תאטרונוער

מנורת לילה קטנה, שולחן כתיבה סדוק וטעמו של מחק העיפרון.

ככה אני זוכרת את ערבי ילדותי. הייתי נועצת עיניים בדף הלבן שניצב מולי, נבוך, ומתעקשת שיעניק לי תשובות. הייתי מדמיינת עולמות אחרים, רוקמת סביבי סיפורים על הדברים הכי רחוקים שמעולם לא זכיתי לראות וגם על אלה שנמצאים מתחת לאף. ככה הייתי בורחת, וכשנסיבות המציאות לא מצאו חן בעיני, העולם הבדוי שלי היה מקבל אותי בזרועות פתוחות ומזמין אותי למסע שאת קורותיו רק אני יכולתי לכתוב.

עם השנים התבגרתי והפכתי לחיילת בצבא השגרה האפור. כמו רבים מאיתנו, נטשתי את עולם הדמיון ונשאבתי אל המציאות הישראלית הנושכת והמסובכת. אך ככל שעבר הזמן נוכחתי לדעת שגם כמבוגרים עסוקים איננו יכולים להתקיים בלי יצירה ודמיון. גם אומה המתנהלת תוך מאבק מתמיד על קיום - ואולי דווקא אומה שכזו - זקוקה נואשות ליצירה, לדמיון, לתרבות ולתאטרון.

תאטרון הקאמרי רוצה אתכם

השנה נפל בחלקי המזל להצטרף לפרויקט יוצא דופן שצמח בתאטרון הקאמרי; התאטרון פתח לראשונה קבוצה מיוחדת, במסגרתה ידריכו טובי השחקנים והיוצרים של התאטרון בני נוער בגלאי 14-18 במסגרת מפגשים חד שבועיים בין השחקנים והתלמידים. בראשו של הפרויקט עומדים אבי קלמה - המנהל החינוכי של התאטרון - אורי אגוז (במאית) ואסף גולדשטיין (שחקן ומנהל התכנים של הפרויקט).

בין השחקנים שלקחו חלק בפרויקט: עירית קפלן, שרה פון שוורצה, איתי טיראן, רמי ברוך, יוסי גרבר, גאולה נוני, איה שווא, יחזקאל לזרוב ועוד רבים וטובים.

אבי מספר שהרעיון לפתיחת הסדנה נולד באופן די ספונטני:

"ישבנו וחיכינו לקבוצת תלמידים שהתעתדה לעבור סיור מאחורי הקלעים של התאטרון וחשבנו על פרויקט לבני נוער שיהיה מעט רחב יותר. המחשבה התגלגלה והפכה למעשה, וכך נולדה הסדנה הראשונה השנה. הגענו לפרויקט בלי ציפיות, היו חששות כמובן, אבל התחלנו בפרויקט וגדלנו ביחד איתו".

בניגוד לדעה הרווחת, כשאני שואלת את אבי על מצב המעורבות של הנוער הישראלי בתאטרון, הוא לא מראה סימני דאגה:

"המחלקה החינוכית של תאטרון הקאמרי מאוד פעילה. אלפי בני נוער עוברים בתאטרון, מגיעים להצגות. אנו מנהלים קשרים עם בתי ספר והם מגיעים לכאן עם תלמידיהם על מנת לצפות בהצגות ולעבור פעילויות. לא עובר יום מבלי שרואים נוער מסתובב בתאטרון".

הנוער הישראלי צמא לתרבות, אך מאין זה נובע? האם העובדה שאנו חיים במציאות אינטנסיבית ומלאת מתח גורמת לנו לרצות למצוא מפלט? או שמא התרבות והתאטרון הם כלי ביקורתי, כלב שמירה של כל חברה אנושית בריאה?

במדינה כמו ישראל התאטרון הוא חיוני והכרחי. חברה המכילה פסיפס אנושי כה מגוון, אשר רוב הזמן לא מתחבר לקשת צבעים אוטופית של התנהלות רגועה.

לאחר תהיות רבות בנושא, הצלחתי לתפוס לשיחה את השחקן איתי טיראן ולשאול לדעתו בעניין תאטרון והמציאות הישראלית:

"כשמדובר בתאטרון ואומנות בישראל - ובכל מקום אחר - המדד לא צריך להיות אם אנשים אוהבים תרבות או לא, אם יש תקציב או לא. המדד צריך להיות מדד של לחם ומים. כלומר אומנות ותאטרון הם לא מותרות, אלא הם הכרח וצורך קיומי של כל חברה. נכון שהתקציב הוא לא התקציב הכי טוב ונכון שבאג'נדה של המדינה ישנם דברים בסדר עדיפויות גבוה יותר, אבל התאטרון מוכיח את עצמו כדבר שהוא כורח עבור אנשים".

האומנים מואשמים לעתים בניתוק מהמציאות, חוסר חיבור לקרקע. מה אתה חושב על הקביעה הזו?
"לצערי במדינה כמו שלנו התאטרון באמת מהווה מעין מפלט מן המציאות הבעייתית, אבל הוא גם מקום טוב להתחבר למציאות כי הרבה פעמים אנו מסתירים דברים ולא רוצים להתעסק איתם. התפקיד של התאטרון הוא, לעתים, דווקא להעמיד לנו מראה ולהראות לנו את המציאות כמו שהיא. ותפקיד האומנים למצוא את האמת הזו ולהביא אותה אל הקהל. כלומר, ישנם שני תפקידים, מצד אחד להרחיק ומצד שני לקרב".

"החוויות שהיו לי עם בני נוער הן חוויות שאני נוצר אותן והן בעיקר נותנות לי הרבה מאוד תקווה. אני מאמין שישנו רעב מאוד גדול בקרב בני נוער לחפש אלטרנטיבות שיספקו את הרעב שלהם. אני מאמין שישנה כמיהה להבקיע איזושהי שטחיות שהרבה פעמים מקבלים מהטלוויזיה. העדות לכך היא "המלט" (המחזה שטיראן עושה כרגע - ל.א), כיוון שבאים בני נוער ונהנים במשך שעתיים וחצי. זה מדבר בעד עצמו, ולי זה נותן המון תקווה."

אבי, מילה לסיכום השנה החולפת?
"שנה נפלאה ומלאת אתגרים. אני מלא סיפוק מלראות את הנוער שעבר בסדנה, מהיכן הוא התחיל ולאן הוא הגיע. כמו כן, לראות את השחקנים שתורמים מעצמם ומהידע שלהם. כשהנוער צמא והשחקנים צמאים התוצאות נפלאות. חלק מהסדנה נוסעת לגרמניה על מנת ליטול חלק בפסטיבל תאטרון בינלאומי שמארגן איגוד התאטרונים האירופי (ETC), ואנו מעלים הפקת סיום בהשראת שיריה של ויסלאבה שימבורסקה ב"קפה תאטרון". אני יכול לסכם שהייתה זו שנה מלאת אתגרים אך אני בהחלט מרגיש נחת מהפירות שהצמיחה עבודתנו".

>>> לפרטים והרשמה לסדנת הנוער השלישית של תאטרון הקאמרי צרו קשר עם המחלקה החינוכית