הנסיך הפרסי: חולות הזמן

פסקה חדשה

הדבר הנחמד ביותר שאפשר לכתוב על "הנסיך הפרסי: חולות הזמן", הוא שהסרט הזה כנראה לא יהיה הגרוע, המטופש והמיותר ביותר שתראו הקיץ. הנתון הזה לבדו מציב אותו כמה רמות מעל רוב הסרטים מבוססי-המשחקים, שעשו עלבון גדול גם לגיימרים וגם לקולנוע. 

פסקה חדשה

מצד שני, אתם כבר בוודאי יכולים להבין שיצירה אמנותית רצינית - או אפילו הרפתקה סוחפת ועשירה בסגנון "הפיראטים מהקריביים" - לא תמצאו כאן. "חולות הזמן" הוא סרט אקשן סתמי למדי, עם טוויסט אחד שלא מנוצל עד תומו. לסרט אין הרבה מה לתרום למי ששיחק במשחק, והמשחק עצמו לא תורם הרבה לסרט. בקיצור, מדובר בעוד מעשה שעטנז באדיבות הוליווד, שאומנם מרגיש מעט יותר מושקע ומהודק מאלו שקדמו לו, אך עדיין לא מתקרב לפיצוח הנוסחה הנכונה להפקת סרטים מבוססי משחקים.

מימין ומשמאל רק חול וחול

העלילה מבוססת על משחק הוידאו שיצא לפני שבע שנים, והיה לפרק הראשון בטרילוגיה שהחזירה לחיים את מותג "הנסיך הפרסי" הנוסטלגי. הנאמנות למקור חלקית בלבד: הנסיך דסטאן (ג'ייק גילנהול), בן למשפחת האצולה הפרסית, יוצא עם שניו אחיו לכבוש עיר שבה מיוצרים כביכול כלי-נשק המועברים לאויבי הממלכה. למעשה, משימת הכיבוש כולה היא חלק ממזימה שאותה רקח אחיו של המלך (בן קינגזלי), המבקש להחזיר לאחור את גלגלי הזמן ולקדם את עצמו אל כס המלוכה.

וכיצד אפשר לשנות אירועים שכבר נתרחשו? כאן מגיע הקישור המרכזי - אולי היחיד - למשחק. הנסיך דסטאן מגלה בין אוצרות הארמון פיגיון המסוגל להשיב את הזמן לאחור דקה או שתיים, תוך שרק האוחז בפיגיון מודע למתרחש. אי-שם במעמקי הארמון מוסתרים חולות הזמן, והחיבור בינם ובין הפיגיון יוצר כבר מכונת זמן של ממש, מהסוג שיכול להנפיק את התוצאות שאותן דודו של דסטאן מחפש. כתופעת לוואי, החולות הללו עלולים גם להמיט חורבן על האנושות כולה, אך זה לא ממש מטריד אותו.

במשחק חולות הזמן היו הברקה של ממש, והפכו פאזלי ריצה-קפיצה שהיו עשויים להיות מתסכלים מאוד להרבה יותר נסבלים. בסרט, נטול המשחקיות, הופך אלמנט השליטה בזמן לגימיק מוזר. בעולם שאיננו מתאפיין ביסודות פנטסטיים של ממש, מקבלים הכוכבים בנון-שלנטיות את קיומו של אמצעי המסוגל להשיב את גלגלי הזמן לאחור ואף להחריב את העולם כולו. כמובן שיש גם בחורה קשוחה אך מתמסרת, מפלט קומי (חלש להפליא אם יותר לציין) ומוסר השכל, אך כל כולם מהווים בקושי תירוץ להתרחשויות. הניסיון להרחיב ולהעמיק את עלילת המשחק לא צלח לטעמי.

 

נחכה לסרט הבא

בהעדר עלילה שתדביק אותנו למסך או דמויות מפתח משעשעות ומרתקות, כל שנשאר הוא אסופה של סצינות אקשן מקוריות יותר ופחות, ולפחות כאן מצליח הנסיך הפרסי להצדיק את מחיר הכרטיס. בזכות כמה קרבות סייף מוצלחים ויריב אחד קשוח במיוחד (שנראה דווקא כאילו הגיע ממשחק אחר של Ubisoft... כשתראו תבינו), הסרט לא מאכזב בקטגורית האקשן עמוס האפקטים הממוחשבים. אם זו מבחינתכם סיבה טובה מספיק לצאת מהבית, "חולות הזמן" בהחלט יתאים לכם.

פסקה חדשה

ואולם, כפי שכבר ציינתי בפתיחה, אלו שציפו כי הסרט הזה יהווה את נקודת המהפך שממנה והלאה יהפכו סרטים מבוססי משחקים למשהו מעניין יותר ישובו לביתם מאוכזבים. שוב הוליווד מאמצת מותג ידוע והיסטורי, מרוקנת אותו לחלוטין מתוכן ומגישה לנו יצירה שאינה פרשנות מעניינת וחדשה לסיפור שכבר הכרנו, אלא גרסה מוזרה ומעוותת שלו שמנסה למלא את החסר בסצינות אקשן קופצניות. במקרה הזה הן קצת יותר מרשימות ומושקעות מבדרך כלל, אך זה ממש לא מספיק מבחינתי.

כעת נשואה תקוותי לסאם ריימי, במאי טרילוגיית "ספיידרמן", שקיבל לידיו את אתגר הבימוי של הסרט World of Warcraft המבוסס על משחק התפקידים הפופולרי. ריימי כבר הוכיח כי גם כאשר הוא מטופל במותג ידוע ומוכר, הוא עדיין מסוגל להעניק לו חזון משל עצמו. אולי הוא יצליח לעשות את מה שהנסיך הפרסי כשל?