WET
קבלו את משחק הפעולה הסטייליסטי של השנה, מחווה לסרטי האקשן האולטרה-אלימים של פעם. אילן גלר מחסל 320 יריבים בשלב אחד, ותוהה אם לא הגיע הזמן להכריז על ז'אנר חדש
פסקה חדשה
רבותי, מעל במה זו אני מתכבד להכריז בפניכם על תת-ז'אנר חדש. ראינו כבר מספיק דוגמאות ממנו כדי שנוכל לדבר עליו כסגנון מגובש וייחודי, שאיננו רק אבולוציה טריוויאלית של יצירות קודמות. אני לא בטוח עדיין בקשר לשם שהז'אנר הזה ראוי לו, ומתלבט בין שתי אפשרויות מתקבלות על הדעת: "אקשן אקסטרימי" ו-"אקשן סטייליסטי". אתם מוזמנים להציע רעיונות נוספים בתגובות.
ועל איזה תת-ז'אנר אני מדבר? נו, נדמה לי שאלו מביניכם שכבר יצא להם לראות סרטון או שניים מ-WET יודעים בדיוק למה הכוונה. WET, ממש כמו No More Heroes או MadWorld לפניו, הוא משחק פעולה לפלייסטיישן 3 ולאקס-בוקס 360 שמציב במקום הראשון את האווירה והסגנון, ואת כל השאר הרחק מאחור. האווירה במקרה זה היא קולנוע ה"Grindhouse" האולטרה-אלים, שאותו ניסה הבמאי קוונטין טרנטינו להחיות באחד מסרטיו האחרונים.
חגיגה של אלימות
המפתחים של WET לא חסכו בדבר בכדי להדגיש את הדימוי שסביבו בנוי המשחק כולו. העלילה מלאת קלישאות ודיאלוגים מגוחכים, אך בסופו של דבר מצטברת לכדי קרשנדו מלהיב של אלימות ודם. במקום מסכי טעינה סטנדרטיים, מוקרנים בין השלבים תשדירי תעמולה משעשעים ופרסומות תמימות משנות ה-50.
במהלך האקשן עצמו, מופיעים על המסך לכלוכים וקשקושים שמטרתם להזכיר את מראה הפילם המחוספס של סרטי הקולנוע הללו (כן, אפשר לכבות את האפקט הזה מהתפריט הראשי). והאקשן - ובכן, זה מטורף לחלוטין, חגיגה של יריות, פיצוצים וגופות.
הגיבורה הראשית, רובי מאלון, מסתובבת ברחבי העולם בבגדי עור צמודים שמכסים אך בקושי את גופה החטוב. היא שכירת חרב קשוחה, וכאשר אחת המשימות אליהן גויסה מתדרדרת למרחץ דמים בלתי צפוי היא יוצאת לחפש נקמה וכלום לא יעצור אותה. רובי חמושה בחרב סמוראים המתאימה לחיתוך יריבים מטווח אפס, ושולטת בארסנל של ארבעה כלי נשק שונים, לא כולם זמינים החל מהרגע הראשון. הבחורה בהחלט אקרובטית, והייתה מצליחה להרשים גם את פיית' של Mirrors Edge בקפיצותיה הנועזות. בניגוד למשחק ההוא, כאן הקפיצות המסובכות ביותר הן עניין של לחיצת כפתור אחת, ותרגילי ההרג המרהיבים והנועזים ביותר מבוצעים בקלי-קלות.
בכל רגע שבו קופצים או מחליקים על הרצפה הזמן מאט לקצב חילזון, ורובי ננעלת באופן אוטומטי על אחד היריבים הקרובים אליה. אתם מוזמנים להזיז את הכוונת אל עבר יריב נוסף, וכך לירות בשני אויבים בו-זמנית תוך מעט מאוד מאמץ. חלק גדול מהשלבים מורכב מזירות פעולה סגורות וצפופות, בהן מטרתכם היא לסגור את כל השערים שדרכם נכנסים היריבים, ואח"כ לחסל את אלו שנותרו בזירה. ברגעים הללו יכולותיה של רובי מגיעות למיצוי שיא - הבחורה היא פשוט צבא של איש אחד, וכל עוד לא תרוצו בחרב שלופה מול עשרים יריבים חמושים, אין כמעט שום סיכוי שמישהו יצליח להפיל אתכם.
