Civilization 5
להיט האסטרטגיה החדש של סיד מאייר מביא עמו שינויים רבים לנוסחה המוכרת. חלקם נראים מיותרים, אך בסופו של דבר זו חוויה נפלאה ומומלצת
Civilization 5 הוא המשחק האחרון בסדרת משחקי האסטרטגיה המאפשרת לשחקנים לגלם את המנהיג הרוחני והאלמותי של ציביליזציה היסטורית מ-4,000 לפני הספירה ועד ימינו. אתם תבחרו את אחד מ-16 מנהיגים היסטוריים, מנפוליאון למלכה אליזבת' ותחקרו טכנולוגיות, תקימו ערים, תשלטו בצבאות ענקיים ותעסקו בדיפלומטיה והכל במטרה להפוך להיות האימפריה החשובה ביותר בהיסטוריה.
הכל כתוב והרשות נתונה
את המשחק תתחילו על ידי כך שתבחרו במנהיג היסטורי מפורסם. לכל ציביליזציה ומנהיג יש יכולת מיוחדת אחת ומספר מבנים ויחידות היחודיים רק להם. ב-Civ 5, בניגוד למשחק הקודם, הציביליזציות בהחלט מרגישות שונות אחת מהשנייה והיכולות המיוחדות שלהן מעניינות, מקוריות ויסחפו אתכם לכיוונים אסטרטגיים מסוימים. רוב הבונוסים תקפים בעיקר בתחילת המשחק ומאבדים מחשיבותם לקראת השלבים המאוחרים יותר.
בדומה לכל שאר משחקי ה-Civ השונים, האימפרייה שלכם היא בעצם קבוצת ערים הנבנית על ידי יחידות מתיישבים (ללא סרט כתום). ערים מוגדרות על ידי הבניינים הנמצאים בהם הנותנים להם בונוסים שונים וכן על ידי האוכלוסייה העובדת את השטח מסביב לעיר או באחד מהבניינים - כגון מדען הנמצא בבניין הספרייה. בניגוד לרוב משחקי ה-Civ, התוצאה הסופית של כל המשתנים השונים כמעט ולא משפיעה על העיר הבודדת אלא על כל אימפרייה שלכם.
למשל, כל האימפריה משתמשת בערך גלובלי של מוראל ושמחה. מוראל מגדיר את גודל האוכלוסייה המקסימלי ובמידה והאוכלוסייה שלכם לא שמחה קצב גידול האוכלוסייה יואט בצורה משמעותית. הצלחתם להקים מכרה על משושה המכיל זהב, מוצר מותרות המשמח את האנשים? כל האימפריה שלכם שמחה יותר. בניתם תיאטרון? כל האימפריה שמחה יותר. התוצאה הסופית מוזרה - בנו קוליסאום בעיר רחוקה ועיר הבירה שלכם תוכל להגדיל את האוכלוסייה.
כל השיקולים של בניית בניינים ספציפיים בעיר ספציפית אינו קיים יותר. כמעט ולא משנה איפה תבנו את הבניינים השונים. רוב הבניינים נותנים כעת בונוס קבוע ולא בונוס על בסיס אחוזים או בונוס גלובלי לכל האימפרייה. Civ 5 משליך החוצה את כל השיקולים האסטרטגיים על עיצוב ערים ומתרכז בעיצוב האימפרייה בלבד
מבחינת ניהול האימפרייה, גם שם תמצאו פחות אפשריות. לא תוכלו לקבוע יותר את צורת השלטון, לקבוע את רמת המיסים או להפנות חלק מהכספים על מנת לעודד את היצור המדעי או התרבותי. דתות וחברות מסחריות שהיו קיימות במשחק הקודם נעלמו וגם לא ניתן יותר לרגל על אויבכם. מה שכן, כסף הוא מצרך חשוב יותר וניתן לנצל אותו לרכוש שטחים.
2 פיצ'רים חדשים אמורים לאזן את כל החוסרים הללו - ערי מדינה ופוליסות תרבויות. ערי מדינה הן סוג חדש של ציביליזציות המורכבות כמעט תמיד מעיר אחת. אם תתיידדו איתן בעזרת השלמת משימות רנדומליות כגון חיסול ברברים או ניהול קשרי מסחר תקבלו בונוסים ומתנות, כגון יחידות או בונוס תרבותי.
פוליסות תרבויות הן אלמנט חדש במשחק. הן מזכירות הכלאה בין מערכת ניהול האידאולוגיות מ-Civ 4 ועץ טכנולוגיה ממשחקי RTS. תרבות היא כעת סוג של משאב (שגם נמדד גלובלית וכמעט ואינו משפיע יותר על כל עיר) שאיתו ניתן לרכוש פוליסות, בונוסים קבועים וגלובליים.
אבל 2 הפיצ'רים הללו אינם עמוקים במיוחד. ערי מדינה חסרות כל רגש או אישיות ולרוב רק יבקשו ממכם לחסל עיר מדינה אחרת. הפוליסות... פיצר נחמד שלא יושם כראוי. הבונוסים אינם אחידים ואינם מאוזנים. ניתן כעת לנצח את המשחק על ידי "נצחון תרבותי", הדורש מהשחקן לאסוף מספיק פוליסות שונות, אבל קשה להאמין ששחקן יעשה זאת עבור הבונוסים ולא עבור הניצחון.
באתי, ראיתי ניצחתי
הדגש העיקרי של Civ 5 הוא דווקא על קרבות. החברה ציינה רבות את המעבר למשושים ועצם העובדה שרק יחידה אחת יכולה לשכון בכל משושה ברגע נתון. כמות היחידות מוגבלת בכמות הכסף והמשאבים האסטרטגיים ולפיכך תהיה קטנה יותר מבעבר. עם זאת, בגלל שהיחידות מפוזרות על פני משושים רבים לעיתים קרובות הניהול האסטרטגי של הקרבות שלכם יהיה מורכב יותר.
