StarCraft II: Wings of Liberty

תומר אברמוביץ' לא שותף להתלהבות. לחצו כאן לקריאת חוות דעת שנייה

 

אסטרטגיה להמונים 

 

StarCraft, כמו שחמט או משחקי מכות מקצועיים, מוצא את עצמו תחת הקטגוריה של משחקי מולטיפלייר "מאיימים". ישנה מעין הכרה מוחלטת בכך שהוא משחק עמוק ומצוין, אך רוב המשבחים אינם משחקים במולטיפלייר התחרותי המהולל שלו בעצמם. הם מרגישים שזה גדול עליהם.

לכן, מנסה בליזארד כל גימיק אפשרי כדי שלפחות חווית השחקן היחיד תהיה מהנה עבור הגיימר הממוצע: עלילה דרמטית וממוקדת (אם כי מלאת הומור), שיפור הדמויות בסגנון משחקי תפקידים, והמון "הישגים" (Achievements). ג'ים ריינור לא היה יותר מחלק בתצרף של עלילת המשחק המקורי, אך הפעם אנו מלווים אותו צמוד-צמוד לאורך כל הסיפור, במטרה להקשר אליו ולהזדהות עמו.

 

מספר שנים אחרי מאורעות StarCraft המקורי, ג'ים נרדף ע"י שלטון מושחת שמציג אותו כטרוריסט שלא בצדק, ובו-זמנית נאבק בפלישות ה-Zerg ובדיפלומטיה הסבוכה של ה-Protoss. אם כל זה לא מספיק, יש לו עדיין רגשות כלפי שרה קריגן, שהפכה למלכת ה-Zerg. בין המשימות השונות אנו זוכים ללוות את ג'ים בתוך בסיס המבצעים שלו, להקליק על דמויות ולנהל איתן שיחות שמטרתן לקדם את העלילה ולהעשיר את ידיעותינו לגבי העולם.

 

בכל משימה מוצגת בפנינו יחידה חדשה, והתסריט כאילו נכתב עבורה במיוחד. השלמת המשימות מזכה אותנו בכסף שאיתו נרכוש שדרוגים עבור הצבא שלנו שיבואו לידי ביטוי במשימות הבאות, בדיוק כמו פיתוח דמות במשחק תפקידים. כמו כן, ניתן לבצע מטרות משניות בכל משימה בכדי להרוויח נקודות מחקר איתן פותחים שדרוגים נוספים. מערכת השדרוגים הזאת משפיעה רק על מצב הקמפיין ואינה מעניקה יתרון נגד שחקנים אחרים ברשת. בחלק מהמשימות תידרשו אפילו לבצע "בחירות מוסריות", שמשנות את אופי המשימה ואת הסרטון העלילתי שיוקרן לאחר סיומה.

חלוקה צודקת?

בתוך המשימות (ולפעמים גם מחוץ להן) משולבים קריטריונים לקבלת הישגים. למי שלא מכיר, מדובר בטרנד הנוכחי בעולם משחקי הוידאו. הרעיון הוא לתת לשחקן מטרות משנה רבות, לעיתים הזויות או לא מעניינות בעליל, ואם הוא יבצע אותן בהצלחה הוא יזכה... בזכות להראות לכולם ברשת שהוא ביצע אותן בהצלחה, ובכמה פרסים קוסמטיים נטולי חשיבות. זה נראה לי כמו תוספת מיותרת, שכן מוטב לדרבן את השחקן במשחקיות מהנה ולא בחיזוקים חיצוניים.

 

אך הבעיה הגדולה ביותר שיש לי עם הקמפיין הזה היא חלוקתו המוזרה. ב-StarCraft המקורי קיבלנו שלושה קמפיינים קצרים לשלושת הגזעים ואז בהרחבה קיבלנו עוד קמפיינים קצרים לשלושתם. לעומת זאת ב-Starcraft II, אנו מקבלים קמפיין אחד ארוך המוקדש כמעט כולו ל-Terran (בני-האדם) בלבד, ואת שני הגזעים הנותרים נקבל בחבילות הרחבה עוד שנה ושנתיים.

 

החד גוניות הזו גורמת לקמפיין להראות ארוך מידי ומייגע, מה גם, שבסופו של הקמפיין שחקן חדש רוצה לקפוץ היישר למולטיפלייר המקוון אך יוצא מבולבל לגמרי. על ה-Zerg הוא לא יודע דבר, וצריך ללמוד הכל מאפס, ועל ה-Terran הוא יודע יותר מידי כיוון שהייתה לו גישה ליחידות ולכלים שאינם נמצאים במולטיפלייר.

אם אתם נהנים מקמפיינים לשחקן יחיד במשחקי אסטרטגיה בזמן-אמת, זה של StarCraft II כנראה יספק אתכם, ולו רק בגלל שהז'אנר אינו מציע כרגע מבחר של אופציות טובות יותר. אך כשלעצמו הוא אינו מקבל אצלי יותר מציון "עובר".

