הארד קוריאה

בתחילת החודש הסתיימה בצפון קוריאה ועידת 2009 KMCM. זוהי ועידת עסקים עולמית שתכליתה לחשוף חברות מקומיות לשוק העולמי. מדובר בחברות סלולר, אנימציה ומשחקים. התמזל מזלי לקחת חלק בועידה, לצד נציגי חברות נוספות מישראל. כך נחשפתי מעט לתעשיית המשחקים הקוריאנית, ולמדינה שמשחקי הוידאו הם חלק בלתי נפרד מתרבותה. אין ספק - יש לנו עוד הרבה עבודה כדי להגיע לרמה הזו.

תרבות

הקוריאנים חולים על גאדג'טים וחולים על משחקים. כמובן שהמנטליות שונה: הבחורות, ולא רק הילדות, אוהבות צעצועים ומוצרים מתוקים (המותג "פוקה", למשל, הוא קוריאני) והבנים אוהבים משחקים. בכל פינה ברחבי סיאול תמצאו חלל עם מכונות ארקייד, ושם לצד אטרקציות חדשות ויקרות ניצבים להם גם הרבה משחקים קלאסיים; המכונה של טקן עומדת ליד באבל באבל המיתולוגי.

 

הקוראינים לא רק משחקים הרבה, אלא מתייחסים לתחום ברצינות. גופים שונים, כולל הממשלה, מחלקים פרסים לחברות משחקים מצטיינות על בסיס חודשי. גם בנאומים הפותחים של הועידה הובלטה נוכחות של אישים בכירים ואורחים מכובדים, בינהם נציגי חברת "Big point" הענקית או סמנכ"לים בכירים של סוני וערוץ ניקולודיאון. נכון שבישראל יש לנו צרות ומלחמות, אבל תנו לי להזכיר לכם את השכנה הצפון קוריאנית, שרק החודש שיגרה כמה טילים שהכניסו את כל העולם לכוננות.

תשתית

 

בשביל תעשיית משחקים פעילה, כזו שגם מייצרת הכנסות גדולות, צריכים תשתית. בישראל חבילות הגלישה היקרות יותר של "האינטרנט המהיר" נעות בסביבות 10-15 מגה. מיותר לציין כי רוב בתי האב בישראל עדיין גולשים במהירויות נמוכות בהרבה.

 

בסיאול, עיר הבירה של דרום קוריאה ואחת הערים המיושבות ביותר בעולם (10 מליון תושבים בקירוב), הסיב האופטי מגיע אליך עד הבית. כך קורה שמהירות הגלישה עומדת בבתים רבים, ובוודאי בבתיהם של הגיימרים, על 100 מגה ואף יותר. הקונסולות כמעט אינן קיימות בקוריאה - נתח השוק שלהן נמוך מעשרה אחוזים, לעומת המחשב האישי ששולט בגדול.

 

בישראל משתמשים בחיבורי אינטרנט מהירים בעיקר כדי להוריד תכנים לא חוקיים מהרשת. עם זאת, לדעתי לרשת מהירה באמת בארץ תהיה השפעה אדירה על שוק המשחקים, ושינוי תרבות הצריכה שלהם. להתראות "לאגים" במשחקים נגד יריבים מהעולם - שלום למשחקיות משופרת. תשתית טובה תוכל לספק קרקע לחברות פיתוח, שהיום קורסות עוד לפני שנעמדו על הרגליים. נכון שעוד אין לנו מליוני גיימרים, אבל המשחקים כבר נמצאים בכל בית ומתישהו (בתקווה בקרוב) נהיה מוכנים לעבור לשלב מתקדם יותר.

משחקים

את הפגישות עם החברות בכנס קבעתי על בסיס רשימה אין-סופית של גופים עסקיים המתעסקים במשחקים. למרות שמספר משחקים קוריאנים, כמו "מייפל סטורי" או "War Rock", כבר מוכרים לגיימר הישראלי, את הרוב המכריע של המוצרים לא הכרתי.

