העתיד כמעט כאן

אתמול התפארה מכללת בית-ברל ביצירות האחרונות של תלמידי החוג למשחקולוגיה. פוטנציאל לא חסר שם – עכשיו נמתין בסבלנות שהתעשייה הישראלית תתעורר

פסקה חדשה

אם נסתכל לרגע על התמונה הגדולה, כולנו צריכים לעודד ולתמוך בתוכנית למשחקולוגיה של המכללה האקדמית בבית ברל, שהציגה אתמול בערב את עבודות מחזור הבוגרים שלה לשנת 2009. זהו בסך הכל המחזור החמישי, המחלקה עוד מגבשת את זהותה, ראש התוכנית רנארד גלוזמן וצוות המרצים עושים עבודה טובה, ו-13 הפרויקטים שהגיעו לקו הסיום הם מספר מרשים לכל הדעות. בתוך היעדר תעשיית משחקים בישראל, בוגרי המחזור הזה עוד יכולים למצוא עצמם יום אחד כסוג של אבות מייסדים לתעשיה שתקום יום אחד, או לפחות הבנים הראשונים שלו.

האמא המייסדת

הערב הוקדש לזכרה של פרופסור דיאנה סילברמן קלר ז"ל, מי שהקימה את התוכנית הראשונה לפיתוח משחקי מחשב בישראל כשניהלה את מחלקת הניו מדיה של המכללה והלכה לעולמה השנה. סילברמן ראויה כבר היום לתואר האמא המייסדת, והתפיסה שלה שמשחקים הם משהו שהוא יותר מכיף נטו - אלא גם אמנות שיש לחקור, ניכר בחלק מעבודות הגמר. לראיה, קרוב לחצי מהמשחקים שהוצגו נגעו בדרך כזו או אחרת ב-"Edutament", כלומר משחקים בעלי אופי לימודי.

רמת המשחקים שהוצגו אינה אחידה, ולכן היה טוב לראות מגוון בעבודות הגמר. כך הוצגו פרויקטים שמכוונים לפלטפורמות שונות כמו משחקים שפוזלים אל האייפון, משחק שמשלב שלטי Wii, משחקי פלאש שמקנים מיומנות שונות כמו הקלדה עיוורת או לימוד חשבון, ופרויקט שמתיימר לתת פתרונות ARG לכנסים ואירועים.

הערב נפתח בתצוגת משחקים בחלל הכניסה של אודיטוריום המכללה, ולאחר מכן התכנס לאולם הקטן לפאנל שעסק בפיתוח משחקים לרשתות חברתיות ואחריו פרזנטציות של הפרויקטים.

שתי הערות למארגני האירוע:
1. זה ידוע שבפתיחת תערוכות יהיה בייגלה, יין אדום וכמות אנשים שלא מאפשרת באמת להתרשם מהמוצרים. עם זאת, תצוגת משחקים ראויה לשמה לא יכולה להתקיים בחלל כל-כך צר כמו לובי הכניסה של האודיטוריום.

2. תכינו תוכנייה לאירוע. באתר המכללה הופיע תיאור הלו"ז הכללי בלבד. איחורים הם דבר טבעי באירוע מסוג זה, אולם הצגת קולקציית המשחקים הייתה מתישה לפרקים והתארכה הרבה מעבר לזמן שנקבע.

מיישרים קו

הפאנל, כדרכם של פאנלים, כלל בעיקר מיחזור של מידע קיים וזמין, אולם הבחירה לקיימו היתה נכונה. האנשים שהשתתפו בו היו כאלו שהצליחו רובם ככולם לייצר הכנסות ולפרוץ לעצמם דרך בשוק המשחקים המופצים ברשתות חברתיות, והנושא רלוונטי לחלוטין.

באשר לבציר העבודות, הוא יישר קו עם אופי תצוגות גמר של בתי ספר שונים לאמנות, בהן לרוב סטודנט אחד או שניים מתבלטים מעל השאר. במקרה של המשחקולוגיה היו אלו שחר נש ויוסק אסחאק עם המשחק "Pigz Online", בו המטרה היא להרוויח כסף בצורה חזירית-קפיטליסטית על ידי ניהול אסטרטגי נכון דרך הפעלת גורמים שונים בעיר - חלקם לא חוקיים בעליל, כמו סוחר סמים או סרסור.

עוד שלוש הערות לצוות המרצים של המשחקולוגיה:

1. הדבר הראשון שבולט ב-Pigz Online זה שהוא פשוט נראה מצוין. הוא מציג סביבה עירונית ודמויות תלת-מימדיות, תפריטי ניווט ברורים, סאונד מקצועי ואריזה כוללת מרשימה. זה גם הדבר הראשון שבולט לרעה בשאר המשחקים: הם פשוט לא נראים מספיק טוב, לא ברמת הגימור ולרוב גם לא ברמה הגרפית של המשחק עצמו. נראה שהתוכנית למשחקולוגיה עוסקת יותר בחלק החשוב מאד של התכנות והמשחקיות, בעוד העיצוב נשאר מאחור. אני בספק אם סטודנט במחלקה השכנה לקולנוע בבית ברל היה מרשה לעצמו לא לשים דגש על כל האלמנטים שבסרט שלו כמו צילום, תאורה ותלבושות.

פסקה חדשה

2. היה יפה לראות במהלך הערב כל סטודנט עולה ונותן מצגת על המוצר שלו. זה נתן תחושה הרבה יותר אישית וידידותית וזו דרך יפה להגיד שלום ותודה על התקופה שהם סיימו. עם זאת, חלק גדול מהמצגות הסתיימו בהצגת התוכנית העסקית שיש למשחק שלהם להציע לעולם, ופעמים רבות התוצאה הייתה מגוחכת ופגעה במוצר עצמו. טענות כמו: למשחק שלי יש סיכוי להצליח כלכלית כי הוא פונה לשוק ה-PC ויש בעולם 2 מיליארד מחשבים - מוטב שלא ישמעו.

3. מבלי להזכיר שמות, חלק קטן מהמשחקים שהוצגו היו לא גמורים ולא ראויים למאכל אדם. דברים כאלו קורים ולא כל אחד יכול להצליח. גם הסטודנטים האלו ראויים למילות התודה שלהם, אבל אני לא בטוח שבערב רציני יש להם מקום. התוכנית למשחקולוגיה מתחרה כבר עכשיו מול תוכניות דומות בארץ, ובעתיד התחרות והיוקרה רק יגדלו. ייתכן ואם היו מוצגים רק 8-10 פרויקטים טובים, תחת סטנדרטים נוקשים יותר, הם היו יוצאים נשכרים.

לסיכום, העתיד כמעט כאן. המכללה מצליחה להוציא מדי שנה בוגרים ראויים שהולכים להעשיר בשנים הקרובות את השוק הישראלי ובתקווה גם יעשירו את כיסם. הם עדיין חוטאים קצת באווירת הכפכפים שבה הכל הולך, כמו לעתים זלזול ורעש באולם. אבל גם הערב הזה הוא עוד צעד בכיוון הנכון.

בחלק מהמשחקים של תלמידי בית ברל כבר שיחקנו בעבר. לחצו כאן לכתבה קודמת בנושא