אירוביזיון: למה הסתלבטנו על האירוויזיון?

1. נורבגיה

השנה התארח האירוויזיון בארץ שנורבגיה - ארץ שאנו אוהבים ומעריכים מאוד, ואף תרמה רבות לאנושות. בין יתרונותיה של נורבגיה נוכל למנות את המדען בלה בלה סטיברשטייכן, שאחראי על המצאת ההאנגאובר, כמו גם מזג האוויר המזוויע שתמצאו רק במדורים מסוימים בגיהינום.

כן, נורבגיה היא מדינה שאינה צריכה לארח כל דבר שאינו דובי קוטב בסכנה, ולכן כל דרך שבה תנסה להיראות "היפית", "מגניבה" ו"שיקית" תצא מצחיקה בטירוף.

2. מדינות מזרח-אירופאיות מביכות

ראיתם את מולדובה? את הפאנקיסט עם הכינור? את הבחורה בחצאית הטוטו, שגנבה את התספורת מהזמרת לה-רו? את הבחור עם הסקסופון ומשקפי השמש (באמצע האולפן! בלילה! בנורבגיה!)?

בכלל, מה הדחף הזה של כל מדינה מזרח-אירופאית בעולם לשלוח לתחרות "פאנקיסטים" ו/או אנשי מערות מטאליסטים?

3. נערי פוסטר

לא ברור מאיפה שכרה קפריסין את הנער עם הגיטרה, שנראה בול כמו הכלאה של רן דנקר עם כוכב טלנובלה דרום-אמריקנית א-לה "מלאכים", "מורדים" או "מפגרים". סקעת, לדוגמה, היה עוד נער פוסטר שגרם להמוני נשים לרייר את דרכן מחוץ לאולם, כאשר אין להן אלא את דגלי המדינות היריבות לנגב איתם את הריר שהצטבר להן בזוויות הפה.

כמובן שלפעמים זה לא הולך. קחו לדוגמה את בוסניה והרצגובינה, ששלחה בחור שעדיין נשאר עם אוזניות האייפוד שלו מהנסיעה לנורבגיה (ככה זה כשאין תקציב לטיסות).

אותו בחור התעטר במספיק מייק-אפ לאטום את החור באוזון ואף גנב ל"סופרנני" את הג'קט (וכן, אנחנו רואים "סופרנני", מה יש?). אז זהו: שרוב נערי הפוסטר של האירוויזיון לא חתיכים. אבל אל תדאג, הראל סקעת. אתה כן היית.

4. מדינות מתיימרות

הסיבה שהופכת את האירוויזיון לפתטי היא העובדה שהיורו, האירוויזיון, האיחוד האירופאי וכל שאר הטררם שהמדינות האלו משתדלות לעשות יחד הוא לא אלא ניסיון נואש להראות לאמריקנים שגם אירופה יכולה להסתדר בינה לבין עצמה. אממה, כפי שהוכיח לנו טום דייס מבלגיה, רוב המתחרים באירוויזיון יעשו הכל כדי להישמע אמריקנים. דייס, שהגיע כאשר הוא לבוש כרב מלצרים בסטקייה, אפילו לא ניסה להסתיר את המבטא היאנקי שאימץ לעצמו.

למה שהחבר'ה מהאירוויזיון לא יתחילו לשיר בשפת האם שלהם? אנחנו חשבנו שזוהי כל הפואנטה. כלומר, לאחד את המדינות השונות, עם השפות והתרבויות השונות, במקום להפוך אותן להיעתק רע וחיוור של כל מה שאמריקני וחד-גוני. תתחילו לדבר בשפת האם שלכם.

5. או שבעצם לא

בעצם, מיד אחרי הבלגי הופיעה סרביה (לא, באמת, יש מדינה כזאת). הדבר הראשון שאמרנו לעצמנו הוא שניק קרטר ממש הזניח את עצמו לאחרונה. אחרי שהפסקנו לצחוק הבנו שמה שאנחנו שומעים הוא לא אנגלית. למעשה, באיזשהו שלב אנחנו די בטוחים שהבחור התחיל לגמגם: "אוסמה, סמה סמה, ועוגה - עוגה, עוגה, עוגה". כל אלו ועוד גרמו לנו להבין שיש סיכוי שאולי כדאי שנדבוק במדינות שהחליטו לפנק אותנו בשפה האנגלית.

