סאבלימינעל

לאחר שפעם שעברה ניתחנו בפרוטרוט את שירו של קובי פרץ, "בן של מלך", ושאר מיני זימרה שמקורן במדינות צפון אפריקה, הוחלט שהפעם נצעד דרומה ונתמקד במדינות אפריקה האמיתיות ובז'אנר המוזיקה הייחודי שהתפתח בהן: ההיפ-הופ.

"אני טורו, מפוצץ בדינרו
מחולל ניסים כמו סבא ג'פטו
בוא נראה מה קורה פה
הן צועקות לי טה קיירו"

כפי שניתן להבחין, בשורה הראשונה היוצר משתמש במטאפורה המדמה את עצמו לשור, אותו בעל חיים בו השתמשו, בעת העתיקה, בכדי להזיז את אבני הירחיים, להפעיל את המחרשה ושאר עבודות שחורות, אך בסופו של דבר הוא "מפוצץ בדינרו". כלומר, סאבלימינל מחנך את הילדים באומרו שרק בעזרת עבודה קשה וחסרת פשרות אדם יהיה מסוגל להגיע לאיכות חיים מכובדת.

בעוד השורה הראשונה מתמקדת במוסר עבודה גבוה, השורה השניה מוקדשת לאהבת המשפחה והמסורת. באותה השורה סאבלימינל מאדיר את שמו של סבו, ג'פטו, שהקריב את עצמו למען הלחימה בשלטון הבריטי.

אחת התופעות הספרותיות הניתנות להבחנה בשיר, הינה אקרוסטיכון. כלומר אם ניקח את האותיות הראשונות מכל שורה, נוכל לחבר אותן ביחד למילה חדשה. אותה מילה הינה "אמבה", יצור חד תאי הנפוץ במדינות צפון אפריקה, המדינות מהן, כזכור, הגיע סאבלימינל.

הינני סבור שהשיר "טורו" הוא מעין מיני-אוטוביוגרפיה על סאבלימינל, וביקורת על החברה הארץ-ישראלית יחסית לשאר מדינות העולם. סאבלימינל פיתח ערכים ומוסר בארץ מוצאו המזרח תיכונית, שם אותם ערכים הביאו אותו לגדולה. הוא עלה לארץ בעקבות סבו (ג'פטו) וכל מה שקיבל היה זלזול מתושבי המקום.

סאבלימינל שם מראה מול כל אחד מאזרחי הארץ ושואל את מי אנו באמת צריכים להעריך? האם את אותו אדם בעל ערכים שהשקיע ותרם לקהילה, למשפחה ולאהבת הארץ? או שמא לאדם אחרים, אינטרסנטים ואגוצנטרים? אותן שאלות קיומיות מלוות כל אחד ואחד מאיתנו, ורלוונטיות במיוחד היום, בימים חשוכים אלה, בהם מייקל-לואיס, בר רפאלי ושאר אנשים חסרי ערכים מצליחים להגיע לגדולה ללא כל תרומה מזערית בקהילה בה הם חיים.