StarCraft II: חוות דעת שנייה
בניגוד גמור לביקורות המתלהבות, יש גם מי שפחות התרשם ממשחק האסטרטגיה החדש של בליזארד. תמיר חושב שהוא מיושן ושמרני
נדב נוימן אהב. לחצו כאן לביקורת של StarCraft II
StarCraft II הוא משחק אסטרטגיה שנתקע בזמן. אני יודע שלחלק מכם יהיה מאוד קשה לשמוע את זה, אך 12 שנים אחרי StarCraft המקורי, משחק האסטרטגיה ה"חדש" של בליזארד נראה כמו משחק שיצא לפני 12 שנה.
טוב, אולי הגזמתי. הגרפיקה סבירה, ובזירת המולטיפלייר נרשמה התקדמות מסוימת (ואפילו תמיכה בפייסבוק!), אבל במהלך התקופה הארוכה הזו שחלפה מאז הפעם האחרונה שבה פגשנו את הטראנס, הזרג והפרוטוס, התרחשו המון דברים בז'אנר הזה שבליזארד החליטה להתעלם מהם בהפגנתיות.
קרבות טקטיים אמיתיים, לדוגמה. משחקים כמו Company of Heroes או World in Conflict כבר הראו לנו שמשחקי אסטרטגיה בזמן-אמת יכולים להיות יותר מהתנגשות סתמית בין כוחות יריבים. שאפשר להכניס בקרב שיקולים נוספים, שהופכים אותו לאתגר לשכל ולא רק לאצבעות. הרבה מאוד משחקי אסטרטגיה שיצאו מאז ניסו לאמץ את הגישה החכמה הזו, אפילו Command & Conquer שבימים אחרים היה נחשב ליריב העיקרי של StarCraft (אך לצערי נפל מעט מגדולתו). אבל בליזארד, כאמור, שמרנית להפליא.
עובדים בחרדת קודש
וזה לא הכל. אפילו ברמת הדמויות והמבנים, נדמה שצוות הפיתוח לא ממש מיהר להוסיף יחידות חדשות או לגעת ביחידות הוותיקות. "אם זה לא שבור אל תיגע בזה" אומר המשפט המפורסם, אך לטעמי גם לעצות טובות יש גבול. בכלל, לפעמים במהלך הקמפיין לשחקן יחיד הייתה לי ההרגשה שכל העניין הזה של "משחק המשך" נפל על בליזארד כרעם ביום בהיר, והתקבל בחוסר התלהבות בוטה. צוות הפיתוח של StarCraft היה אולי מסתפק מבחינתו בכותר המקורי, ומוסיף לפתח עבורו חבילות הרחבה עד סוף העולם. כנראה שאנחנו צריכים לומר תודה שסידרו לנו מנוע גרפי חדש, אף הוא כמובן בהחלט לא מהמשוכללים והיפים בז'אנר.
שיהיה ברור - כל הדברים הקשים הללו לא באים בכלל ממקום של זלזול. שיחקתי בקמפיין לשחקן יחיד של StarCraft II, סיימתי אותו בישיבה כמעט רצופה מהרגע שבו התקנתי את המשחק, ודי נהניתי. גם כותר אסטרטגיה מיושן צריך לדעת איך עושים, ואין ספק שבליזארד השקיע בפרויקט כמות מטורפת של כסף ושעות עבודה. כל משימה מתוסרטת ומוקפדת לפרטים הקטנים ביותר, וניכר שמעצבי השלבים ידעו בדיוק איך להוציא את המיטב מהכלים המוגבלים יחסית שעמדו לרשותם.
לקנות, אבל לא להתלהב
אבל זוהי, בעצם, כל הנקודה: מטעמים שאינם ברורים לי (אך כנראה ברורים מאוד לחבורה של דרום-קוריאנים שעבורם StarCraft הוא מקור פרנסה ולא רק משחק), ניגשו המפתחים של StarCraft II לעבודתם תוך שהם מקבלים את המשחק המקורי בחרדת קודש מטורפת. התוצאה היא משחק אסטרטגיה חביב שאיננו תורם מאומה לז'אנר, לא קובע סטנדרטים חדשים של שום דבר, ואפילו לא יכול להתהדר בדברים שהפכו את StarCraft המקורי ליוצא דופן בזמנו - העלילה המושקעת והאיזון המדויק בין שלושת הצדדים.
אני לא אומר לכם לא לקנות אותו. מה פתאום! זה לא שהמדפים מוצפים במשחקי אסטרטגיה אחרים, שלבי הקמפיין מהנים בסך הכל, והמולטיפלייר עוד יהפוך ללהיט ואין ספק שתתפתח סביבו קהילה אדירה. אבל מי שאומר על עצמו באמת ובתמים שהמתין 12 שנים לרגע ההשקה, ואז מקבל בסבלנות ובאהבה את העובדה שכל מה שבליזארד יכולה להציע לו אחרי כל-כך הרבה זמן הוא עוד מאותו הדבר - ובכן, אני מניח שצריך להיות טיפ-טיפה פנאטי בכדי לא לראות את הבעייתיות בזה. בשביל עוד מאותו הדבר, יכולתם פשוט להמשיך ולשחק ב-StarCraft. בעצם, זה בדיוק מה שאתם עושים, רק שבדרך הצליחה בליזארד לשכנע אתכם להעביר לה תשלום נוסף.