פנטזיונרים
איך זה שבכל תקופה בחיים שלנו אנחנו מפנטזים על אנשים אחרים? בגן על מנחי ערוץ הילדים, בתיכון על חיילים, וכחיילים על סטודנטים. עדן עדי חולמת בהקיץ
בתור זאטוטה קטנה ומעופפת (שככל הנראה הזדקקה לריטלין) היה לי קל להיבלע בעולם הפנטזיה. הייתי מוצאת את עצמי לועסת חול בלהט השמור לקרם ברולה בחצר המשחקים בעודי בוהה בשמיים ומפנטזת על דבר אחד: טל מוסרי. עזבו אותי מג'ורג' קלוני; אפילו איזה פאוור ריינג'ר קשוח היה פאסה. תנו לי את מוסרי.
כמה שנים לאחר מכן - כאשר את החול החליף העפרון שאני לועסת בכיתה - מצאתי את עצמי מפנטזת על מישהו אחר: דן מי"ב 2. מושאי הפנטזיה שלי התחלפו במשך השנים, אך באופן כמעט מיסטי, אני וחברותיי עברנו את אותם השלבים, את אותן הפנטזיות - רק בוריאציות שונות. הנה מספר דוגמאות שכל בחורה או בחור יוכלו להזדהות איתם:
בגיל הגן מפנטזים על מנחה בערוץ הילדים
הבחורים החסונים בחולצות הצמודות והבחורות הכוסיות (בחולצות צמודות אף יותר) של ערוץ הילדים/ניקולודיאון בילו איתנו יותר זמן מאשר ההורים שלנו, שהיו בעבודה, הלכו למכולת או שוב ניסו להתחנן למועצה לשלום הילד שיקחו אותנו כבר.
כל אחת חלמה להיות דנה דבורין וכל אחד חלם לגרום לבחורות להרים ידיים כמו עודד מנשה, ולו בכדי שהחולצה תעלה ויראו להן את הפופיק (OMG, פופיק בגיל גן זה כמעט כמו פטמות בכיתה י').
היתרונות לפנטזיית מנחה ערוץ הילדים: המנחים חייכנים, מקפיצים ומשמשים כדמויות לחיקוי. בנוסף, הם תמיד זמינים (תודות לשידורים החוזרים).
החסרונות: הלב שלנו נשבר כשאנו פותחים מגזינים ורואים את אהבת חיינו מגיל 5 יוצאת עם בחור אחר או נכנסת למרכז גמילה תודות לחיבה שלה לקראק.
במהלך בית הספר היסודי: במקובל/ת של השכבה/כיתה
למלכת הכיתה תמיד יש הילה זוהרת מסביבה, ולא בגלל אישיותה האולטרא-פילוסופית, אלא משום ששלוש בנות אחרות מקיפות אותה, מצוידות בחיוכים מסנוורים המרמזים כאילו זכו הן בפייס. הילד המגניב בכיתה תמיד יצחיק את כולם, כולל את המורה הקשוחה ביותר - ויהיה הראשון לקבל פתק עם הצעת חברות בתוכו. לא פלא שכולנו מוצאים את עצמנו נדלקים על מלכי השכבה במהלך בית הספר היסודי.
יתרונות לפנטזיית מלך הכיתה: אין תחושה יותר מספקת מלהיות האחד שישב ליד מלכת הכיתה בשיעור מדעים, סיטואציה שגורמת לקבלת פרס פוליצר להיראות כסתם עוד תחנה משעממת בחייהם של אנשים אחדים.
חסרונות: תהיו בטוחים שלא תוכלו להעתיק מהם שיעורים. הם אלה שמספיק מקובלים כדי שיכינו עבורם את השיעורי בית.
כתיכוניסטים (ותיכוניסטיות) נפנטז תמיד על חיילים
במשך שעות מעבירות המורות החיילות שיעורים בבית הספר על הכנה לצבא, ואת מחכה כבר לנסוע ברכבת של יום ראשון כשמסביבך גברים חסונים על מדים, מצוידים בנשק גדול (נניח שאנחנו מתכוונים לזה שתלוי להם על הכתף) ומבט אמיץ בעיניים.
כתיכוניסטית, את רוצה להיות הראשונה שתצא עם חייל קרבי בזמן ששאר החברות שלך מסתפקות במפוצצי חצ'קונים מקומיים מהכיתה ומפללות למישהו שיש לו רישיון מינוס המלווה.
יתרונות בפנטזיית החייל: תספורת גלח לבנים זה תמיד סקסי, ואם זה בא עם כושר שיא זה רק מוסיף נקודות.
חסרונות: תקחי בחשבון שהוא לא יהיה זמין או פנוי (והמנוי אינו בנוי לאהבה). כשהוא יחזור הביתה בסופי השבוע הוא ירצה לישון. בנוסף, החבר החייל מדבר בהרבה ראשי תיבות שישמעו לך כמו סינית.
כחיילים (וחיילות) תמיד נפנטז על סטודנטים
את תקועה בשק"ם, בולסת עוד בורקס ומפנטזת על השחרור. אתה, מצדך, נמצא בשמירה וכבר עדכנת עוד סטטוס בפייסבוק דרך הפלאפון ששואל "עד מתי?!"
נותר רק לדמיין את הסטודנט החתיך שכבר הספיק לטייל ולראות עולם ועכשיו החליט להתמסד. הוא: עם משקפיים בסגנון קלארק קנט. היא: עונדת משקפי ספרנית מסוקסות. שניהם: עם פנים רציניות וחכמות, יושבים בבית הקפה מול הלפטופ ועומלים על התואר שלהם במשפטים, שבעזרת השם, יהפוך אותם בעוד כמה שנים למובטלים - אבל לפחות כאלו עם תואר.
יתרונות בפנטזיית הסטודנט: הוא גדול ממך ויוכל לתת לך עצה או שתיים על איך להתנהל בעתיד, להגג איתך על ספרים וסרטים שבנים בגילך בטח לא יכירו ועם כרטיס הסטודנט יש מלא הנחות לאטרקציות מגניבות.
חסרונות: הוא תפרן. כלומר, ממש תפרן. התכונני לדייטים חינמיים בספרייה או על ספסל בפארק. מקסימום בקיוסק של האוניברסיטה כשתשבו על סנדוויץ' גבנ"צ והפוך קטן (וגם זה רק באירועים מיוחדים).
>>> ואל תשכחו שעדן עדי מבלה את זמנה הפנוי בלצלם אתכם. לא בקטע סטוקרי
>>> חזרה לעמוד הראשי של ג'נענע (אנחנו יודעים שאתם מתעצלים, אז פרגנו לכם)