 

אומנות המלחמה

אם כך, כיצד ניתן להסביר את הציון הגבוה (אל תספרו סיפורים, אני יודע שכבר קפצתם לתחתית הכתבה והצצתם)? ובכן, מבחינתי, כל מה שתיארתי עד עכשיו הוא לא יותר מבונוס חביב המתלווה לדבר האמיתי – Battle.net, שירות המשחקים המקוון של בליזארד. זהו מעין פורטל המשמש כמתווך לכל פעילויות הרשת של משחקיה.

ב-Battle.net של Starcraft II תוכלו לשחק נדגם או לצדם של שחקנים אנושיים אחרים, להשתתף בליגות ובלאדרים (Ladders), לצפות בשידורים חוזרים של משחקים ואפילו להרכיב רשימת חברים ולצ'וטט עימם בכל רגע נתון במשחק.

 

לשחקן שזוכר בעמימות את Starcraft המקורי נראים הקרבות במבט ראשון זהים, למעט הגרפיקה משופרת. זה נכון עבור כל משחק תחרותי: במבט שטחי רואים קודם כל את הקונבנציות שנשתמרו, אך במבט מעמיק מתגלים כל החידושים שאולי נדמה כי הם מינוריים, אך בפועל גורמים לשינויים מרחיקי לכת.

 

אם יש משהו שמאפיין לדעתי את רוב התוספות החדשות, הרי שזהו המאמץ לניידות רבה יותר ברחבי המפה. יחידות קרקעיות שמדלגות מעל צוקים, מגדלי שמירה מהלכים ומערכות תחבורה המעבירות יחידות לבסיס מרוחק בשניות מעטות. השתלטות איזורית לא רק מעניקה יתרון כלכלי, אלא גם מאפשרת לצבא שלכם לאכלס יותר שטח באותו הזמן.

עדיין מלך הז'אנר

StarCraft II נשאר מאיים כשהיה. המחסום ששחקן חדש מתבקש לעבור לפני שיוכל "לשחק באמת" עדיין גדול מאוד. כבר ב-2 דקות הראשונות הוא נדרש לזכור כמה יחידות בנייה לייצר ומה לעשות עם כל אחת, לשלוח גששים לרחבי המפה, לדעת בדיוק איפה לבנות את בסיסיו ולקבוע את סדר הבנייה על פי מה שראה בבסיס היריב, להמתין לגשש הנגדי ולנסות לרמות אותו - וכל זה עוד לפני שיחידה אחת תקפה.

בליזארד אומנם מציעה "ליגת אימונים" המכילה קרבות איטיים יותר המתאימים לשחקנים חדשים, אך זה אינו משנה את אופיו הלא ידידותי של המשחק עצמו.StarCraft 2 תחרותי ברשת, מהווה חוויה מאמצת מאוד, אך מחד גם מתגמל יותר מכל משחק אסטרטגיה אחר.

 

חלק גדול מהשחקנים שהתמכרו ללהיט האסטרטגיה הקודם של בליזארד, Warcraft 3, יודו שהמשיכה העיקרית שלהם למשחק הייתה בזכות המודים השונים שנוצרו בעורך השלבים שלו, כדוגמת Tower Defense ו-DoTA. בליזארד הפנימה לקחים ומשוויצה בעורך השלבים המשוכלל של StarCraft II. יש לו כל-כך הרבה כוח, עד כי אפשר ליצור באמצעותו משחקים מז'אנרים שונים לגמרי. נמנעתי מלהתייחס אליו בביקורת זו כיוון שאי אפשר לשפוט את עורך השלבים עד שלא ימצו את הפוטנציאל שלו, דבר שייקח זמן. עם זאת, מספרי המכירות הראשוניים (מיליוני עותקים ברחבי העולם) מבטיחים כי הקהילה בהחלט תדאג לכך בהמשך.

 

בעד

יורש את קודמו כמוביל בז'אנר האסטרטגיה בזמן אמת, בכל הנוגע למשחקי רשת תחרותיים

הקמפיין לשחקן יחיד מכיל לא מעט תוכן

מנוע גרפי גמיש התומך גם במחשבים חלשים יחסית

 

נגד

רוב הקמפיין מוקדש רק לגזע אחד, ולכן מרגיש מעט ארוך וחד-גוני

המשחק אינו עושה מאמץ גדול דיו בכדי ללמד שחקנים חדשים ולהקל עליהם את הכניסה לטורנירים מרובי-המשתתפים

 

ציון 90

בואו לדבר על זה בפורומים..   פורום Warcraft & StarCraft   פורום אסטרטגיה

 

פלטפורמות ותאריכי יציאה
27/07/10