6. בגלל שבאירוויזיון כולנו מפסידים

באירוויזיון, קצת כמו במלחמה (סתם, טיפה יותר גרוע), אפשר לומר שכו-לם יוצאים מפסידים.

ראשית - הם נותנים גם למדינות המפסידות ניסיונות חוזרים (ספרד, שכתבה מחדש את המושג "תחרות"). שנית, בשנים האחרונות המפעל גם ככה הפך לבדיחה גרועה וההצבעות תלויות לחלוטין במצב הפוליטי בין המדינות. המזרח-אירופאיות דבקות אחת בשניה. גרמניה בדרך כלל נותנת לנו נקודות אשמה (איך אומרים "דוז פואה" בצגרמנית? "אייכן שטרייכן"?). יוון תמיד תתן 12 נקודות לקפריסין. ספרד ופורטוגל תמיד תפרגנה אחת לשניה. ישראל לנצח תסיים כשהיא מחייכת חיוך מתנצל, תוך מלמולי: "כן, אנחנו לא באירופה, אבל נו, באסיה ואפריקה אנחנו לא בדיוק מקובלים".

7. בגלל התלבושות של הזמרים/ות

הזמרת האירית הגיעה כאשר היא נראית כמו עקרת בית ממורמרת המחופשת לחציל. לפניה עמדו החבר'ה מבלרוס כשהם לבושים כפרפרים. משהולאמובנסטן שלחה את הבחורה שלה בשמלה עם שסע כה עמוק, שהוא כבר מזמן התחבר למחשוף המצויד שלה ודגדג את החוטיני. אין לנו בכלל ספק: כשאדם למברט יוצא לשופינג, חדר ההלבשה של האירוויזיון הוא המקום הראשון בו הוא מבקר.

8. מדינות זניחות

אלבניה, בוסניה והרצגובינה ואוזרבקיסטן: הרבה מהמדינות שמתחרות באירוויזיון, לא נעים לומר, לא מוכרות לנו בלשון המעטה. קחו לדוגמה את הבחורה מאלבניה, שנראתה כמו גרסה מזרח-אירופאית של שרית חדד, אילו האחרונה פרשה מעבודתה כזמרת ופצחה בקריירה זוהרת כמעצבת גבות ביפו ג'. אין מה לעשות: רוב המדינות באירופה אינן במערב (איטליה, ספרד, אנגליה, צרפת וכו'), אלא במרכז-מזרח, והסיכוי שנשמע עליהן במהלך השנה (ולא במסגרת האירוויזיון) שווה לסיכוי שאנחנו נבלה את משך היממה הבאה בלנסות ללעוס את כפות הרגליים שלנו. או במילים אחרות: "שו קורדניסטן"?

9. בחורות כוסיות (ובחורות לא כוסיות)

זהו מלכוד 22: כשלוייתן כמו המתמודדת מאיסלנד מגיעה בשמלה אדומה ונראית כמו משאית כיבוי אש, אנחנו מתבאסים (ואולי אפילו ממלמלים איזו בדיחה על איך היא בטח אחראית לענן הוולקני, אתם יודעים, כי היה בא לה לעשות על האש). מצד שני, כשמתמודדות כוסיות כמו הבחורה מאוקראינה עולה אל הבמה עולות, אנחנו מתלוננים על פמיניזם וחוסר היכולת של האירופאים להשתחרר מההערצה לאסתטיקה הארית (או משהו).

10. הראל סקעת

טוב, הוא לא היה בדיוק דאחקה, אך עדיין העלה לנו חיוך על השפתיים. הראל נתן הופעה טובה (וניכר היה שהוא התרגש מ-א-ו-ד), אך הדבר הטוב באירוויזיון היא העובדה שכולם יודעים שמדובר במפעל גרוע, עד שזה מגיע למדינה שלהם. או אז "מילים" הופך להיות השיר עם עומק שלא נראה מאז המחשוף של אורית פוקס, הראל סקעת הופך למי שמחזיק בכריזמה של דיקטטור וכולנו הופכים לפטריוטים משהו-משהו.

היי, סקעת, עשית אותנו גאים.