אכזבה קרה

בסוף השבוע האחרון ביקרתי עם אמי באאוטלט בהרצליה, לשם המנהג המוכר של בנות המין הנשי הידוע בכינויו - “קניית חורף". פשטנו על עשרות חנויות במטרה לצייד עצמנו לקראת החורף העתיד היה לבוא. אני באופן אישי שמחתי לצאת מהמסע הרוחני הנעלה הזה עם מעיל, ג'ינס ומספר מכובד של חולצות ארוכות. וכידוע לכל הנשים הקוראות טור זה, כשקונים משהו חדש רוצים ללבוש אותו. הרבה. וכמה שיותר מהר. יש איזה ריגוש שטני משהו בלבישת הבגד החדש ואת מחכה בקוצר רוח להזדמנות הראשונה שתינתן לך.

ואז גיליתי, ברוב חוצפתם של החזאים הישראליים, שבכלל אין חורף! שאת המעיל שלי אני לא אוכל ללבוש, ואפילו בשביל הג'ינס חם מדי ב28 מעלות של תחילת נובמבר! מה זה השקר הזה?! כבר הכינו אותי נפשית – יצאתי למסע קניות מפרך, מילאתי את הבית במיטב אבקות הקקאו לשם הכנת שוקו חם, הוצאתי את הפוך מהארון ומצאתי את המטרייה האדומה האהובה עליי מהחורף שעבר. וככה, בלי חוצפה, הוא מגיח לו ליומיים וחוזר למעורתו. החורף חסר ההתחשבות הזה, מבשל אותי ב30 מעלות ושומר את כל הגשם לעצמו.

כשכמעט כבר קיוויתי לרקוד לי במגפיים בשלוליות וריח הגשם ממש דגדג לי את הנחיריים, אז חוזר לו הקיץ הצהוב והמרושע ומזכיר שהוא עוד לא מוכן ללכת.

>> רוני גובר מאמינה בבוא החורף ומארגנת מחדש את הארון לרגל המאורע