Naughty Bear
הייתה לכם פעם בדיחה כל-כך מוצלחת, שחשבתם שאפשר לבסס עליה משחק שלם? Naughty Bear יוכיח לכם שעדיף לפרוש בשיא, עם משחקיות מעצבנת וגרפיקה מאכזבת
הדוב השובב, יצור מרופט ומוזנח מאין כמוהו, לא הוזמן למסיבת יום ההולדת של אחד משכניו. במקום שבו כל דוב אחר היה מבליג במבוכה, החליט השובב להתחמש בסכין ואלת בייסבול ולהסדיר את מעמדו החברתי בקהילת החיות הפרוותיות באמצעות לחץ פיזי מתון (וגם לא כל-כך מתון). כך הופך לו יום קיץ נאה ומזמין לטבח דמים איום, כשברקע מושמעת לה מידי פעם קריינות בריטית שמתאימה בדיוק למאורע המוזר והציני שמתרחש על המסך.
הופתעתם? הזדעזעתם? צחקתם? מצוין! בזה הרגע חסכתי לכם את רכישתו של Naughty Bear, שכן הבדיחה שפותחת את המשחק ותוארה לעיל היא פחות או יותר הדבר החיובי היחידי שאפשר לכתוב עליו. בכל פרמטר אחר, מהגרפיקה ועד עיצוב השלבים ומבנה העלילה, מדובר בכישלון מוחלט - סלט בלתי קוהרנטי בעליל שנראה בעיקר כמו פרויקט שנה א' במכללה לעיצוב. למשחק הזה יש גימיק אחד, והוא גומר את הסוס חמש דקות אחרי שהוא מתחיל.
איך מתקדמים שלב פה?
העלילה של Naughty Bear מחולקת לשבעה פרקים, ובתחילת ההרפתקה רק הראשון מביניהם זמין למשחק. אל תבנו על התקדמות מהירה וחלקה בין הפרקים השונים. כדי לפתוח את הפרק הבא, תתבקשו קודם כל להשיג דירוג גבוה יחסית בפרק הקודם; הדרך להשגת המטרה הזו כמעט לעולם אינה טריוויאלית, וכך תמצאו את עצמכם חוזרים שוב ושוב על אותם הפרקים. איכשהו, המפתחים הצליחו לדחוס אל תוך המשחק את הרע מכל העולמות: גם הרפטטיביות וההגבלות של משחק ליניארי רגיל, וגם תחושת הבלבול וחוסר המיקוד של כותר פעולה דינאמי ופתוח.
ומה עושים כדי לצבור ניקוד? טובחים בדובים, כמובן! זה אמור להיות החלק המהנה במשחק, והוא אכן כזה - למשך כמה דקות. זה באמת מאוד משעשע להצטייד באלת בייסבול, להכות בדובי חסר ישע עד זוב מילוי ופרווה, ואז להפעיל מהלך סיום אלים במיוחד מהסוג שחייבים להיות סאדיסט אמיתי כדי לחשוב עליו (ובמקרה כזה, עדיף באמת להוציא את האגרסיות על דובים ווירטואליים). אבל אחרי כמה זמן מבינים שאותם מהלכי סיום חוזרים על עצמם במידה בלתי סבירה (לכל כלי-נשק מהלך סיום אחד בלבד), ואילו מערכת הלחימה עצמה לא מציעה עומק רוב יותר מלחיצות בלתי פוסקות על אותו הכפתור.
לפעמים הדובים ינסו להלחם בכם בכלי-נשק משלהם. לפעמים תוכלו להפחיד אותם בצרחות "בו!" מאחורי גבם, ומידי פעם אפילו תצליחו לגרום להם ליפול במלכודת כזו או אחרת שתהפוך את חיסולים לכואב עוד יותר. אף אחד מהדברים הללו איננו מרשים במיוחד אחרי הפעם הראשונה. בשורה התחתונה, המשחקיות הבסיסית של Naughty Bear היא משחק מכות פשוט ופרימיטיבי. כך גם התחושה הכבדה והלא נוחה בעליל של השליטה בדובי ובזווית המצלמה. אפילו הגרפיקה היא נפילה: עם כל הפוטנציאל של מראה צבעוני וחביב שמתנגש באופן בולט באווירת המשחק, הצליחו המפתחים ליצור בקושי חיזיון אפור ובנאלי של העולם הילדותי.
לא רוצה לישון עם דובי
במצב המולטיפלייר של Naughty Bear, הכולל ארבעה מודים שונים, עיצוב השלבים הקלוקל כבר לא כל-כך מפריע - אבל השליטה המעצבנת ומערכת הקרבות הפרימיטיבית והאקראית דווקא כן. אפשר להלחם על השליטה בעוגה מוזהבת, לאסוף כדורי ג'לי, לנסות להרוג את כולם או להשיג כלי-נשק חזק במיוחד (עוזי תוצרת ישראל!). בכל המקרים הללו, החוויה דומה בסופו של דבר לזו של שלבי העלילה: בהתחלה זה מאוד מצחיק לחסל את החברים שלכם בדמות דובים, אבל ברגע שההתלהבות עוברת נשארים עם משחק פעולה די מפוספס.
ופספוס היא באמת המילה המתאימה ביותר לתאר את הדוב השובב, שמרשה לעצמו ללכת למקומות שמעטים ביקרו בהם בכל הנוגע לתוכן למבוגרים בלבד על קונסולות, אך לא ממש מצליח לנצל את זה לשום דבר טוב. הבדיחה הזו ממש לא מספיקה על מנת לסחוב משחק שלם, וכמעט כל כותר פעולה אחר שממתין לכם על המדף יספק חוויה מהנה ומהודקת יותר. אם כבר מחליטים לבסס משחק שלם על גימיקים, אחד זה לא מספיק.
בעד
זה די מצחיק בהתחלה
הקריינות הבריטית מושלמת
נגד
מערכת קרבות בסיסית ופרימיטיבית, בלי טיפה של אתגר אמיתי
החלוקה לשלבים ופרקים מקשה על ההתקדמות ודורשת חזרה שוב ושוב על אותן המשימות
השליטה לא נוחה ומעצבנת
גרפיקה סבירה ולא יותר
ציון
| בואו לדבר על זה בפורומים.. פורום פלייסטיישן 3 פורום אקס-בוקס 360 |
| פלטפורמות ותאריכי יציאה | ||||||
 |
 25/06/10 |
 25/06/10 |
 |
 |
 |
 |