 

המודל העסקי העקרי של משחקים בקוריאה הוא "עסקאות זעירות" - Micro Payments. המשחק מוצע להורדה בחינם, אולם שדרוגים ואביזרים שונים עולים כסף. רוב החברות שנפגשתי איתם דיווחו כי בין 10 ל-20 אחוז מהמשתמשים אכן מבצעים רכישות כאלו.

 

התחושה שלי היא שמודל כזה לא בנוי לגיימר הישראלי. אתם יודעים לבד למה. מספיק אם תסתכלו על תגובות הגולשים בגיימר לאייטם הקטן שהתייחס לאפשרות שבליזארד יוותרו על דמי המנוי של "WoW" לטובת אותן עסקאות קטנות.

 

כך יצא שהעברתי יום שלם בתא שהוקצה לי באולם הפגישות, בחברת מתרגמת קוריאנית יפיפיה, נחשף להרבה משחקים מושקעים ומוצלחים שאין לי באמת שום דבר לעשות איתם. למשל, סדרת משחקי ספורט די זהה, כולל הדיבוב המוגזם באנגלית, כמו זה:

גיימינג TV

הגיימינג הקוריאני לא קורה רק על המחשב בבית או ברחוב, אלא גם בטלוויזיה. במקבילה הקוריאנית של הטלוויזיה בכבלים תוכלו למצוא ערוץ שמוקדש רק לגיימינג, וגם בערוצים הכלליים צצות מדי פעם תוכניות משחקים. יש שם הכל: מביקורות והצגת כותרים חדשים ועד אליפויות במשחקי אסטרטגיה, טורנירי "קוויק" ו"קאונטר סטריק".

 

התעניינתי ברצינות ברכישת חלק מהתכנים הללו. גם בישראל ניסו פעם להריץ ערוץ שכזה, אך כשלו ונעלמו. התקשרתי לידידה המתמחה בתחום הרכש בטלוויזיה בישראל. זה מה שהיא אמרה, ואני מצטט:
"כהערה כללית על החומרים האלה של הגיימינג - צריך מאוד להזהר איתם. הניסיון מלמד שעוד לא הצליחו לפצח את הז'אנר לטלוויזיה. כל מה שניסו לעשות עד עכשיו נכשל לגמרי, כך שתבדוק טוב טוב לפני שאתה שם כסף על תוכן כזה. יש גם חבר'ה ישראלים שהפיקו בזמנו תוכנית גיימינג ששודרה בלילה, רצו אחר כך להמשיך עם זה - ולא מצאו ערוץ שיקח חסות".

 

והיא צודקת. גם מי שאוהב משחקים יודה לרוב שצפייה בתוכניות גיימינג פשוט משעממת. באופן אישי אני מאמין שיש מקום לתכני גיימינג בטלוויזיה שלנו, וכבר היום עושים בעולם דברים יפים. אבל נראה שתעשיית המשחקים עצמה עוד לא הצליחה לפצח את הנושא. עולם הגיימינג כל-כך רחב ומכסה כל-כך הרבה ז'אנרים, שכמעט בלתי אפשרי לגעת בו בתוכנית אחת מרוכזת. לא פלא שסרטון הגיימינג הכי נצפה ב-2009 הוא זה המציג את ישבנה הענוג של בחורה המשחקת עם החישוק הוירטואלי ב-Wii Fit.

 

נכון שבקוריאה ובעוד ארצות במזרח חלק מהגיימרים הם סוג של סלבס ומתפרנסים ממשחקים בכבוד, אבל התחושה שלי היא שהמפתח להצלחה תמון במשחק שבאמת יהיה כיף לצפות בו, שחוויית הצפייה בהם תוכל לספק את אותו הריגוש שנותן לך המשחק עצמו. עד שזה יקרה, אשאיר אתכם להשתעמם/לבלות עם סרטון שיכיר לכם קצת את ערוץ הגיימינג הקוריאני.