Red Dead Redemption: Undead Nightmare
לכבוד ליל כל הקדושים (הלילה הזה ממש!) מסתערים עדרי זומבים ומפלצות על המערב הפרוע. חבילת ההרחבה החדשה של Red Dead Redemption היא כיף לא נורמלי - ושיעור מרתק ביצירת DLC מוצלח

חבילות הרחבה להורדה (DLC) הן אחד החידושים המרכזיים אותם הביא עמו דור הקונסולות הנוכחי, לצד גרפיקת ה-HD וחיישני התנועה. הרעיון הבסיסי נשמע לי פשוט ומוצלח: נהניתם מהמשחק המקורי? למה שלא תוסיפו לו עוד כמה שעות משחק בתשלום סמלי, ותצאו להרפתקאות נוספות עם הגיבורים החביבים עליכם מבלי שתדרשו לרכוש משחק המשך שלם?
לדאבוני, גיליתי לאורך השנים שמפתחי המשחקים מצאו פרשנות משלהם לרעיון. רוב ה-DLC שאותו רכשתי והורדתי הרגיש לי פחות כמו הרחבה לגיטימית, ויותר כמו תוכן שהושלך לפח בזמן פיתוח הקמפיין המרכזי, וצץ מחדש בתשלום נוסף מבלי שתהיה הצדקה כלשהי לקיומו - מלבד רצונה של חברת ההפצה להציג רווחים מתמשכים.
אם גם אתם נכוויתם כמוני, הגיע הזמן לחוויה מתקנת. Undead Nightmare, שמגיע אל חנות ה-PSN ואל שירות האקס-בוקס לייב בדיוק בזמן לכבוד ליל כל הקדושים, הוא DLC בדיוק כפי ש-DLC אמור להיות: הרחבה איכותית שמוסיפה למשחק שעות רבות, נהנית מאיכויות הפקה שאינן נופלות מאלו של הכותר המקורי, ומוצעת להורדה במחיר הוגן. אם כבר קניתם את Red Dead Redemption, לוותר על הרפתקאותיו של ג'ון מרסטון ביום שבו המערב כולו הפך לסרט זומבים זה פשוט בזבוז.
"אשתי היקרה, הימנעי בבקשה מנשיכת אנשים זרים"
Undead Nightmare מתרחש בתקופה שאותה הספיק ג'ון מרסטון לבלות עם אשתו ובנו בחווה, בטרם זרועות החוק החליטו לסגור עמו את החשבון. ערב אחד, מסיבות שאינן ברורות לאיש, החלו המתים לקום מקבריהם. כאשר הם נושכים אדם חי ונושם, הופך גם הוא לזומבי - והשמחה גדולה.
בניגוד לסרטי זומבים מודרניים, שבהם הגיבורים מבינים בדרך כלל לתוך איזה סיוט התעוררו, אנשי המערב לא ראו מימיהם מותחן אימה ואין להם מושג מה מתרחש סביבם. זהו כמובן תירוץ מצוין לכמה מהדיאלוגים המשעשעים ביותר שנשמעו במשחק וידאו כלשהו (חכו עד שתפגשו את הזבן המשוכנע שהיהודים הסוציאליסטים הם האשמים במגפה!).
מרסטון חוזה באשתו ובנו ההופכים למפלצות, קושר את שניהם בחדר השינה ויוצא למצוא פתרון. בדרך הוא יפגוש את רוב הדמויות המרכזיות אותן הכרנו במהלך הקמפיין המרכזי, מדובבות על ידי הצוות המקורי ומונפשות באנימציה איכותית ועריכה מושלמת. המשימות המגוונות נעות בין מסעות חיפוש והצלה, "ניקוי" בתי קברות, השגתם של חומרים נדירים (המסייעים בהרכבת כלי-נשק יעילים) ואפילו תפיסתם ואילופם של ארבעת פרשי האפוקליפסה, הרוכבים להם משום מה בשדות זרועי הזומבים.
לא חסר מה לעשות
אז איך מחסלים זומבים? אפשר לירות להם בראש ולראות אותם מתפוצצים מולכם. זה בהחלט מהנה, אך מאחר וחנויות הנשק סגורות (בעליהן נסו על נפשם - או הפכו בעצמם לאל-מתים), תחמושת נעשית מצרך נדיר יותר ועדיף להשתמש בלפיד בוער ששורף את המפלצות במגע קל. הזומבים אינם מאוד חכמים ומסוכנים באמת רק כאשר הם מסתערים עליכם בכמויות גדולות, אך סגנון הקרבות השונה שומר על הגיוון. אם אלו היו עוד קרבות ירי כפי שכבר הכרנו במשחק המקורי - מה היה החידוש כאן?
ממש כמו במשחק הרגיל, תמצאו ב-Undead Nightmare קו מרכזי של משימות חובה שיחזיקו אתכם במשך כשש שעות מול המסך, ועוד מאות משימות צדדיות, רובן מהנות ומשעשעות לא פחות. בחזית המולטיפלייר כוללת ההרחבה מצב חדש בשם Undead Overrun, בו תתבקשו להחזיק מעמד נגד מתקפת זומבים בעזרת שלושה חברים, וגם מוד בשם Land Grab שאיננו קשור דווקא לסיפור הזומבים, במסגרתו תתבקשו להחזיק בשטח שאותו כבשתם מול מתקפות שחקנים אחרים שינסו לקחת אותו מכם.
אל כל התוכן הזה הוצמד כאמור תג מחיר הוגן לגמרי (נכון לרגע כתיבת שורות אלה 800 "נקודות מיקרוסופט" באקס-בוקס או 7.99 פאונד בחנות ה-PSN הבריטית), שהופך את Undead Nightmare לתירוץ משתלם לחזור ל-Red Dead Redemption גם אם כבר לא נגעתם במשחק הפעולה הזה חודשים רבים. כך בדיוק בונים הרחבה: לא משאריות וקשקושים שנותרו על הלוח, אלא מתוך רעיון מקורי שמפותח בכל הרצינות וההשקעה הראויה. כל הכבוד לרוקסטאר.
בעד
עלילה מצוינת ומשעשעת, המשוחקת היטב על ידי הצוות המקורי
מגוון אדיר של משימות ואתגרים
תוספת לגיטימית: לא חייבים לשחק בה כדי להבין את העלילה של RDR, אך היא בהחלט תורמת ומהנה בפני עצמה
נגד
הזומבים לא מאוד חכמים...
אין שיפורים גרפיים ששווה להתייחס אליהם
באגים ספורים בטעינת המשימות
ציון
| בואו לדבר על זה בפורומים.. |
| פלטפורמות ותאריכי יציאה | ||||||
![]() |
![]() 26/10/10 |
![]() 26/10/10 |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |










