ספירת מלאי

לפעמים, אני מתעוררת בבוקר, מעיפה מבט אל החלל המוגבל של החדר שלי, ולא יודעת איך להתמודד עם הטרור שאני יוצרת במו ידיי.

גרב מוטל על מנורת לילה, מתגעגע לבן זוגו. מזלג מונח בשלווה על מדף בארון הבגדים, תוהה אם זה מקומו המיועד בעולם. עגיל וסיכת שיער זרוקים בין ערימת כריות על המיטה כמו פילים קטנטנים בחנות חרסינה.

אני לוקחת נשימה ארוכה ומתנחמת בזה שלפחות המחברות שלי מסודרות.

לפעמים, אני מנסה להעריך את כמות הכסף שהושקע ושאני עצמי השקעתי בי ב-24 שנותיי הקצרות, ואני מגלה שאני לא יודעת איך להתמודד עם נפח המסקנות.

ספירת מלאי קצרה בסביבתי המיידית, תגלה אייפוד-לפטופ-מצלמה שיכולים לפרנס 400 משפחות מורעבות. אוסף ארנבי הפלסטיק שלי, וודאי מקורם בלא מעט קידוחי נפט הרסניים.

אני לוקחת נשימה ארוכה ומתנחמת בזה שלאחרונה נתתי בית לשלושה קקטוסים הומלסים.

לפעמים, אני עומדת מול הראי, מעבירה מבט בוחן על הגוף שלי, ולא יודעת איך לעזאזל להיות אובייקטיבית.

ספירת מלאי קצרה, תגלה עיניים בצבע סטנדרטי, כרס לא סימטרית, חזה גדול מדיי, תחת משונה, סנטר ששואף יום אחד להתפצל לשניים, ומיליארד תסביכים.

אני לוקחת נשימה ארוכה ומתנחמת בזה שיש לי קעקועים ממש מגניבים.

יום אחד אני אמצא איזון.