אל תדליקו לה נר
הילה ברוקמן לא אוהבת ימי הולדת ואת כל העיסוק סביבם, אבל אם כבר יש לה הזדמנות לנתח טיפוסים של אנשים באותה הזדמנות, למה לא? אגב, היה לה יום הולדת השבוע, תגידו מזל טוב
העולם מתחלק לשני סוגים אנשים - אלו שאוהבים ימי הולדת ומחכים להם בקוצר רוח כחודש מראש, ויש את אלו שלא מי יודע מה מבינים על מה המהומה ובעיקר מנסים להעביר את היום ללא תקלות מיותרות. מסיבות הפתעה, נניח. לצערי, החלק השני שאליו אני משתייכת, הוא מיעוט מופלה באוכלוסיית העולם, עניין שלפעמים מפריע לי, במיוחד בשיחות בנוסח "אז למה את לא אוהבת ימי הולדת?". לכן, החלטתי לנסות לעמוד מול איום היום הולדת השנה בצורה קצת שונה, ולקטלג את חוגגי ימי ההולדת לקטגוריות קצת יותר מדויקות.
המשקיעים
למשקיעים יש מנהג משונה להתחיל להכריז על מספר הימים שיש להם עד ליום המיוחל כמה חודשים מראש. ההודעות יגיעו משלל כיוונים, בין אם זה בשיחות אקראיות, ברשתות החברתיות שבו יעמיסו טבלאות וספירת הימים לאחור ואפילו ישימו תזכורות בפלאפון. בזמן העיסוק להזכיר לכל המכרים על היום הולדת, המשקיעים יחליטו בינם לבין עצמם מה הם ירצו לעשות השנה, בין אם זו השכרת אולם מסיבות, מסיבת ים, טיול או מסיבת גינה סוערת (כי אין בניין שמסוגל לעמוד בגחמות שלהם). הם ידאגו לבגדים חדשים ואפילו יארגנו רשימת מתנות נחשקות. ביום ההולדת עצמו, ייקחו המשקיעים יום חופש (אם לא כמה ימי חופש) ובהם יעשו בעיקר פעילויות מפנקות, בין אם זה מסאז'ים, טיפולי פנים או אפילו נסיון לכבוש באלימות כל שטח קניוני אפשרי.
הרגועים
הרגועים, שהם למעלה ממחצית האוכלוסייה (בדקתי במכון לסטטיסטיקה), הם אלו שיודעים לקחת את ימי ההולדת בפרופורציה. שבוע לפני היום הולדת הם בודקים מי מהחברים פנוי, שוקלים אפשרויות כגון מסעדה, יציאה עם חברים למסיבה או אפילו ישיבה בבית. כמובן שההחלטה על הפעילות תהיה ביום-יומיים שלפני היום הולדת ואפילו לפעמים ההחלטה תתבצע על ידי אחד החברים הטובים, שכן, אם אין מסיבת הפתעה, לפחות בעל השמחה ירגיש שעושים משהו בשבילו. המתנות בשביל הרגועים אינן חייבות להיות גדולות ומושקעות ולפעמים הוא יעדיף שי צנוע.
הנרגנים
וכאן מקומי בשרשרת ימי ההולדת, אז ברשותכם אדבר על עצמי. אני שונאת ימי הולדת. אני לא מבינה את הקטע של עוגת היום הולדת, את המסיבה שעורכים לכבודי בזמן שנושא המסיבה הוא העובדה שהזדקנתי. אני מאותה חבורת אנשים חכמים שטוענים שלהזדקן זה לא שיק ולהיות ילד זה הכי טוב בעולם (בין אנשי החבורה ניתן למצוא בקלות את פיטר פן, הכובען המטורף מ"אליס בארץ הפלאות" וכמובן את מייקל ג'קסון). את ימי ההולדת שלי אני מעדיפה לבלות כיום רגיל שהשגרה תהרוג אותו במהירות וביעילות שמדי פעם מבליחות הודעות ושיחות צוהלות ממכרים.
ולמרות דעתי הנחרצת לגבי ימי הולדת, מדי פעם נחמד לערוך יום לכבוד עצמך. אבל לאו דווקא ביום ההולדת. אני מעדיפה לעשות לעצמי יום פינוקים וחופש ביום שאני בוחרת, ולא יום שנקבע רק על פי העובדה שיצאתי אל אוויר העולם בלי שום אפשרות לבחירה חופשית בעניין. אבל תמיד אני מנסה לזכור שזהו רק יום אחד בשנה, וגם הוא עובר. אז עד מאה ועשרים, חברים. אולי בכל זאת ימצאו יום אחד את התרופה שתגרום לנו להגיע לגיל הזה ועוד להיראות יפים וחטובים.