מקלפים את האור
החופש נגמר, ולפני שבא שעון החורף וכולנו מתים מצינון קשה, טל שפר נותן טיפים אחרונים לדברים שאפשר לעשות כל עוד יש אור בחוץ

זה הולך ומתקרב בצעדי ענק. כולם מנסים להדחיק את העובדה העגומה והמצערת, אבל בעוד שניה אנחנו עוברים לשעון חורף. איזה כיף. כי מי לא אוהב לקום לעבודה או ללימודים בחושך ולהספיק לחזור הביתה לפני שהשעון מראה 16:00, רק לא לעשות את הדרך חזרה עם תאורת כוכבים בלבד בזמן שהירח מחייך אליך מלמעלה את חיוך ה"עוד יום נגמר" שלו, ואתה תחשוב לעצמך שזה נורא מוזר כי הוא רק התחיל ואיך יכול להיות שהוא כבר מסתיים לו אם אפילו חמש עם רפי רשף עוד לא שודר.
אבל הוא נגמר. מוקדם מהצפוי. ואתה עוד תתגעגע לימים ההם שהזעת במקומות בגוף שלך שמתחרזים עם תחת ותתגעגע לימים שטופי שמש בים ותיזכר איך ליקקת גלידה בדרך לאוטו כשעוד היה לך חול במקומות אסטרטגים בגוף אבל לא היה אכפת לך כי אחרי הכל זה דווקא די נעים ככה, ומעל לכל אתה גם תרגיש אידיוט שאתה מתגעגע לדברים שעשית לפני שבוע בדיוק. אז לפני שהקיץ נגמר באופן רשמי, לפני שהחורף מתחיל ולפני שכולנו נמות משפעת החזירים, הנה כמה דברים שחייבים לעשות לפני שהוא נעלם לו לכמה חודשים טובים:
על הסכין
אחד היתרונות של החום הוא שאתה יכול להאשים אותו בהמון דברים שקורים: בעיגולים הרטובים האלה שנולדו לך מתחת לידיים, בריח הנפלא שמתלווה אליהם בכל פעם שאתה מצביע על משהו רחוק או מתמתח ממש הרבה כדי להגיע למשהו למעלה ובבנאדם הנחמד ההוא שדקרת באמצע היום סתם ככה. נמאס לך מהשכן שלך או מסתם מישהו אקראי אחר ברחוב? תרצח אותו מהר לפני שהחורף מגיע. החום הזה הוא חתיכת משוגע אני אומר לכם.
איכות הסביבה
לא מספיק שהרסנו את כדור הארץ ועכשיו יש התחממות גלובלית, אנחנו גם צורכים בטריות בכמויות אדירות שכשהן נגמרות הן מזהמות לנו את הסביבה. אפשר היה לפתור את זה עם מכשירים ומוצרים שעובדים על אנרגיה סולרית, אבל לא. הדבר הסולרי היחידי שיש לכולנו בבית הוא הדבר האחרון שצריך שהוא יהיה סולרי במקום שהוא יצטרך בטריות: המחשבון הקטן ההוא. הרי אצל כולנו הוא כבר גר במגירה לפחות שש שנים ואפילו פעם אחת לא החלפנו לו בטריות. נצלו את ההזדמנות האחרונה שלכם לצאת לרחובות עם אותו מכשיר מלבני ושחור בשעות השמש והאור. מי יודע מתי תהיה הפעם הבאה שתצטרכו לחשב דברים בשמש ולא יהיה לכם איך.
הופעות בחינם
אם אתם אוהבים ערסים ופרחות אבל לא נפל בחלקכם הכבוד של להיוולד בבת-ים או בפתח-תקווה, לא קרה כלום. היכנסו עכשיו לגוגל, כתבו "הופעות בחינם בקניונים בקיץ" ורוצו לקניון הקרוב לביתכם עוד היום! עשרות מופעים של האומנים המובילים בארץ (מובילים ספות ורהיטים לא כולל בתים בלי מעלית) במחיר של המודעות העצמית של ג. יפית: אפס. רק תיזהרו מההוא עם הסכין מהסעיף הראשון. הוא מת על הופעות כאלה.
מאני, מאני, מאני
לפני שהחורף מגיע ותתחיל לבזבז את הכסף שלך על תרופות נגד שפעת, תה קמומיל ושמיכת כירבולית מפליז שבקושי מכסה לך את הביצים, חבל לא לנצל הזדמנויות לבזבוז כסף שאין שניות להן כמו למשל קרטיב מפיצוציה בחמישה שקלים (למה צריך לשלם על הקרח הזה רק כי הוא בא על מקל), כדור גלידה באיזה גלידריה עם שם איטקלי בעשרה שקלים (קופסא בסופר עולה חמש עשרה), חצי גולדסטאר בפאב קטן בעשרים ושלוש (שישייה בכל חנות עולה בערך עשרים שקל) ואינטרנט של ספקית אינטרנט כלשהי במחיר של יותר ממאה שקל בחודש (לגנוב מהשכנים זה בחינם). איך האינטרנט קשור לחורף אתם שואלים? פשוט מאוד. ברקים, רעמים והפסקות חשמל. איפה שקע ותקע כשצריך אותם.
אני יודע שחלקכם לא מסכימים איתי ולא מבינים על מה אני מדבר, הרי אתם חושבים שאין כמו החורף. אין בעיה. זכותכם לחשוב את זה, אבל זכותי גם לא לבוא לבקר אתכם כשתשבו בבית עם דלקת ריאות או עם שפעת של חיה מסויימת עם זנב מסולסל. פשוט כבר חושך בחוץ ולא בא לי כל-כך לצאת מהבית, ומה אתם יודעים, הנה היום שלי נגמר. מצטער. אבל חכו לי, אני אבוא שוב בקיץ הבא.



