סכנה לציבור

החוק פוסל הרבה דברים - מריחואנה, עזרה לפליט סודני וסקס עם חיות, למשל. למרבה הצער הוא לא פוסל את הדברים שבאמת ראויים לפסילה, ויוצא שדווקא הדברים האיומים ביותר זוכים ללגיטימציה ממשלתית. מדובר באינספור דוגמאות, מקצתן אני מעוניין להביא לידיעת הציבור למען יעשה מעשה (הפגנת ענק למשל, זה יהיה מעשה נחמד מצידכם).

הקורקינט החשמלי

מדובר בתופעה חדשה בארצנו, לכאורה המרענן הרשמי של הקיץ והכלי שמאיים לעשות לאופניים את מה שעשו המכוניות לכרכרות עם סוסים. אפשר להגיע ממקום למקום במהירות מפוארת של שלושים קמ"ש ובלי להזיע ממאמץ, אלא רק מהלחות. אז מה אם בדרך נמלטים באמוק הולכי רגל מבוהלים? שימלטו להם, הפרימיטיבים. ובינתיים - תאונות הדרכים עוברות מהכביש למדרכה. נצטברו כבר עדויות מטרידות על אנשים שנפלו מהקורקינט ושברו אגן, או לחילופין נחתו על נגן האקורדיון בפינת הרחוב שהפסיד לא מעט ימי עבודה עקב אף סדוק. פצועים? נפגעים? על המדרכה האהובה שלנו? מדובר בצעד אחד לפני מלחמת גוג ומגוג.

המטקות

בהחלט לא תופעה חדשה אך היא תופסת תאוצה עם כל קיץ שעובר. מעבר לעובדה שמדובר במשחק טיפשי במיוחד מכיוון שאין בו מנצח, הוא גורם לתופעות לוואי אצל הצופים בו, בדמות כאבי ראש אדירים ואפילו אפילפסיה. שחקני המטקות ראו כי אין להם צופים והחליטו לכפות עצמם על הציבור ולהשתלט על המקום ההומה ביותר בנמצא. אם בעבר נאלצנו לדלג בין ילדים המהנדסים ארמונות בחול, היום, למרבה האימה, אנחנו מסכנים את חיינו בין גברברים שדופים ומיוזעים שחובטים לכול עבר כדורי גומי שחורים, פוגעים בחפים מפשע ועוצרים את התנועה בדרך למים. מישהו עוד יאבד עין מהעסק הזה, אני מבטיח לכם.

המסטיקים

גומי הלעיסה תפס מקום של כבוד בחברה הישראלית והפך למאכל האהוב ביותר אחרי עט של מישהו אחר. למרות הנזק העצום שהמסטיקים מסבים לכול המתקרב אליהם, אנשים ממשיכים ללעוס אותם באדיקות מופלאה ומתוך אמונה כי ניפוח בלונים מעיד על כישרון כלשהוא. אבל מלבד זאת, אין למסטיקים ערך אמיתי. הם מאבדים טעם במהירות והופכים לנטל בפה, הם נדבקים לנעל, למכנסיים ולשיער, הם גורמים להתכווצות שרירי הלסת והם מוציאים סתימות. חברות המסטיקים מנציחות את שליטתן על חלל הפה שלנו באמצעים מגוחכים כגון בדיחות קרש, עתידות ואפילו הטענה שהמסטיק מוריד את רמת החומציות בפה. זה נכון, אבל גם לעיסה של חתיכת צמיג ישן יכולה לעשות את אותו האפקט.

תל אביב

אמנם זה לא פוליטיקלי קורקט להגיד זאת דווקא בשנת המאה להיווסדה של מפלצת הכיעור - אבל אין מנוס, תל אביב היא ענן שחור וקולני שמורכב מזיעה וזבל. לכו לים, תביטו לתוך המזרקה בכיכר דיזינגוף, צאו לרחוב אלנבי ולא תוכלו להתעלם מההתקפה האיומה על החושים: ממערב תוקפת צחנת הזיעה את חוש הריח. ממזרח מאגפות ערימות האשפה את חוש הראייה. ומדרום מכתרים נהגים עצבניים את חוש השמיעה, וצפירותיהם האיומות מהדהדות גם בסיוטים. אפילו העטלפים בחרו בעיר הזאת לבסיס האם שלהם, בה הם ישנים הפוכים בצמרות העצים ויוצאים לגיחות זעם בשעות הליל המאוחרות. העיר הלבנה? יותר בכיוון של גותהאם סיטי.

ואם כבר אנחנו מוציאים דברים מחוץ לחוק, אולי כדאי להוציא גם את חברי הכנסת הנכבדים שלנו? מה לא נאמר על אסופת הסטנדאפיסטים הללו, המונעים על ידי אינטרסים צרים, מחוקקים חוקים מטופשים ומוציאים ומכניסים תיקונים והצעות השכם וערב, כשרק אחוז קטן מהם באמת רלבנטי או מועיל.

לעת עתה הקורקינט החשמלי, המטקות, המסטיקים, תל אביב ואפילו החכ"ים הישראליים הם חוקיים לגמרי למרות שמדובר בסכנה בריאותית וסתירה מוסרית. הגיע הזמן לעשות שינוי. הגיע הזמן לתקן את המדינה! מי מרים את הכפפה ופותח קבוצה בפייסבוק?