לצום או לא?
דניאל קליינברג חושב שלא משנה מה, גם ככה נסיים בגיהינום, אז אין סיבה לצום, בעוד עמיר גרד (שלו אשכרה אין סיבה לצום) דווקא חושב שזה רעיון טוב. עם מי אתם מסכימים?
דניאל קליינברג יודע שלהרעיב את עצמכם יום אחד לא ינקה את הג'יפה של כל השנה
כקולנוען זוטר, יום כיפור הוא יום החג הגדול ביותר שלי מבחינה מקצועית. הלחץ על ספריות הוידיאו ואתרי ההורדה כל כך גדול, שכל מה שיש לך לצפות בו הם הקירות (עם CNN ברקע) או קומדיות מתיחות של יהודה ברקן ושפמו, משנות ה-80, כמו "גברת, תפתחי, זה אני", או "אדוני, תפתח, משטרת ההגירה" שגורמות לך לבכות קצת מבפנים. ואז אני בא, כאביר על סוס לבן ,שולף עותק של כל מיני תרגילי "דמות מכינה קפה" ומקבל עוד ועוד חשיפה. מי שצם, מפסיד את היום היחיד שבו אני הופך לפונקציה קולנועית לגיטימית מחמת חוסר ברירה, וממשיך בחייו בלי לראות אף לו אחד מהסרטים שלי, למרות שהם על ערפדים ציונים בארץ ישראל המנדטורית, ועל זה בנאדם צריך לצום ביום כיפור.
אם אתם קוראים פה, סביר להניח שאתם חילונים.
כשאתה דתי, שאלות כמו האם לצום או לא לא עולות, ואם הן עולות - אתה מהר מאוד עוזב את מאה שערים, מגדל ראסטות ומשנה את שמך משלום-פישל לרועי. דרך החיים החילונית שאתה מנהל, גם אם היא בעלת קריצה למסורת, היא לא בדיוק מה שכתוב בהלכה. אז נכון שאתה לא שורף אנשים, ונכון שאתה לא רוצח של המאפיה של סמטאות סאן פאולו, אבל אתה יושב בארומה ביום שני, בסניף שפתוח בשבת? כפירה! אתה רואה ארץ נהדרת ביום שישי? כפירה! אתה משלם 20 שקל על מונית מקרית ביאליק לטיילת סטלה מאריס לנהג מונית בדואי? עבודה זרה! כפירה!
אין שום דרך לעקוף את זה. להרעיב את עצמך ולהשתעמם לא ייתן לך מקום בגן עדן, לא משנה כמה זה מנקה. החרא שאתה אוסף במהלך השנה הוא כבר חבית נפט שלמה, ולצום רק הופך אותך לכופר שהוא גם עצבני ורעב. אז תשתה איזה בירה, תאכל פופקורן ותשב, יש לי סרט מצויין להראות לך, על קאובואים אוסטרלים בערבות הנגב!
ועמיר גרד שואל איפה המשמעת העצמית שלכם?
יום הכיפורים כבר מצלצל באינטרקום ומאכיל את כולנו במנה קטנה של באסה על כך שהשנה ייצא בדיוק על שישי-שבת, אבל מבואסות יותר מאיתנו הן מערכות העיכול לכל אורכה ורוחבה של הארץ הקדושה, שכבר באוגוסט הגישו בקשה מנומקת עם חתימת נוטריון הקרביים על רצונן העילאי לקחת חלק בחופשה שהדת היהודית מצווה עלינו לתת להן. אז למה שלא ניענה בחיוב ובדרך גם נעביר את עצמנו קורס מזורז במשמעת עצמית?
האוכל הוא האסקפיזם שלנו לכל אורך השנה, ולרוב התזונה כרוכה בלו"ז קבוע: ארוחת בוקר, צהריים, ערב, וכל הבראנצ'ים למיניהם שההדוניסטים המציאו ביחד עם ארוחות הלייט-נייט במזללות היוקרתיות. תנו שוק למערכת ובקשו סליחה מהבטן שלכם, מגיע לה לפחות את זה. מלבד לשאון פעמוני האופניים והגלגשת החורקת במורד הרחוב, כלל הציבור יסכים שבימי כיפור די שקט בחוץ, מה שיכול לסייע לכך שברגע שבו לא נהיה עסוקים במחשבות על דפיקת השניצל הבא, אולי נוכל לדחוף גם כמה הגיגים על חשבון הנפש שהיום הקדוש הזה אמור לגרום לנו כבני דת משה לעשות, שזה אומר קצת יותר מלהעלות תמונת "סליחות" לספר הפרצוף ולתייג את כל חצי האי האיברי.
בואו תהיו יהודים טובים ותראו שגם הגוף הרופס שלכם מסוגל להחזיק מעמד 24 שעות בלי תנועת פתיחת המקרר, ושהפה לא יפתח במרידה כללית ללא פעולת בליסה כמה שעות ארוכות. אז יאללה, לקום מהכיסא, להוציא ת'קיטל מהארון ולהתחיל לתכנן את המסע הרגלי אל בית הכנסת השכונתי. גמר חתימה טובה, צום קל, וקסדה בראש טוב.
האם גם אתם הולכים לצום, או שמא תחליטו להסתובב ברחבי הארץ עם אופניים? תנו לנו לדעת. יש גם סקר, וגם חלון תגובות.