חלק מהיחידות כעת יכולות גם להפציץ, להפגיז ולירות למרחק, לרפא יחידות אחרות ולספק בונוסים אזוריים. מקסום תנאי השטח ומערכת השדרוגים של היחידות, הצוברות נסיון ומשתפרות עם הזמן, הוא גם קריטי. בצורה ריאליסטית ומשכנעת, ערים הן פגיעות יותר והמשחק מכריח אתכם להוציא את הקרבות החוצה, מחוץ לגבולות האימפרייה שלכם שם האויב יכול לפגוע בתשתית שלכם.
מבחינות רבות, Civ 5 הצליח במעבר למשושים - הקרבות בהחלט יותר אסטרטגיים וטקטיים ומצריכים מחשבה ותכנון קדימה. שחקן שינצל היטב את תנאי השטח יזכה לבונוסים משמעותיים. אבל גם כאן יש תחושת אכזבה קלה - אין כל מערך לוגיסטי או שיקול היכן נבנית כל יחידה. לא צריך להעלות יחידות רגליות על ספינות והן כעת יכולות "לשוט" בעצמן.
הבעיה העיקרית היא האינטליגנציה המלאכותית. Civ 5 כמעט ולא מרמה - בעבר, ברמות הקושי הגבוהות ביותר המחשב "רימה" על ידי כך שקיבל בונוסים עצומים לקצבי הבנייה, המחקר וההתקדמות. במשחק החדש ביותר, המשחק לא מרמה... אבל גם האתגר לא קיים יותר. שחקן מנוסה יוכל לשחק ברמת הקושי הגבוה ביותר בלי להזיע.
המחשב טיפש, ועושה טעויות רבות. מנוע הדיפלומטיה מניב תוצאות לא אחידות ומטופשות - יריבים מתחת לכוחותי מאיימים עלי לא לבנות ערים חדשות לידם (למרות שלא עשיתי זאת) ובמקרה אחת יריב שתור אחד סירב בכל תוקף לחתום על הסכם שלום בחר להכנע לי בתור לאחר מכן ומסר לי את כל הערים שלו.
רמת גימור ועיצוב
ממבט ראשון (ושני), לא יהיה לכם ספק שמדובר באחד ממשחקי האסטרטגיה על בסיס תורות היפים ביותר שראיתם. הוא חמוש במיטב טכנולוגיית DX11 ויוצר עולם משחק מציאותי, אורגני ומושך יותר מאי פעם. גבעות, נחלים, הרים, מדשאות ומדבריות יפרסו מול עיניכם ויצרו עולם משכנע ומגוון. הכל מפורט ולאלא תתקשו להבדיל בין כל עשרות היחידות השונות ולאתר כל מחנה, בסיס ומחצב אסטרטגי.
במבט שלישי, לעומת זאת, אתם תגלו שהעושר הגרפי מוגבל לעולם בלבד. דמויות השליטים השונים אומנם מונפשות ונראות מצוין אבל היוצרים התעצלו ולא טרחו להכניס רקעים שונים בהתאם לתקופות. הממשק המינימליסטי נראה טוב אבל אין בו שום דבר מיוחד או אסטטי. הסרטונים הידועים שהופיעו בהשלמת פלאי עולם נעלמו והוחלפו בתמונה אחת ואפילו מסך העיר המפורט לא חזר מ-Civ 3.
מבחינה אקוסטית, הנעימות... נעימות. אין בהן שום דבר מיוחד והן בהחלט לא ברמה של המוזיקה הנפלאה של Civ 4. האפקטים ורעשי הרקע משכנעים והדיבוב של השליטים מצוין - אבל שוב, גם כאן יש התעצלות קלה והיוצרים לא דיבבו את כל המשפטים השונים אלא רק 3-4 משפטים קבועים. מה שכן, הדגש על דיבוב אותנטי לשפה, גם במקרים של שפות מתות כגון אצטקית, מרשים.
דרישות המערכת גבוהות בצורה מדאיגה. לקראת סוף המשחק, במיוחד על גבי מפות גדולות, גם המחשב החזק ביותר יתחיל לגמגם. במחשבים איטיים יותר, תוכלו להמתין לעיתים גם דקה בין תור לתור ואף יותר. שחקנים רבים דיווחו על באגים רבים אבל עד כה אני חייב לציין שלא נתקלתי באף באג או תקלה.
סיכום
ביקורת היא, מטבעה, ביקורת והיא אמורה לבקר, לקטלג ולמצוא דופי. אין ספק שיש הרבה מה למצוא דופי ב-Civ 5, יותר מאשר בקודמיו. הוא בנאלי ושטחי ואין בו את העומק והפרטים שקיימים בקודמיו. עדיין לא ברור לי מדוע המשחק הושק ללא פיצ'רים מצוינים מהמשחקים הקודמים כגון דת, חברות, ריגול ובחירת ממשלות והסברי המפתחים לא סיפקו אותי. לטעמי, כל משחק צריך להוסיף על קודמיו ולא לגרוע.
התוצאה הסופית היא פחות מורכבת, מעניינת וחיה מאשר Civ 4: Beyond the Sword. עדיין... מדובר במשחק נפלא, עם ערכי הפקה גבוהים שמצליח לשנות את הנוסחה הקבועה של Civ בהצלחה ועדיין להיות ממכר מאוד. הוא שונה, לעיתים שונה בצורה מעצבנת ולא ברורה, אבל שינוי הוא לא בהכרח רע.