צרותיו של גיימר נשוי
בשעה טובה אלעד קפלן התחתן, אבל חיי הנישואין אינם פשוטים עבור גיימרים. הממצאים לפניכם
פסקה חדשה
פסקה חדשה
התחתנתי. מה שהיה מתוכנן להיות פסטיבל מתמיד של משחקי מחשב, בו אשתי הטריה מניחה מגשי פיצה רותחים בקרבת המקלדת ודואגת לנקות אבק מהמסך חמש פעמים ביום, התגלה כחוויה מעט יותר מסובכת.
אשתי, מה לעשות, לא תמיד מבינה את מהות הבידור האינטראקטיבי. במקום להצטרף אלי לבילוי לילי רומנטי של כתישת זומבים בסמטאות חשוכות, היא מעדיפה לעשות דברים תמוהים כמו להתכרבל על הספה ולראות סרטים, לאכול ארוחות (עם סכין ומזלג!) לאור הנר ולרכל על אחיותיה למין הנשי.
לאור נסיוני החדש, אני מתכבד לשתף אתכם במספר קשיים בהם עלול להתקל הגיימר הנשוי. כולי תקווה כי סיפורים אלו יעזרו לגיימרים אחרים הנתונים תחת מרות נשית מאיימת, בבחינת צרת רבים חצי נחמה.
מה "לא רומנטי" במוזיקה של פורטל?
רומנטיקה היא מרכיב חשוב בכל מערכת יחסים, ומה יותר רומנטי משיר אהבה של ישות ממוחשבת המתייסרת על כך שהשחקן נטש אותה ופירק אותה לחלקים? האם יש דרך מכובדת יותר להכניס אורחים מאשר לשים ברקע את פס-הקול של World of Goo, שמתאר את אחוות כדורי הג'יפה האמיצים? מה יכול להוות שעון מעורר מוצלח יותר מהמקהלה הסוואהילית, ששרה את שיר הנושא של Civilization 4?
על מוזיקה, ועל בידור בכלל, קשה להסכים. אולי השיר של לאורה שיגיהארה מהמשחק "זומבים נגד פרחים" לא באמת היה מתאים לחופה (אף על פי שכמעט כולם אוהבים פרחים או זומבים!), אבל זה עדיין לא אומר שצריך להטיל חרם מוחלט על מוזיקה, סרטים ושאר יצירות הקשורות למשחקים!
דרוש פתח מילוט לביוב!
מאז החתונה אני הולך לישון כל לילה אחוז חיל ורעדה. כולנו יודעים את הסכנה האיומה הטמונה בשואה גרעינית, אפוקליפסה או פלישת חייזרים, ואף על פי כן אשתי מסרבת לאפשר לי לבנות בונקר גרעיני, לחפור תעלה מהמקלחת דרך הביוב לאוסטרליה, או לרכוש חלקת אי באוקינוס השקט לעת צרה.
גם במחלקת הנשק, שהכרחית במקרה של מתקפה, אנו לוקים בחסר. המיגון היחיד העומד לרשותינו הוא סט סכיני מטבח מפחידים במיוחד, שמהווים איום בעיקר על האצבעות שלנו בזמן חיתוך סלט.
מצד אחד אני שואף להיות אביר על סוס לבן, מוכן ומזומן לכל צרה ומצוקה, אך מצד שני העקשנות הנשית לא מאפשרת לי לממש את הידע החשוב על השרדות אותו רכשתי בעשרות משחקים. אנא מכם, במקרה ונאלץ להתמודד עם מציאות פוסט אפוקליפטית בשנים הקרובות, השאירו לי ולאשתי מקום במקומות המחסה שלכם.
לשטוף כלים זה לא יותר חשוב מלהביס את הזומבים!
סדר עדיפויות זה דבר חשוב. לדוגמה, כולנו יודעים שחשוב לשמור על תחמושת בתחילת השלב, להעיף מבט לעבר עמדות צלפים לפני שיוצאים לחצר, ולסיים את העבודה לפני שהולכים לישון (או שזה תקף רק לגבי מבקרי משחקים?). אם כך, מדוע אשתי אינה מבינה שלשטוף מספר כלים, שיושבים בכיור לא יותר משבוע-שבועיים, לא יכול להיות חשוב יותר מלהציל כפר שלם של נשים וטף מזומבים עצבניים???
כיצד דברים פשוטים ויומיומיים כמו צחצוח שיניים, ניקוי אבק והורדת הזבל יכולים להיות חשובים יותר מעצירת הפלישה הנאצית, מאבק על גורלה של הארץ התיכונה, או חיסול קפדני של טרוריסטים? נשים, לכו תבינו...
למה אביזרי גיימינג לא יכולים להיות קישוטים לבית?
ודאי תסכימו איתי שמפה של אזרות' עם סימונים של "איפה הייתי" מהווה אביזר נוי נאה לכל בית. גם דובון חמוד של סרטן-ראש או דיסקים של משחקים תלויים מהמנורה מוסיפים חן לכל חדר. לאשתי יש הגדרות מוזרות ביותר לחפצים הנחוצים בבית. קחו לדוגמה את ארון התרופות, שגדוש בכל טוב של תרופות ותחבושות, אך נעדר חבילות בריאות ואנרגיה ואפילו שריון נגד לחשים לא תמצאו בו. ממש יעיל...
אפילו את הרקע של המחשב היא שינתה, כי "אני לא רוצה לראות תמונה של אנשים הורגים אחד את השני עם חרבות כל פעם שאני בודקת מייל". תגידי, את לא יודעת להבדיל בין אנשים לבין סייבורגים ובין חרבות לבין פגיונות ברקים?
לתור את אזרות' עם חבורת אלפיות נאות זו לא בגידה!
כמה פעמים אני צריך להסביר שכאשר אני הולך לשחק עם לארה קרופט, הכוונה אינה למשחק "אמת או חובה". גם בעולמות פנטזיה מקוונים כבר לא נעים לי להסתובב. לכו תסבירו שלפחות מחצית מהאלפיות הנאות המתרוצצות בין ההרפתקאות, נשלטות על ידי גברים קוריאנים שעירים עם אצבעות דבוקות למקלדת.
לא פשוט להסביר למיידלה את המתרחש על מסך המחשב. גם אם איכשהו היא מקבלת את זה שיש במשחקים אוסף לא קטן של בחורות עם פרופורציות א-אנושיות, היא עדיין לא ממש מפנימה את חשיבות האיסוף של רובים כבירים, שבירת קופסאות על מנת לאתר בונוסים ופיצוץ חביות כי זה מגניב. אם אתם מכירים קורסים להכשרת נשות גיימרים, אנא שלחו אלי פרטים.
מזל טוב לאלעד קפלן מכל חברי מערכת גיימר!