השנה הזאת תהיה פיצוץ

בגלל שנמאס לנו להיות נביאי זעם, ובגלל שחיוך לא עולה כסף (רק כבוד עצמי), החלטנו לתת לכם את כל הסיבות מדוע השנה העברית החדשה הולכת להיות שווה ביותר. כן, הקרעים הפוליטיים בין הימין והשמאל עמוקים מתמיד. גלעד עדיין לא בבית. נינט טייב עדיין נחשבת כזמרת לגיטימית. ועדיין, אנחנו אופטימיים שדברים הולכים להשתנות. שהחיים הולכים לחייך אלינו.

 

והנה כל הסימנים שזה הולך לקרות:

סימנים שיהיה טוב יותר בעולם הבידור:

- גם אם לינדסי לוהאן מאיימת לפקוד את הארץ הקדושה לתקופת החגים, לפחות יש למי לחכות: אוזי אוסבורן!

 

- בר רפאלי ואסתי גינזבורג עדיין עושות חיל במגזינים ותצוגות בחו"ל. טוב, אולי לא היינו משתמשים במילה "חיל" במקרה של רפאלי, אבל הבנתם את הקטע.

 

- ואנחנו די בטוחים ששמענו איפשהו שגם האחים ג'ונאס רוצים להגיע לכאן מתישהו, והם אפילו לא בסוף הקריירה שלהם.

 

- ודיאנה זכתה בגמר "כוכב נולד", מה שאומר שצפויה לנו בקרוב מוזיקה טובה.

 

- ודן מנו לא זכה ב"הישרדות", מה שאומר שבניגוד לתחזיות של סטיבן הוקינג, יש מצב שבאמת יש אלוהים.

 

- ויש מצב שהגברים הישראלים יתלשו דף מהחבר'ה ב"מחוברים" ואשכרה יתחברו לצד הפחות ערסוואתי שבהם.

 

- אביב גפן מופיע עם U2? כנראה שבאמת יש לנו מה להציע במישור המוזיקלי. נניח

 

 

 

 

סימנים שיהיה יותר טוב, פוליטית:

- אחמדינג'אד אולי ממשיך בהצהרות אימפוטנטיות א-לה "ישראל תימחק אם תתקוף אותנו", אבל ארצות הברית מתחילה לעשות שרירים של עצבנית. שמישהו יקרא למייקל ביי, בקרוב יהיה פה עוד סרט פאו-פאו-פאו על מלחמה.

 

- תשאלו אפילו את נשיא מצרים מובארק, ועוד כמה מדינות באיזור שמתחילות להפנות את גבן לרפובליקה האיסלאמית.

 

- ונכון לכתיבת שורות אלו, בנימין נתניהו ואבו-מאזן נמצאים במשא ומתן אינטנסיבי בדרך לשלום.

 

- ואנשים מתחילים להבין שהרב עובדיה הוא אולי חכם גדול, אבל לא בפלנטה עליה אנו נמצאים.

 

- ולאלו מאיתנו שמתגוררים באמריקה: סוף כל סוף ביטוח בריאות חובה, אה? יהיה נחמד.

 

- ולאלו מאיתנו שגרים בארץ: במקום להתלונן אפשר לנשום לרווחה: אצלנו עדיין מגרדים אותך מהכביש אחרי תאונת דרכים ומפנים אותך לבית החולים לפני שבודקים אם יש לך ביטוח בריאות.

 

סימנים שתהיה קרחנה, גם מחוץ לתל-אביב:

- בקרוב גם לחדרה תהיה מרינה ליאכטות שלכם. פיו, כבר חזינו בעיית חניה.

 

- איזור התעשייה של הרצליה הוא הדבר המרענן ביותר שקרה לנו מאז שירדנו לאילת וגילינו שעם או בלי המיתוסים על ערסיאדה: קצת נחמד להתחמק מהלחות בית השחי שיש לתל-אביב להציע (פחות בגלל מזג האוויר, יותר בגלל הפוזה).

 

- החופים בערי השפלה הרבה פחות מפוצצים, מה שגורם לכולנו לנהור לכיוון בת-ים ראשל"צ כל סוף שבוע, גם אם שפר מזלנו למצוא דירה במחיר מציאה (6,000 ש"ח לחודש, בלי מעלית) בתל-אביב.

 

- הפריחה בצפון (והחרמון) בתקופת הסתיו/חורף הרבה יותר מעניינים מכל מה שהולך במרכז.

 

- ובכלל, אנחנו אנשים של פאבים קטנים וצדדיים, לא של מועדונים, בארים, רעש וצלצולים.

 

 

סימנים שילך לנו יותר בלימודים:

- אין מצב, פשוט אין סיכוי שאנחנו פחות אינטליגנטים מהמורים שלנו.

 

- וגם אם אנחנו פחות אינטליגנטים מהם, רוב הזמן הם בשביתה, אז איך לעזאזל נדע?

 

- לפחות בגרות באנגלית תהיה לנו 5 יחידות - ותודה לסדרות האמריקניות האהובות עלינו, בהן אנו צופים באינטרנט הרבה לפני שהגיעו לארץ.

 

- ישראל היא עדיין אחת המדינות המתקדמות ביותר בחינוך בעולם המערבי (27 הראשונות), לפחות לפי מחקר שנעשה על ידי האו"ם.

 

- ובניגוד למקומות אחרים (נניח, בריטניה), כאן כולם מקבלים את אותה רמת חינוך - ובחינם.

 

- סטטיסטית, האחוזים שנוציא תעודת בגרות מלאה הם ממש גבוהים. כלומר, נראה לנו. אנחנו לא משהו במתמטיקה.

 

- לאוניברסיטה נגיע מאומנים: אנחנו כבר רגילים לשבת מאות תלמידים בכתה ולהקשיב למורה אחד.