המקצוע החדש ביותר בעולם

אני לא מזלזל לרגע בחשיבותו של בית הספר. אין עוד מוסד בחיים שמלמד אותנו דברים ברומו של עולם – למשל, איך לעשן במחששה בגשם סוער ולדאוג גם שלא יתפסו אותך וגם שלא תיכבה לך הסיגריה בו זמנית. חוץ מזה, יש גם את המקצועות ההם שמלמדים שם שלאף אחד לא אכפת מהם כמו מתמטיקה (היטלר ומתמטיקה בגימטריה יוצא אותו הדבר), תנ"ך (סיפורים יפים-חוקים מטומטמים), ספרות (המשורר לא התכוון לכלום אז תעזבו אותי בשקט), לשון (חכו שניה יש לי כיווץ דיפתונג), כימיה (בואו רק נזרוק את המנטוס הזה לתוך הקולה), אנגלית (מורה בשם חיים אפללו שמלמד אנגלית במבטא ישראלי כבד נשמע רע גם כשהוא שותק) ועוד מקצועות שאולי אמורים להיות חשובים, אבל בפועל לא עוזרים בכלום בחיים. רוצים נוער טוב יותר עם עתיד טוב יותר? למדו אותנו איך להיות אנשים מוצלחים ונבונים יותר. אני פונה לשר החינוך ומבקש ממנו: רענן את רשימת המקצועות בבתי הספר. ואם לבקש ממנו בשפת הצעירים: יו אח שלי השר חינוך יו יו תן לנו בראש עם קצת מקצועות יו יו חדשים, ריספקט מאן.

בזמן שאת כל המקצועות הרגילים והבנאליים אפשר ללמוד גם בעזרת המורים וויקיפדיה וגוגל, הנה כמה מקצועות שלא מלמדים בבתי הספר, וחבל שלא:

קצוץ דק-דק

סלטים במסעדות, יותר משהם מכאיבים לי בכיס, מכאיבים לי בנפש. איך תמיד העגבניות שם חתוכות לריבועים קטנים ומושלמים, בזמן שלי בבית, למרות שאני מאוד מאוד משתדל, הכל נמעך ומשפריץ ומתקלקל וכל הקירות אצלי במטבח מתמלאים בגרגירים קטנים וריריים כאלה שאם לא מנקים אותם ישר אחרי שהם עפו לשם הם מתקשים ומסרבים לרדת מהם גם עם סקוצ'ברייט? ומה הקטע עם בצל? למה אין דרך נורמלית לחתוך אותו בלי לבכות ובלי לזרוק אותו לפח בסוף? ואיך אני אמור לחתוך בטטות? עם גרזן? למה אלוהים ברא אותן כל-כך קשות וגדולות? הוא לא יודע שבטטות זה בריא ושאני חייב לאכול לפחות שלוש בטטות ביום? אני שונא אותך אלוהים.

לך תדע

כבר הגענו לירח, המצאנו בטריות נטענות, ואפילו מצאנו אנשים שצוחקים מ”איך לעשות דברים”, אבל למה לעזאזל עוד לא לימדו אותנו איך אפשר לדעת אם בטריה היא עדיין טובה לשימוש או שאני כבר יכול לשים אותה בפריזר ליד השניצלים ההם שאף אחד לא אוכל. למה לפני כל טיול או אירוע משפחתי אני צריך לשבור את הראש ולנסות להיזכר אם הבטריות שלי טעונות או לא ואם טענתי אותן, ואם כן טענתי אז לכמה זמן טענתי וכמה זמן השתמשתי בהן ומתי הן יגמרו לי והאם זה יקרה בזמן לי בזמן שאני ארצה לצלם משהו חשוב נורא כמו נדידת ציפורים או סתם שני אנשים מזדיינים באיזה יער שהם חושבים שהוא נטוש. שמישהו ילמד אותי את רזי היקום. בטריות מחורבנות, אני שונא אתכן.

חם... חם... מתחמם

תנו לי מספר מדוייק. אל תשאירו בידיי את אותה החלטה גורלית ומשנה חיים. אני לא מוכן לכזאת אחריות. כמה דקות לעזאזל צריך כדי להפשיר פיתה במיקרו? למה במיקרו אצלי בבית זה חצי דקה אבל אצל סבתא שלי אחרי חצי דקה הפיתה עדיין מצופה קרח? ולמה יש אנשים שעדיין אין להם מיקרו? איך הם מפשירים פיתות? על הגז? בתוך סיר? ואיך יכול להיות שעד היום לא קם איגוד של יצרני מיקרוגלים או עמותה של משתמשים במיקרו שתדאג לשים לזה סוף? בגרות במיקרואים. רק ככה נציל את ארוחות הערב העצלניות שלנו בעתיד. איך שאני שונא פיתות קרות. ומיקרואים עם כפתורים בעברית.

הפינה היומית

גם הדבק הכי חזק בעולם ושדכן עם סיכות מפלדה לא ימנעו מהקצוות של הסדין להיפרד בשעת לילה מאוחרת, בזמן שאתה ישן כמו תינוק, מדפנות המיטה ולגרום לקיפולים מרגיזים כאלה שהורסים לך את החיים ואת השינה. אני לא מבקש דבר בלתי אפשרי, כמו למשל שימציאו מיטה שמגיעה עם סדין תפור, אלא רק דבר אחד: בבקשה תלמדו אותי איך לעשות שגם כשאני אקום בבוקר הסדין והמצעים ישארו בדיוק באותו מצב שהשארתי אותם לפני שעצמתי את העיניים. אני שונא לילות בלי שינה, אבל אני יותר שונא שינה בלי לילות. ולא אכפת לי שאין דבר כזה בכלל.

יש לי מוטיבציה ויש בי רצון ללמוד. למדו אותי, השכילו אותי ועזרו לי לצלוח את החיים האלה בקלות. מערכת החינוך - עכשיו הכל בידיים שלך. תודה.