רוקד עם שיכורים

והנה מגיע יום חמישי בלילה, ואיתו אחת הדילמות הקשות שצעירים צריכים להתמודד איתה - לאן נצא הפעם?

בשבוע שעבר נפלה הבחירה על ה-Go Go Beach. למה? כי כולם הולכים. וגם השם מגניב. הכניסה היא כמובן מגיל 21, אך למען העיתונאות החופשית דאגנו מראש לפרוטקציה. כניסה למועדון בקומבינה יכולה להביא אותך להתעלות נפשית וחוויה חוץ גופית, שבה אתה מביט מהצד על אנשים אחרים שמנסים להיכנס אך נחסמים על ידי שני ציקלופים לבושים שחורות, ונזכר בכל הפעמים בהם הדיחו אותך אל מחוץ לגדר, ושלחו אותך לחפש את החברים שלך במתנ"ס.

אבל מספיק עם הנוסטלגיה קורעת הלב הזו. הפעם אני בפנים, המוזיקה כבר הולמת בחוזקה, והלבטים האם להתחיל לרקוד או לא מתיחלים להשפיע. אבל במועדון כמו במועדון רמת האלכוהול בדם היא שקובעת מהי דרגת הקיצוניות של הדברים שאתה מוכן לעשות. לא פעם מצאתי את עצמי מצהיר בפרהסיה "מצטער, אני לא מספיק שיכור בשביל זה", אבל אחרי כוסית או שתיים (או שלוש), מוצא את עצמי מדלג במעגלים כגדי עם פגיעת ראש ומנסה להתחיל עם בנות בעזרת משפט הזהב של השיכורים: "באלללה באללה קבוקים?".

בזמן שעובר בין שוט לשוט, זו הזדמנות נפלאה נפלאה לבחון את המצב הסוציו-אקונומי מסביב. מימיני חבר שלי רוקד עם בחורה, שמאותת שיש לו אישור לנחות הערב, אבל הביישן מעדיף להמשיך בסיבובים מעל שדה דוב. היא נצמדת אליו ומתחילה בריקוד סקסי, אך הוא דוחה אותה מגופו ומתחיל בתנועות המצריות המגוחכות האלה, שתסלחו לי, אבל הן מוכרחות לצאת בדחיפות מארסנל תנועות הריקוד העולמי. משמאלי, שתי פקצות רוקדות ביחד, מנהג שהוא, כידוע, נועד כדי לפרסם בריש גלי את ההכרזה: "שלום אנחנו פקצות, ואנחנו רוקדות ביחד כברירת מחדל, עד שהבן הבא שיעבור כאן יחליט לבעול אחת מאיתנו. תודה".

הניסוי הסוציולוגי המעניין הזה לא נגמר כאן. מרחוק עייני קולטות את הארס המקפץ, שהכבוד העצמי שלו משתקם מהר יותר ממאגר הטילים של חיזבאלה, הוא עובר מאחת לשניה, ומקווה שאחת מהן תסכים לחזור איתו הביתה. הוא עובר, מנסה להתחיל, חוטף את הדחייה, מחייך חצי חיוך שכולו "ההפסד כולו שלי" וממשיך לפגר הבא.

ואם אנחנו כבר בביקורת על אנשים, אסור בתכלית האיסור לשכוח את המשתכרים הכבדים.בצמוד לבר ניתן למצוא אותם, תמיד בקירבת האלכוהול. הם כבר שתו בערב הזה יותר ממה שאתה שתית בחודש האחרון, והם מזוהים בעיקר עם תנועות חוזרות ונישנות של אותו ריקוד ללא כל חידוש. בהתחלה זה ניראה כאילו הבחור סתם שיכור קלות, ואז אחרי חצי שעה ללא תזוזה אתה מבין - הבחור שיכור כלוט.

אבל לכל ערב חמישי יש את שישי בבוקר, כשאתה יוצא מהמועדון חצי מסטול ומחכה למונית שתבוא לגרור את מה שנשאר ממך הביתה. אני לא באמת סגור על כמה נהנתי מכל המאורע אם בכלל, אבל רוב הסיכויים שעד הצהריים אני אהיה מוכן להישבע שהיה הכי כיף בעולם.