הרשות לבטיחות בבית
אבירם שקד פשוט לא מצליח להבין איך אפשר לסמוך עלינו עם מכוניות ועוד להתפלא שאנחנו עושים תאונות, אם אנחנו אפילו לא מצליחים ללכת בבית כמו שצריך

הראו לי בן אנוש שמעולם בחייו לא זעק בכאבים לאחר שחבט את האצבע הקטנה של רגלו במיטה/ מדרגה/ דלת ואוכיח לכם שהוא אינו בן אנוש. אנשים, גם כשהם נעים במהירויות סטייל שלוש קמ"ש, חסרים את תשומת הלב המינימאלית הנחוצה על מנת להימנע מאותה תאונה ידועה ומוכרת. ובכל יום נוספים מאות בני אדם לסטטיסטיקה הקשה הזאת. כן, בכל יום רבים מספור נפגעים באצבע הקטנה של הרגל ולא מעטים מהם משלמים על כך בציפורנם, שנסדקת ו/או שנופלת. וכולם שואלים את עצמם שאלה זהה- "איך?! איך לא שמתי לב?!" אגדיל ואומר שלא רק שבכל יום נוספים אנשים חדשים לסטטיסטיקת "תאונת האצבע" המזעזעת, אלא שבנוסף אליהם ישנם גם אלו שזאת להם התאונה השנייה והשלישית. כלומר, אנשים לא לומדים לקח או שהם פשוט לא מסוגלים ללמוד אותו. אנשים אלו נקראים מפגרים.
עכשיו- תנו לאותם אנשים, שבהליכה איטית לא מסוגלים להימנע מתאונה (כולנו), קופסת מתכת שמתגלגלת במהירות של מאה קמ"ש ואל תתפלאו אם הם ייכנסו עימה במיטה/ מדרגה/ דלת/ קופסת פח מתגלגלת אחרת/ עמוד חשמל. ובמהירות של מאה קמ"ש הנזק הוא בוודאי גדול יותר מציפורן שנופלת. לא פלא אם כך שאנו חוזים באפוקליפסה על הכבישים. זאת כמובן באשמתו הישירה של אדם בשם קארל פרידריך בנץ אשר ברוב חוכמתו דחף לתוך כרכרה של המאה ה-19 מנוע מטופש והפך את הסוסים למיותרים. הסוסים הם אמנם חיות לא מתוחכמות אך קל להניח שהם לא ידהרו זה לתוך גופו של זה, דבר שמכוניות נוהגות לעשות על בסיס קבוע.
אז נכון, המכוניות עוזרות לבני האנוש להגיע מהר יותר ממקום למקום, אבל נא לקחת בחשבון שבכלל זה - גם מהחיים אל המוות. הפיתרון המתבקש למניעת תאונות, ובתוכן תאונות דרכים, הוא כמובן לצמצם משמעותית את טעויות האנוש האפשריות והדרך היעילה לעשות זאת היא פשוט לחסל אנשים (פחות אנשים = פחות טעויות אנוש). אלא שלחסל אנשים זה עניין לא הומני בעליל ולמרבה המזל גם בלתי חוקי. הפיתרון השני המתבקש הוא לצמצם את כמות המכוניות, על פי המשוואה: פחות מכוניות = פחות תאונות עם מכוניות. אלא שככול הנראה יותר קל לחסל אנשים מאשר לצמצם את כמות המכוניות, שכן תעשיית הרכב היא כנראה אחת התעשיות הרווחיות בעולם והמכונית כבר מיצבה את עצמה כסמל סטטוס ויוקרה שכולם שואפים אליו, היום גם אחי הקטן בן החמש חולם על מיני קופר משלו, בינתיים הוא מתאמן בלונה פארק, במתקן המכוניות המתנגשות (מאד לא חינוכי).
כל שנותר בידינו לעשות הוא לקחת בחשבון שהגדילה באוכלוסייה, בנוסף לגדילה בכמות המכוניות, בנוסף לגדילה בנפח המנוע שלהן, יביאו למצב בלתי נסבל שבו הכביש יהפוך לשטח אש שהכניסה אליו היא על אחריותכם בלבד. אופציה נוספת היא להמציא מכונה שתנהג במקומנו (שמתם לב שבני האדם הופכים למיותרים?). עד שזה יקרה יש אלטרנטיבה מוצלחת - לכו ברגל, רחוק מהכביש. אולי תאחרו מעט. מקסימום תאבדו ציפורן.



