בראשית היה Telnet, והעולם שתק
חשבתם שמשחקים מרובי משתתפים און-ליין זה משהו יחסית חדש? תחשבו שוב. כמה מילים על ההיסטוריה הארוכה והמרתקת
רוב אוכלוסיית הגיימרים חיה באשליה שמשחקי רשת המוניים הם התפתחות של העשור האחרון, אך כבר משנות ה-70 המוקדמות שוחקו משחקי תפקידים טקסטואליים בהם השתתפו עשרות ומאות אנשים (בעצם סטודנטים, הם לא בדיוק אנשים, רשתות ה-Telnet בהן נעשה שימוש היו נכס אוניברסיטאי וצבאי במקור).
במשחקי התפקידים האלה שחקנים נאבקו אחד בשני או בתסריט ממוחשב בעזרת פקודות טקסטואליות פשוטות כמו 'Open Door' או 'Stick the sword in Frank's Eye'. מיותר לציין שכמעט אף אחד מחוץ לארה"ב לא הניח כפותיו על משחקים מהתקופה הזו - בעיקר כי הם לא מעניינים אף אחד ולא יכולים לרוץ על מחשבים מודרניים.
עידן הצבע והפיקסל
אפשר לומר שאת העידן המודרני של משחקי הרשת פתחו דווקא משחקי הפעולה. בשנת 1993 סיימה id Software לפתח את Doom, משחק הפעולה בגוף ראשון שלצד Wolfinstein המציא את הז'אנר מאפס. אך ל-Doom היו הפתעות נוספות חוץ מגרפיקה ומשחקיות מסוג חדש לחלוטין - הוא גם היה אחד המשחקים המודרניים הראשונים שהציעו משחקיות רשת דרך מודם או LAN.
אני זוכר את עצמי כילד קטן רץ הלוך וחזור בין הבית שלי לבית של השכן שלי כדי להצליח לקנפג את המחשבים בשני הצדדים למשחק, תהליך שיכל לקחת שעות ארוכות. אך שעות המשחק שבאו אחר כך השכיחו את הטרחה והשאירו לי זכרון מתוק ונוסטלגי של קטל ודם...
את התפתחות ז'אנר הפעולה המשיך שנתיים וחצי לאחר מכן Duke Nukem 3D, כנראה המשחק הפופולרי ביותר ב-LAN בבתי ספר ברחבי הארץ גם היום. Duke הציע משחקיות רשת הרבה יותר חלקה משל קודמו, וב-LAN יכלו לשחק חצי תריסר רוצחים קטנים ומלאי מוטיבציה.
במקביל חלה התפתחות חשובה בתחום משחקי התפקידים. בעיקר בזכות פיתוחם של קווסטים בתחילת שנות התשעים עבר ז'אנר משחקי התפקידים שיפצ"ור ויפיוף, ממשחקים טקסטואליים חסרי גרפיקה למשחקים גרפיים כמו אלה שאנו מכירים היום.
בעיני המשחק החשוב ביותר בתקופה ההיא היה The Realm Online, משחק תפקידים המוני בגוף שלישי שהכיל כבר בשנת 1995 כמה אלפי או עשרות אלפי שחקנים - סכום עצום יחסית לתקופה. ב-Realm לשחקנים היה חופש כמעט מוחלט, עולם משחק פתוח והמון משימות ואתגרים קטנים, דפוס שהפך לסימן ההיכר של MMORPGs.
האבולוציה חזקה מהכל
באמצע שנות התשעים התחזק המשחק ברשת עם יציאתם של כותרים פורצי דרך כמו Command & Conquer, Starcraft ו-Diablo, משחקים שלקחו משחקיות רשת יציבה כמובן מאליו וכנקודה בסיסית בפיתוח. משנת 1996 והלאה לכמעט כל משחק PC היה מצב מרובה משתתפים ברשת, והגיימרים ברחבי העולם ממשיכים לדרוש את האפשרות הזו עד היום.
אך היה זה בשנת 1996 שהעולם נחשף לראשונה לכוח הממכר והמוכר של MMORPG כש-Everquest, הידוע גם כ-HeroinQuest, EverPlay ועוד כמה כינויים הומוריסטיים הקשורים להתמכרות אליו, כבש את לבבותיהם של עשרות אלפי גיימרים והכניס את הז'אנר לראשונה למיינסטרים בארה"ב ובאירופה.
מאז EQ משחקי התפקידים ההמוניים ברשת התפתחו בקצב מסחרר: מערכות כלכלה און-ליין, משחקיות חברתית מול אנשים ברחבי העולם, משחקיות הדורשת שיתופי פעולה של עשרה, עשרים ואפילו ארבעים שחקנים בו זמנית. והשחקנים רק רוצים עוד.
היום ומחר בעולם ה-MMORPG
רק בשנה האחרונה החלה להסדק ההגמוניה הדי אבסולוטית של World of Warcraft בעולם ה-MMORPG, הגמוניה שלא נפגעה מאז השקתו של המשחק לפני שלוש שנים. לתוך נישות מקבילות הצליחו לחדור Guild Wars, Warhammer Online, LOTR online, Age of Conan ועוד כמה כותרים מוצלחים פחות (במזרח הרחוק ישנם המון משחקים שלא הצליחו במערב, ונמנע מלהתייחס אליהם כי אנחנו לא אוהבים סינים. משחקים סינים).
איך יראה עולם ה-MMORPG אחרי ש-WoW יסיים את הקריירה שלו? איך משחקי הרשת של הדור הבא יעצימו את התקשורת ושיתוף הפעולה בין אנשים הרחוקים אלפי קילומטרים אחד מהשני על הגלובוס? יש לנו כמה ניחושים מלומדים:
שי: לדעתי ההתפתחות החשובה הבאה של משחקים בכלל ומשחקי רשת בפרט תהיה בתחום הממשק והתאימות. ממשק מקלדת ועכבר, למרות ההרגלים שלנו, הם צורות שליטה ממש לא יעילות. אין לי ספק שכבר בשנים הקרובות נשחק או עם חיישני תנועה או ב-Virtual Reality מקיף א-לה ג'וני נמוניק.
יוני: אני חושב שדווקא בעתיד, בעקבות התקדמות ביצועי המחשבים וגדילה מתמשכת ברוחב הפס של האינטרנט, ניתן יהיה ממש לבצע כל דבר דרך המשחק, כמו להציג וידאו, בנוסף לקול, להתאים אישית את הדמויות לפרצוף של השחקנים באמצעות צילום פנים עם מצלמת רשת שעם הזמן גם איכותן משתפרת באופן מתמיד. כמו כן, לדעתי המשחקים יהיו ברמה כזו שהם יוכלו "ללמוד" את מה שהשחקנים עושים ולהתאים את המשחק אליהם. מישהו אמר סקיינט?
דמיאן: לדעתי כל עניין ה-Mobility יתפוס חזק ומשחקים יהפכו להיות חלק מאיתנו, ויסתובבו איתנו לכל אורך היום. כלומר, אם נסיים לשחק במשחק במחשב בבית, אז נמשיך לשחק באותו משחק ובאותה דמות מקונסולה שונה לגמרי, כדוגמת הטלפון הסלולרי. כמובן דבר זה יהיה אפשרי כאשר יהיה פחות או יותר יישור קו בין קונסולות ניידות לבין מחשבים שולחניים, וכמובן אינטרנט חופשי באוויר.