איך לנקום בהורים

מעצבנים, מרגיזים, עולים על העצבים, קרציות, נועלים את הדלת בצהריים וחושבים שאנחנו לא יודעים מה קורה שם בחדר: אלו הם ההורים של כולנו. חוץ ממי שאין לו הורים והוא גר באיזה פח ברחוב.

תרשום תרשום

מגיע שלב בחייו של אדם בו עליו לעזוב את הבית ולעבור למקום שיש בו יותר כדורי ויאגרה מבית מרקחת פיראטי באשדוד ופחות יחסי מין מאשר בבית של האפיפיור: בית האבות. ביום שבו ההורים שלכם יבקשו מכם ללכת לקנות להם חיתולים או לרסק להם את האוכל, זה היום שבו תדעו שהגיע הזמן ללחוץ פליי במערכת, לנגן ברקע את "עוף גוזל" ולהיפרד מהם לשלום. איפה פה הנקמה אתם שואלים את עצמכם? הנה: בפעם הבאה שההורים שלכם עושים לכם משהו נוראי כמו למחוק לכם את כל העונה החדשה של קופיקו מהיס-מקס, פשוט תאיימו עליהם שכשהם יגדלו אתם לא תרשמו אותם לשום בית אבות, או יותר גרוע, תרשמו אותם רק לבתי אבות שהופיעו בכלבוטק.

העיקר הבריאות

סע לשלום, המפתחות בפנים

כמו כל המבוגרים, סביר להניח שגם ההורים שלכם מתלוננים לפחות פעמיים ביום על מחירי הדלק שרק ממשיכים לעלות ושהכסף לא גדל על העצים. מכירים את המכוניות ההן שנוסעות על ביסלי גריל וטרופית ענבים? גם אני לא. אבל מה זה משנה. עם רדת השמש, בשקט בשקט, קחו את המפתחות של האוטו של אמא ואבא, פתחו בעדינות את מכסה התדלוק, והזרימו פנימה ביסלי ומיץ בכמות שלא הייתה מביישת גם את מסיבת היומולדת של השמן ההוא מלרדת בגדול. האוטו אולי לא יסע יותר לעולם ואף ישהה במוסך כמה חודשים טובים, אבל אם זה לא חיסכון בדלק אז אני לא יודע מה כן.

זה לא אנחנו, זה אתם

זו היא אולי הנקמה האכזרית מכולן, ויש להשתמש בה אך ורק אם כל שאר ניסיונות הנקמה האחרים כשלו. על מנת להבטיח מאה אחוזי הצלחה, יש לעקוב בקפידה אחרי השלבים הבאים: הושיבו אותם בסלון, מזגו להם את השתיה האהובה עליהם (זה בטוח סודה או מיץ אשכוליות אדומות), קחו נשימה עמוקה וספרו להם את האמת: אמא, אבא, אני מאומץ. יהיה להם קשה לקבל זאת בהתחלה, הם גם לא יבינו איך לא סיפרתם להם את זה עד היום, אבל מעכשיו הם יאלצו להתמודד עם האמת המרה. לא עוד חיים בשקר, לא עוד הדחקה והעמדת פנים. ואל תשכחו בסוף להזמין פיצה. כולם אוהבים פיצה.