ספר תל אביביים כדי להסביר בפנינו את האמנה.

הבעיה היא שהאמנה הזאת כל כך חפה מציניות, תמימה, מעומעמת ועמוסת קלישאות, שאני לא רואה אף אחד - כולל אני, חנונית במינונים שהיו גורמים למתארחי פסטיבל המדע להתעלף - חותם עליה. אולי, הילדים של סדרת הטלוויזיה Glee, שהקשר בינם לבין המציאות הינו מקרי בהחלט, רופף ביותר, וקשור בחוט דנטלי.

ודווקא היה פוטנציאל

ואני לא אומרת, חס וחלילה, שדבר כזה לא יעבוד. אני בעד לעזור לקהילה בשביל כרטיסים להופעות של כוכבי פופ (ע"ע ריהאנה). אני גם מאמינה שככל שיתנו לנוער להרגיש שהוא חלק אינטגרלי, חשוב ומבטיח בחברה, כך יראו יותר תוצאות. הבעיה שלי הייתה עם הצורה בה האמנה כתובה. "סביבתם הטבעית של בני הנוער"? מה, אנחנו ציפורי נחניאלי? איזו סביבה טבעית בדיוק? הקיוסק מול בית הספר וחנויות "הוט טופיק"?

הבעיה עם אמנת הילדים והנוער היא בדיוק הבעיה שיש למשרד החינוך ולערי ישראל עם אוכלוסיית המתבגרים: הם לא מבינים אותנו. ומעבר לכך שהם לא מבינים אותנו, ושעל האמנה הזו יחתמו רק תלמידים שהמורה תכריח עם אקדח לרקה, או לחלופין, הפוצים שעומדים בראשות מועצת התלמידים של בית הספר, והיו חותמים גם על תרומת איברים בעודם בחיים אם זה היה אומר שיוכלו לשים זאת בקורות החיים שכבר הרכיבו (ועוד בגיל 10).

ההרגשה הכללית היא שאמנת הילדים והנוער היא מפוספסת. אם רק לא הייתה נכתבה בחיפזון, אם רק הייתה מבזבזת יותר משאבים על האמנה עצמה ופחות על היח"צ שלה, יכול להיות שהיינו מדברים אחרת. ויכול להיות שהיה שינוי אמיתי, ושזה לא היה נראה על גבול המגוחך שרון חולדאי מבקר בבתי ספר כדי להסביר...ובכן, מה, בעצם? שהאמנה הזאת מגיעה להזכיר לנו את מה שאנחנו יודעים כבר מגיל 3? לכבד את הזולת, לא ללכלך את הפארקים ולהשתדל שלא להתעלל בבעלי חיים?

והעניין העצוב הוא שהאמנה הזאת מסמלת בדיוק את מערכת היחסים בין הנוער הישראל למשרד החינוך: על בסיס של חוסר הבנה, סבל והרבה, הרבה חיפזון.

>>> לעמוד הפייסבוק של jnana, שמתעדכן כל יום, כל היום

>>> 10 השירים הלוהטים ביותר לתקופת החורף. עלינו

>>> תיכון או אוניברסיטה, איזו תקופה יותר כייפית?

>>> מי יאכל שום ויתעד זאת בוידיאו? אתם מחליטים