הנקת גבהים

אני ליברלי. אני בעד שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה ומתי שהוא רוצה, כל עוד שטוב לו עם זה וכל עוד הוא לא פוגע באחרים. אבל, וזה אבל גדול מאוד, הגבול בין להיות ליברלי ללהיות סתם פראייר שמקבל הכל הוא כל-כך דק, עד שלפעמים קשה לדעת איפה בדיוק הוא עובר.

בין שאר עיסוקיי הרבים אני גם ממלצר בבית קפה (בשביל הנשמה, כמובן. הכסף מנענע מאפשר לי להאכיל את משפחתי. ואת בובספוג), ושמתי לב לתופעה שחוזרת על עצמה שוב ושוב, שנראה שכולם מקבלים כמובנת מאליה ואפילו כנורמלית. יותר מזה, אני יודע שהיא מביכה ומרגיזה את כולם בדיוק כמוני, אבל הם מעדיפים לשתוק ולחייך חזרה, רק שלא יצטיירו חס וחלילה כחזירים אנוכיים.

אבל אני לא שותק. אני לא אתן לאנשים אנוכיים אחרים לנצל את הליברליות שלי רק כדי שהם יוכלו לעשות מה שהם רוצים. אני אגיד את מה שכולם, או לפחות חלק מכולם חושבים, ואני אגיד את זה עכשיו: תפסיקו להניק במקומות ציבוריים, או לפחות במקומות ציבוריים שבהם יש לכן אינטראקציה עם אנשים. זה לא נעים, זה מביך, וזה ממש, אבל ממש, לא הכרחי.

אז נכון, הנקה היא פעולה טבעית. אני מבין שאם התינוק צריך לאכול אז הוא צריך לאכול ואי אפשר להסביר לו שהוא יאכל אחר-כך, אבל למה שלא תאכילי את התינוק שלך לפני שאת יוצאת מהבית? למה את באה ומתיישבת לי במסעדה, מוציאה את השד שלך בשיא הטבעיות כאילו הוצאת את הארנק מהכיס, ומדברת איתי כאילו אף אחד שם לא מוצץ לך את הפיטמה? למה?! ולמה את חושבת גם שאם את שמה סדין או חתיכת בד שיכסו לך את כל העסק אז זה הופך את זה ללגיטימי? מה את חושבת, שאנשים מטומטמים? שהם חושבים שהתינוק משחק שם טאקי? הרי לפי אותו היגיון, אני יכול מחר להיכנס למסעדה, לעבור למצב כריעה, להניח דלי מתחת לחור מאוד מסויים שלי, להוציא עיתון שמסתיר את הכל, לעשות כאילו אני קורא ולחרבן לי בכיף. גם זו פעולה טבעית שכולם עושים, ותנסי את להסביר לתחת שלי שאי אפשר עכשיו ושצריך לחכות לאחר-כך. במקרה הכינותי מראש עיתון ודלי.

כל עניין ההנקה הציבורית הזה היה פחות מפריע לי אם כל המניקות למיניהן היו מתנהגות עם זה בטבעיות, אבל הן לא. כי סביב כל אכילת השדיים הזאת יש איזו הסכמה דוממת. מה שאומר שאף אחד לא מוציא מהפה את המילים "להניק" (או כל מילה אחרת מהשורש "י.נ.ק"), "שד" או "יחתיכת חוצפנית תתלבשי ותעופי הביתה יחד עם התינוק שלך" בזמן שהעוול מתרחש בסביבה המיידית שלו.

זה גם אומר שכשתיגש למישהי בזמן שהיא מניקה ותרצה להגיש לה את המנה שהיא הזמינה, היא לא תגיד כלום, כי הרי גם היא יודעת שמשהו פה דפוק, והיא רק תיתן לך מבט של "אל תסתכל עליי חוצפן! שים לי מהר את הצלחת על השולחן ולך מפה". ולא! אני לא מציץ! אני לא מציץ, כי ממילא הנשים שמניקות בציבור הן תמיד כונפות או דתיות שמניקות את הילד ה-20 שלהן ושכל ה-18 ילדים שקדמו לו (היו 19, אחד מהם נשכח באוטו ומת. עוד שניים עוברים הרעבה שזוכה להפגנות תמיכה של חרדים כל יום שבת ליד חניון קרתא) כבר רוקנו לה את מחסני החלב ומה שנשאר מהם זה משהו שמזכיר שתי שקיות שוקו ריקות ומקומטות.

בואו נגיע לפשרה: מותר לך להניק בציבור רק אם את עומדת בדרישות הבאות: את בת פחות מעשרים וחמש, זה הילד הראשון שלך שאת מניקה, וקוראים לך בר רפאלי. אז הנקה נעימה. או לרוויה. מה שזה לא יהיה.