דברים שאנחנו שונאים בחופש הגדול

החופש הגדול הגיע, ואיתו...ובכן, החופש. אז כן, אנחנו לא צריכים לקום לשעת אפס, לסדר מערכת, להתכונן למבחנים, לעשות שיעורי בית או ללכת לישון בזמן נורמלי כדי לא לחטוף תנומה בשיעור תנ"כ. מצד שני, החופש מביא איתו לא מעט מפגעים חברתיים וסביבתיים שהייתי שמחה לו לא היו עומדים לי מול העיניים.

 

הבלאגן, הרעש, האנשים ובני הנוער בכל מקום והמרדף אחרי מי-יודע-מה (סיילים? שיזוף? קאנטרי קלאב? ירידה לאילת? מה יש לכולם?!). אז החלטתי לעשות רשימה קצרצרה. שימו לב, אתם רשאים להרחיב את הסעיפים ולהוסיף כמה משלכם, אם בא לכם:

1. כולם תמיד מתלוננים על מדוזות, למרות שהם נכנסים לים - ולא המדוזות לחוף. זה בערך כמו שאכנס לכם לבית ואתחיל לצווח עליכם שהחדר שלכם ממש מלוכלך. אוהבים? לא נראה לי.

 

2. אין שורת ברזלים אחת באף טיילת או פארק ציבורי שלא עמוס בפרחות וערסים שצורחים אחד על השניה ומעשנים בדלי סיגריות שאספו מהמדרכה.

 

3. חוף הים מפוצץ באנשים. כולם מנסים לשחק מטקות. אף אחד לא יודע איך, בדיוק, עושים זאת. התוצאה: פציעות בינוניות.

 

4. אי אפשר ללכת לשום מקום מגניב (סופרלנד, לונה פארק, פארק המים, וכו') מבלי להיתקל במאות ילדי קיטנה מנוזלים שצורחים עליך ועל כולם מסביבם.

 

5. הקניונים והחנויות ברחובות הראשיים של כל עיר מאויישים על ידי בני נוער עובדים, עם כריזמה של פלפל חריף ובערך אותה רמה של שירות לקוחות.

 

6. אנחנו מפתחים נטייה לשעות שינה לא קונוונציונליות, שנעות בין 4 בבוקר לשש בערב ושש בערב עד שש בערב למחרת ("לילה לבן"! תצעקו עליי. זה עדיין עלוב).

 

7. שדה התעופה בין גוריון נראה כאילו נכבש על ידי כל ערס י"בניק שאי פעם הכרנו (למרות שלא ממש רצינו) בשכבה.

8. חוף הים הופל לבית קברות של מדוזות, כשהמצבה היא מקל של ארטיק, שתקעו להן עמוק בתוך הבטן.

 

9. כל הרשתות הגדולות יוצאות במבצעים. מביגוד ואופנה ועד שטיחים וסירים: וזה, גבירותיי ורבותיי, מוביל לפקקים בכל כביש בארץ בסוף השבוע.

 

10. פאבים ובארים מעלים מחירים של בירות פשוטות ל-28. בקלות.

 

11. רובנו מוצאים את עצמנו מתחננים להורים לכסף כל כך הרבה שעות ביום, שהיה עדיף לנו להשקיע אותן בעבודה.

 

12. כל דוגמנית דמיקולו מקבלת שער בעיתון נשים שבו היא מבטיחה לנו שהיא לא עושה ספורט או אוכלת סלטים, היא פשוט "נולדה ככה". גם עם הסיליקון, אגב.

 

13. לכל אתר ועיתון בארץ יש פרויקט חופש גדול "מיוחד" (כולל האתר הזה, אגב), שבו שוב מגלים לנו את האמריקה (מומלץ ללכת לים ולבריכה ולשחק קלפים עם חברים, לא מומלץ לשבת בבית ולהירקב מול המחשב. וכפי שאתם רואים - זה ממש עובד, אה?). תעבירו את השוקו בשקית.

 

14. אנשי טלוויזיה/הורים/קרובים מרגישים דחף עז לספר לנו איך הם בילו את החופשים הגדולים שלהם.

15. ההורים שלנו שואלים אותנו מה אנחנו מתכוונים לעשות עם עצמנו בערך כל חצי דקה, למרות שכשאנחנו מבקשים הצעות, אין להם מה לומר.

 

16. כל הבריכות הציבוריות, בלי יוצא מן הכלל, מריחות מכלור, שתן ומכילות מספיק סמוחטה למלא בריכה אולימפית נוספת.

 

17. והסינמה סיטי מפוצצת בכל יום, רגע ושעה בילדות צווחות עם חולצות של אדווארד ובלה.

 

18. ועדיין לא עבר חוק שמאשר לנו לדרוס את אותן הילדות הצווחות, מסעיף 7.

 

19. גם החופש הזה יסתיים בעוד שביתת מורים, וחוסר הודאות שוב תזחל לחיינו בארסיות. יום יום. שעה שעה.

 

20. ובכלל, מה כזה רע בבית הספר? חוץ מהבגרויות, הכל שכונה.

 

21. ואם כבר שכונה - בחופש אי אפשר לרדת למכולת מבלי להיתקל בעשרות ילדים באופניים, קורקינטים וסקייטבורדים מלקקים קרטיבים ומשאירים את העטיפות בכל מקום שהוא לא פח הזבל.

22. תכלס? משעמם לנו כל כך שכבר ספרנו שיערות מכל איבר בגוף. וזה עוד לפני שעווה.

 

23. ונגמרו התירוצים: חייבים למרוט שיערות כדי לרדת לים וללכת לבריכה. וכן, כמובן שהחבר מבסוט.

 

24. העיריות של הערים שלנו בטוחות שהן מכירות בני נוער ומסדרות לנו הופעות של זמרים וזמרות שהפסיקו להיות רלוונטים עוד בתקופת הפלמ"ח.

 

25. שפתאום, צריך לריב עם קרובי משפחה על האוטו - כי יוצאים יותר -ומגלים שמי שגר איתנו, ממש תחת אותה קורת גג, ממש, אבל ממש מעצבן.