מראה מראה שעל הקיא
עכשיו זה כבר ברור: בני הנוער במערב יצאו מכלל שליטה עם האלכוהול, וכרגע אנחנו מתחרים, פלוס מינוס, בג'ורג' בסט. אבל למה אנחנו עושים את זה?

שישי. ארבע לפנות בוקר. הרצליה. חבורה של בנות על עקבים בגובה גורדי שחקים מדלגות את דרכיהן בקלאסיות של נהג מונית שעיר ממועדון X. הן מצחקקות. אחת מהן מתיישבת על שולי המדרכה, פותחת את זוג רגליה (מיני - יש. חוטיני סגול - יש), מורידה את הראש ומתחילה להקיא. אני עומד בצד השני של הכביש, עם חבר, ומנסה להתרכז בשיחה, אבל קצת קשה לי. לא כל יום אתה רואה חוטיני של בחורה ממש יפה, בחינם אין כסף, ואחרי פחות מחמישה דייטים - ואפילו יותר חשוב: לא כל יום אתה זוכה לראות מה התפריט היומי שלה. אבל זה אפילו לא החלק הנורא. החלק הנורא הוא שאחרי זמן מה - אולי עשרים דקות - כשאנחנו הולכים לכיוון מגרש החנייה ונתקלים באותן הבחורות, אותה נערה, כן, זו שיצרה אגם פסטה מוקרמת על האספלט לפני כמה דקות, מוציאה את ראשה מהונדה לבנה ומבקשת ממני בחיוך רחב: "אתה יכול לכוון אותי לצאת מהחנייה?"
אנחנו כנראה בכיוון הלא נכון
אז מה גורם לנו, בני הנוער של העולם המערבי, לשתות בכמויות שרק ג'ורג' בסט היה רגיל אליהם, וגם זה לא בטוח? ובכן, חלק מהמומחים טוענים שמדובר בשיעמום. אתם מבינים, שלא כמו בני נוער אחרים בהודו, פקיסטן ובמדינות אפריקאיות מוכות גורל, אנחנו לא צריכים לחשוב על ההישרדות שלנו או מאין תגיע הארוחה הבאה שלנו. הדאגות שלנו בדרך כלל מסכמות במבחנים גורליים יותר או פחות, אחים מעצבנים או שמירות בצבא.
הטענה השניה היא שאלכוהול נותן לנו ביטחון. שהוא מוציא אותנו מהקליפה שלנו, משחרר אותנו מהמציאות. הבעיה? כמו בכל דבר, יש אנשים שלא יודעים מתי להתחיל ומתי לסיים, וכך יוצא מצב שבישראל, יש ילדות בנות 14 שכבר יודעות את ההבדל בין קולה-וודקה לקולה-רום, ולא מעט נהגים חושבים שזה לגמרי סבבה להעלות על ההגה, חרף העובדה שאתה שיכור יותר מקורטני לאב במסיבה בה הבאר פתוח.
הפתרון מתחיל בנו
אני לא אומר לכם להפסיק לשתות, לעשן, לעשות סקס ולנהוג (למרות שזה הזמן להמליץ לעשות כל אחד מן המעשים האלו בנפרד בבקשה). אני רק אומר שהגיע הזמן לגדל עמוד שדרה פעם אחת בחיים שלכם ולשים לב שאתם לא מגיעים למצב שבו בחור זר שאתם לא מכירות (אני, לדוגמה), יודע מה צבע החוטיני שלכן, מה אכלתן לארוחת צהריים וצריך - אגב - גם לגרד אתכן מהרצפה כדי שהחברים שלכם יוכלו לקחת אתכם לאוטו (בו תנהגו, כמובן). זה לא כזה קשה כמו שזה נשמע, אגב. כל מה שצריך הוא חבר פיכח אחד (מישהו שאכל ארוחה גדולה ולא אכפת לו לשתות רק כוס בירה אחת) - ואפשר לעשות את זה בתורות. לשים לב שאוכלים לפני שיוצאים (כדי שלא תקיאו את נשמתכם), וכמובן, לחכות בין דרינקים ולשים לב שאתם שותים כל כוס אלכוהול עם כוס מים (גם תשתו יותר לאט, גם תשתנו יותר וגם תדללו את אחוזי האלכוהול בדם שלכם).
אגב, לא נתתי לאותה בחורה הכוונה איך לצאת מהחנייה. חלק בי רצה אפילו לאיים עליה שאם תתחיל לנהוג, אקח את מספר הרכב שלה ואתקשר למשטרה (אבל אז החלק האחר בי הזכיר לי שאני לא פסיכופט אובססיבי, ונרגעתי). פשוט שאלתי אותה אם היא לא מעדיפה לאכול משהו לפני שהיא נכנסת הביתה, מצחינה כמו מפעל סמירנוף (עם קצת יותר טקט, כמובן). זה עבד. סביר להניח שהיא לא הרגה אף אחד בדרכים. אבל כדי שזה לא יקרה גם לכם - אל תגיעו למצב הזה. חוטיני סגול או לא, בחורות שיכורות ואומללות זה פאתטי.
>>> ובואו תלמדו איך לשדרג את הפלאפון עם טל שפר
>>> והנה 15 סימנים פשוטים שהוא דלוק עלייך
>>> וכך תשמרו על גזרה מושלמת בחורף