משלמים את מחיר הסטייל
אז האקשן אלים, זורם, מרהיב ומבדר. דבר אחד הוא לא: מאתגר. מאחר וממשק השליטה הוכוון להנחיה כמעט אוטומטית של רובי דרך השלבים, גם ברמות הקושי הגבוהות תתקשו למצוא הזדמנויות להיהרג בקרב. כצפוי, הרגעים החלשים ביותר של WET הם אלו שמתרחשים כאשר הכדורים אינם שורקים באוויר. עיצוב השלבים המהודק נרפה לפתע, ומותיר לכם את משימות גילוי הצעד הבא. אז מתחילים לגלות את הכשלים בממשק שמסתדר יופי עם טבח ביריבים חסרי ישע, אך גם יוביל אתכם לאחר כבוד לקפיצת ראש מתוך מרפסת מבלי שראיתם בכלל לאן הגעתם.
הרגעים השקטים הללו הם גם הזדמנות להביט בסביבת המשחק, וזו בהחלט אינה מרשימה. המנוע הגרפי חלש ומיושן, ומזכיר יותר את משחקי הגל הראשון של הקונסולות הנוכחיות. למרות שהשלבים בדרך כלל קטנים וצרים, הם סובלים מחוסר פירוט משווע, טקסטורות שנמרחות בגסות על הקירות, ודמויות תלת-מימדיות בסיסיות וחסרות אופי.
זהו מחיר הסטייל, המחיר שאותו אנו נדרשים לשלם בעבור האווירה המהפנטת: WET ומשחקים כדוגמתו לעולם לא יוכלו להיות עמוקים ומתוחכמים במיוחד בכל הנוגע לאקשן. אם המשחק היה יותר פתוח ודינמי, זה היה בהכרח הופך את קרבות הירי להרבה פחות זורמים, ייחודיים ומהודקים. זהו בדיוק המקום שבו עליכם להחליט אם אתם נמנים על אוהדי ז'אנר ה"אקשן הסטייליסטי".
פסקה חדשה
אם הסגנון הזה אכן חביב עליכם, הרי שהמחיר המוזכר לעיל יראה בעיניכם סביר לחלוטין, ו-WET עשוי להיות עבורכם אחת מחוויות הגיימינג הגדולות של השנה. אך אם אתם בספק שהסגנון האקסטרימי יצליח להחזיק אתכם דרך קרבות ירי פשוטים יחסית וכמה רגעים חלשים במיוחד של עיצוב שלבים בינוני, אולי מוטב שתחסכו את כספכם למשחקי פעולה אחרים, קצת פחות רועשים וצבעוניים, אבל הרבה יותר מאתגרים ומשוכללים.
בעד
אקשן מטורף לחלוטין. סצנות פעולה אולטרה-אלימות, שנראו כאילו יצאו הישר מסרט של טרנטינו
העלילה אומנם מטופשת להחריד, אך משרתת היטב את האווירה
הממשק בא לקראתנו, והופך את מהלכי הקרב המסובכים ביותר לאפשריים לחלוטין...
נגד
...ואולם מסיבה זו בדיוק WET איננו משחק מאתגר או עמוק במיוחד
המנוע הגרפי מיושן ומאכזב
אין הרבה מה לעשות אחרי שמסיימים את הקמפיין המרכזי (עניין של 10 שעות משחק בערך)
ציון
| בואו לדבר על זה בפורומים.. פורום פלייסטיישן פורום אקס-בוקס |