ייבוא אישי

מי מאיתנו לא מכיר את הסיטואציה? אתם מחליפים מבטים, אתה ושומר המכס ביציאה מנתב"ג, זיעה קרה זולגת במורד הצוואר אך מבט לרצפה אינו מהווה אפשרות זמינה. אתה מחייך חיוך קטן שמנסה להיות אלגנטי, אתה מרגיש שזה החיוך הכי מטומטם שיכולת לחייך, שפתיו של שומר המכס נפשקות- הוא משרבב לשון ומלחלח את שפתו התחתונה, הוא סתם קצת צמא, עברת.

אזרח ישראל חושב לעצמו - הרבה זמן לא קניתי אייפוד - והוא טס לחו"ל. נדמה שאין אצטלה טובה מזאת לחצות את ביקורת הגבולות בדרך ללא משנה איפה על הגלובוס. אם יתמזל מזלו של האזרח, אולי אפילו ירכוש, בנוסף לאייפוד כמובן, גם אקסבוקס. במקרים אחרים, בהם האזרח אינו טס לחו"ל אלא רק מכיר מישהו שטס לחו"ל, הוא מנצל סיטואציה זאת כדי לתת לאותו אחד כסף בכדי שירכוש לו, בנוסף לאייפוד כמובן, גם אקסבוקס.

בעבר ישראלים רבים היו חוזרים מחו"ל עם שלל מופלא. אוצרות בלומים בארצות ניכר התגלו בידי מטיילים שהיו נחושים לחזור ציונה עם חפצים מעוררי קנאה אשר לא נראו בארץ הקודש מעולם.

אני מכיר אדם שבעבר הרחוק היה דורש ממכריו הטסים שיביאו לו ממסעם ארוחת ביג מק. הארוחה הייתה מגיעה אליו מן הגולה במשלוח טראנס אטלנטי, קרה ועם פקקים באוזניים והוא מצידו היה מתמוגג ומחמם אותה במיקרו. באמת. בארץ לא ידעו מה זה מקדונלדס והאדם הזה הוכרח כמעט בכפייה לאכול גפילטע בכל ערב שישי. אפשר להבין מדוע ארוחת ביג מק קרה היישר מחו"ל הייתה בשבילו כמו הארה קולינארית.

המשל הזה נועד לסבר את האוזן ולהדגים עד כמה היינו מדינה מפגרת עד ממש לא מזמן. למרבה המזל, ימים אלו חלפו ואינם. מהפכת האינטרנט שהפכה את העולם לכפר גלובאלי אשר גבולותיו הם גוגל ממזרח ופייסבוק מצפון, גרמה לכל פלוני שיחפוץ, לטייל בשאנז אליזה ולהזמין קרואסון במחי אצבע, כלומר בהקלקה על העכבר ממושבו המסתובב שבחדרו. הכל כאן, ממש מתחת לאף. המשמעות- לא צריך עוד לבזבז מאות דולרים על כרטיס טיסה, לא צריך עוד לחמוק כאיש צללים מתחת לעיניו הבוחנות של שומר המכס האיום. האומנם?

לכאורה, אפילו סניפי מקדונלדס צצו כפטריות אחר הגשם, מאילת ועד שלומי, ואותו אדם שסיפרתי עליו אכל כל כך הרבה ארוחות ביג מק, חמות, עד שהוא הפך להיות כמו ההוא בסרט אוכלים בגדול, כתוצאה מכך הוא חזר בתשובה והיום הוא לא מכניס לפיו דבר פרט לגפילטע.

מדוע, אם כך, אנשים רבים כולל אני, ממשיכים להביא אייפודים ואקסבוקסים מחו"ל? מדוע איננו קונים בארץ כמו אזרחים אוהבי ציון ותורמים מעט להתאוששות המדינה מהמשבר הכלכלי? די להביט בדוגמת המקדונלדס הממוחזרת כדי להבין את הסיבה- כאן בארץ, ארוחת הזבל הזאת, המיועדת לפועלים קשי יום, קבצנים וחסרי חוש טעם, עולה לנו כמו שעתיים עבודה בשכר מינימום. שעתיים עבודה! ולא נשאר מספיק כסף כדי להגדיל את הצ'יפס. אפילו בלונדון, ערש הפאונד, דורשים פחות.

לא מאוד מזמן יצאה מדינת ישראל בקמפיין הקורא לנו לקנות מוצרים כחול לבן, בתגובה לכך החלטתי לרתום כתף ותחת שאוכל במקדונלדס, הלכתי לאכול בבורגר ראנץ'. יצא יותר יקר, אולי בגלל הצ'יפס המסולסל, ואפילו לא קיבלתי גבינה. בדומה לכך, אקסבוקס שומר כשרות עולה פשוט יותר מדי. גם אם הסיבות מוצדקות, זה לא באמת משנה - במצב עניינים כזה, נראה שאני ושומר המכס נצא לריקוד ולס נוסף.