מבט שני: System Shock 2

פסקה חדשה

קיץ 1999. סיום שנה ב' בתואר ותחילת ההכנות לחתונה. אמינם מתחיל להתנגן ברדיו, כמו גם בריטני וכריסטינה. אפילו שר עוד שרה. העולם מחכה ל-Quake 3, בחגים ולעוד משחק חדש שצפוי להיות מדהים - Unreal Tournament (כן כן, הראשון). ואז שוחרר לחנויות System Shock 2.

 

המפתחת המהוללת, Looking Glass, שחררה את System Shock ב-1994 ולמרות הביקורות הדי נלהבות לקח לציבור זמן רב "לגלות" את המשחק (נמכרו 170 אלף עותקים נכון ל-1999). את המשחק הבא של הצוות לא צריך להציג - Thief: The Dark Project ששוחרר ב-1998.

 

לאחר Thief התכוונו לפתח משחק שימנף את המנוע המוצלח ויחבר אותו עם העולם שנוצר ב-System Shock המקורי. Half life, שיצא כמעט שנה קודם, שינה את ז'אנר ה-FPS מקצה לקצה בין לילה. זה והייחודיות של Thief (מנוע מוטה התגנבות וצליל תלת-מימדי) אפשרו לסטודיו לבנות משחק שהוא כל מה שהראשון לא היה - FPS שלא מקדש את ההסתערות בנשקים שלופים, RPG נטול גמדים ודרקונים עם מאפיינים חזקים של בניה והתקדמות, ומשחק בעולם פתוח על מנוע מגוף ראשון.

 

ברוך הבא System Shock 2

פסקה חדשה

הביקורות היללו וגם ההצלחה הקופתית היתה לא מבוטלת. המפתחים בנו עולם פתוח וגמיש על ספינת חלל, בנו מודל התקדמותי שמבוסס על למידת יכולות מחד ושדרוג חלקי גוף מאידך ע"י השתלות קיברנטיות (ובכך הניחו את הקרקע לדאוס אקס האלמותי ולביו-שוק, ועל כך בהמשך). המשחק אכן ערבב בתוכו FPS עם RPG כשכו זה עטוף כמו סרט אימה שנפרש אט-אט מולכם. מבולבלים? גם אנחנו. אז מכיוון שעבר הרבה זמן מאז החלטנו לחזור ולבדוק איך המשחק מרגיש היום.

 

סביב System Shock 2 נוצרה קהילת מודינג לא קטנה. נוצרו טקסטורות נוספות, גם לעצמים וגם לבני האדם (מנוע ה-Dark של המשחק היה חלש בתצוגת מודלים אנושיים וזה מתבטא גם כאן) שאפשרו למשחק להראות נעים לעין ועדכני יותר ואף לרוץ ברזולוציות גבוהות. בכדי לתמוך בכל המודים פותחו כלים המאפשרים לכבות ולהדליק את חבילות המודים בצורה קלה ונוחה.

זה עדיין עובד?

אז לקחנו את המשחק (עותק מקורי, יש כאלה לקנות באיביי ועוד אי-אילו הורדות דיגיטליות) והבאנו אותו עמוק לשנות האלפיים עם המודים הטובים ביותר שהקהילה מצליחה לספק. והאמת? לא רע. בניית הדמות של המשחק מעניינת. יש אפשרות לבחירה באחד משלושה מסלולים (מארינס, טכנאי צי ופסיוניסט) ובכל אחד מהם יוצאים ל-3 שנות שירות שעוברות ביעף: 3 בחירות שונות שיעצבו את דמותכם ויתאימו להן את מאפייניה.

 

בסיום בניית הדמות (מתוחכמת גם לימינו אבל לא ברמת Dragon Age: Origins) מתחילים את המשחק. אנו מוצבים על ספינת המחקר "וון בראון" ומתעוררים מהקפאה קריוגנית כשמשהו בבירור לא בסדר. מיד אנו נדרשים להמלט מהמקום בו אנו נמצאים בזריזות... כמה דקות אחרי כבר מובן שהעסק הוא לא ממש פשוט. גופות של אנשי הצוות פזורות בכל מקום והרס אקראי מעטר את הסצנה. יש ניצול שנמצא במקום אחר בספינה והמטרה הראשונית היא לחבור אליו.

פסקה חדשה

אבל כשמגיעים לסיפון הרפואי ורואים את המוטציות הראשונות, הזומבים, זה הופך לעוד יותר מורכב. לא אסגיר את העלילה בשלמותה, רק אומר שהיא מרתקת מחד ומפחידה מאוד מאידך, ומערבת מחשב רצחני (Shodan) שמפתח אישיות עצמאית וכן גזע חייזרי שנאבקים על הספינה ומשתמשים בנו לצרכיהם. את System Shock2 אפשר לשים באותה השורה עם F.E.A.R, Dead Space, חלקים מ-Doom 3, ו-Clive Barker's Undying - המשחקים אולי הכי מפחידים שנוצרו.

 

מורשת לעתיד

המשחק מייצר את תחושת האימה בכמה מישורים. יש מעט מאוד כלי-נשק ואפילו פחות תחמושת. בכל מצב שאפשר - תשתמשו במפתח הצינורות. בנוסף להתמעטות התחמושת, מצב הנשק עצמו מתדרדר לאורך המשחק ואינך יכול להפסיק לתהות אם היריה הבאה היא זו שתגרום לכלי להתקע.
ופה נכנסת הדילמה: להשקיע ביכולת תיקון נשקים או ביכולת Hacking שתעזור בפתיחת דלתות וארונות, שם אולי נמצא נשק ותחמושת? מאזן אימה מעניין.

 

מעבר לכך, יש שימוש בהפחדה ויזואלית וקולית. מוטנטים מעוותים מחד וקולות אווירה מאידך עושים את המשחק הרבה יותר מפחיד ומרגש. כשמשחקים ב-System Shock 2 לא מרגישים נוח. רמת הקושי לחלוטין לא טריוויאלית ותורמת לשמירת השחקן על קצה הכסא.

 

אין ספק שלמרות עדכון הטקסטורות, המשחק הוא לא מה שאנחנו רגילים לו בימים אלה ולא עומד בסטנדרטים הנוקשים של התעשייה וחובבי ממתקי העיניים. מאידך, העלילה האטמוספרה והאופציות המתקדמות שבו מאפשרים לו להיות "שחיק" גם היום. יותר מבר-משחק, עדיין מפחיד ואפקטיבי.

פסקה חדשה

בר-משחק זו הגדרה שדורשת מעט הסבר. להפעיל את SS2 על מערכות ההפעלה של ימינו (כולל XP אגב) זו משימה לא קלה. לפעמים בכלל לא רץ, לפעמים צריך לגרום למשחק לרוץ על ליבה אחת, לפעמים סרטוני הוידאו לא רצים, ולפעמים המשחק סתם קורס. אבל ברגע שהצלחתם (ולפי הדיווחים, כמעט כולם מצליחים בסוף) אתם צפויים לחוויה מרטיטה, תרתי משמע.

 

לאחרונה יצא לי לחזור לביושוק הראשון, משחק מעולה בזכות עצמו. נהניתי מאוד, אפילו יותר מהעובדה שהוא סוג של המשך ל-System Shock 2. כל כך הרבה רעיונות מעניינים שפשוט נלקחו צעד או שניים (או עשרה) קדימה, בצירוף לטכנולוגיה של ימינו. קל לראות את ביושוק והמשכו כיורשיו של SS2. אישית, הייתי מעדיף לראות את System Shock 3. אבל רק באור יום מלא.