לשחרר אשכנזי ולנוח

1. עבודה מועדפת

אשכנזי, לא אכפת לנו שאתה שבוז כי השירות הצבאי שלך קצת חרג משלוש השנים המקובלות: מישהו יצטרך לשלם על השלמת הבגרויות, קורס הפסיכומטרי והטיול הצפוי לדרום אמריקה או המזרח. אנחנו ממליצים בחום על עבודה מועדפת, רצוי אחת בתחנת דלק. אם לא שמתם לב: אין לצה"ל טנקים שפועלים על הייבריד, כך שבדלק הוא מבין: ולפחות הוא יוכל להמשיך להגיע לעבודה עם מדים. נו אז מה אם החדשים כוללים אוברול צהוב, חולצה סגולה וכובע קסקט בשקל תשעים.

2. טיול להודו

אומרים שטיול להודו אחרי הצבא "מכניס את החיים לפרספקטיבה" (כלומר, בניגוד לשירות צבאי על קו האש? שמענו עליכם), אבל יאללה, הנה עוד דבר שגבי (וכן, הוא מרשה לנו לקרוא לו ככה) יכול לעשות עם שחרורו. אנחנו חייבים להזהיר מראש: כמי שנהנה בעשרים השנה האחרונות מהאופנה העילית שהיא מדי צה"ל בצבע זית, אתה תראה שם המון בגדים צבעוניים. אתה יכול להתנחם בעובדה שלחם הנאן טעים, הקארי מדהים והשלשולים שבאים אחר כך נוחים לתמרון, כי אתה לובש שרוואל, והכל.

3. השלמת בגרויות

אנחנו יודעים שחשבת שלא תצטרך את זה, אך השלמת בגרויות הן חלק חשוב שמגיע עם השחרור הצבאי. כמובן, לא כל אחד צריך להשלים בגרויות - ויש סיכוי שאתה אחד מברי המזל, אך משום מה, עדיין בחרנו למצוא לך טלפונים של מורים פרטיים טובים. אל תשכח שבלי השלב הזה אי אפשר להגיע לשלב הנכסף: קורס פסיכומטרי, ועוד דבר שמגיע אחריו: הרשמה לאוניברסיטה. אכן, העולם האזרחי מלא באושר והנאה (או משהו).

4. דרום אמריקה

יכול להיות שהודו לא מתאימה לך. יכול להיות שאתה רוצה להשתמש בכל הסקילות שלמדת בצבא ולהמשיך להשתמש ברובים. לשם כך נמליץ על דרום אמריקה (ובמיוחד על קולומביה וברזיל). אין ספק שתעמוד לפחות במצב אחד בטיול בו תאלץ להילחם עם כנופיה, להשתמש בנשק חם או לברוח מבלדר סמים שצריך חוקן כדי להוציא את הסחורה שהוא מנסה למכור לך. כן, דרום אמריקה היא מקום מסוכן ואף אלים, אבל היי, אתה היית הרמטכ"ל!

5. קורס פסיכומטרי

אין מה לעשות, קורס פסיכומטרי הוא חלק אינטגרלי מהמעבר לחיים האזרחיים, אבל הנה נחמה: כל שבוע, כשתדברו בכתה על התפקידים הצבאיים שלכם, לך יהיו את הסיפורים הכי עסיסיים לספר (בייחוד עכשיו, כשענת קם נמצאת במעצר בית ואין סיכוי שהיא תגנוב לך את הספוטלייט). זהו השלב הכי נורא בכל הקטע הזה שנקרא "לימודים", וסביר להניח שבסופו תתחיל להשתמש במונחים כמו "מקלט", "שח רחוק" ולהפיץ שאמא של המורה שלך עוסקת במקצוע העתיק בעולם. אבל היי, קטן עליך.

6. הרשמה לאוניברסיטה

אם אל וודס יכולה, אין ספק שגם אתה תוציא תואר. אחר כך, תוכל לעשות את דרכך בעולם הפוליטי ולהתחיל כמו כל אחד: כלוביסט או יחצ"ן. או אז תרגיש את נחת זרועה של המערכת במלוא הכוח. הקטע הכי נורא בהרשמה לאוניברסיטה הוא העיסוק במה, לכל הרוחות, אתה רוצה ללמוד. פעם משפטים היה נחשב כיוקרתי, אך אז כולנו גילינו שסער שיינפין הוא עורך דין, וזה הוריד את המקצוע בכמה דרגות. להיות רופא זה מקצוע חשוב, אבל תקבל משכורת זעומה יותר משל מנקה פיליפינית. נו, מה אתה אומר? מדעי הרוח?

7. מכירה בעגלות

כל מי שחוזר ממכירה בעגלות במקום אקזוטי (נניח, אנגליה, גרמניה, אירלנד או ארצות הברית), תמיד מתאר לך את החיים הנפלאים שהיו לו שם - ומתבל בטיעון המפוקפק: "כן, אחי, עשיתי 40 אלף דולר ביום". הוא לא מזכיר את העובדה שהוא חלק צריף עם עוד 18 מהגרים מקונגו, קיבל רק אחוזים זעומים מהסכום שעשה וחזר הביתה עם חור בכיס וחשבון בנק ריק יותר מכנס המעריצים של מרדכי וענונו. אבל אתה יודע מה, זו גם דרך לראות עולם (ובחינם). כדאי לך לנסות.

8. תוכנית ריאליטי

כל מי שיוצא מהצבא היום בוחר לאיזו תוכנית ריאליטי הוא רוצה ללכת. יש לך עשרות אופציות (למרות שבינינו, אין לך סיכויים גבוהים להתחרות על ליבו של גיא גיאור ב"הרווק"). מצד שני, "הישרדות" תפורה עליך בול. תוכל להראות לכולם איזה גבר-גבר אתה, ליהנות מהאוויר הצלול של אי אקזוטי ולנקות את הראש עם גיא זו-ארץ. תאמין לנו, זוהי דרך הרבה יותר נוחה להתפרסם מאשר להיות הרמטכ"ל. תשאל את איילה רשף.

9. כתיבת ספר
אנחנו לא מכירים בחור אחד שיצא מתקופה ממושכת בצבא כחייל קרבי ולא חטא בניסיון לכתוב ספר. ברוב הספרים האלו מתחבר הגיבור לצד הרגיש שלו, והסיכוי שהספר יהפוך לסרט דווקא די גבוה. לחלופין, אתה יכול להוציא אוטוביוגרפיה. אומנם בארץ ישראל אוטוביוגרפיה היא לא משהו שהולך חזק, אבל בחוץ לארץ אפילו לבריטני ספירס יש כמה. תנסה, מה יש?

10. ישיבה ממושכת בבית מול מקלט הטלוויזיה (ומאנצ'יס)

בואו נודה בכך: אחרי שרובנו השתחררנו מהצבא, הדבר הראשון שעשינו זה לסגור את דלת החדר עם חפיסות חטיפים וכל העונות האחרונות של הסדרות האמריקניות שפספסנו, והפכנו לפרזיטים. זהו שלב שלוקח לנו בדרך כלל מחודשיים ועד שנה לצאת ממנו, והוא המרק עוף של הבריאות הנפשית (בייחוד אם עשיתם את שירותכם ביחידה קרבית). אם שלוש שנות צבא מתירות לך חצי שנה של עצלות, לך יש איזה עשור לבלות בתחתוני בוקסר מול "גיבורים". וואו. פתאום אנחנו די מקנאים.