לא חינוכי
הסתבכויות פליליות, ניסיונות התאבדות ומועדונים הזויים - המלצות ספרים למדוכאי גיל ההתבגרות
מכירים את האנשים שכשהם קוראים ספר ויש לכם משהו ממש חשוב לספר להם, הם יקשיבו לך רק אם תפיק מופע זיקוקי די-נור? או את האנשים שאוהבים להשוויץ בעובדה שהם קראו את האחרון של "הארי פוטר" בתשע שעות? או שכשהם עוברים ליד חנות ספרים, הם נכנסים אליה במחשבה של "אני לא קונה היום ספר" ויוצאים עם שלושה כי היה "מבצע ממש ממש טוב ומשתלם"? טוב, אז אני מודה. אני מאותם אנשים בודדים שממשיכים במלאכת הקריאה הקדושה ביראה, לא מוכנה להיכנע לפלאי הטכנולוגיה שעכשיו מעניקים את כל הקלאסיקות בקבצי מחשב. אז לכבוד שבוע הספר שבמסגרתו כל הוצאות הספרים נפגשות מחוץ לחנויות בקניונים ומעניקות את אותן הנחות ומבצעים שיש בקניונים הממוזגים, התכנסנו כאן היום לכבוד כמה ספרים שאני ממליצה עליהם בחום. ותאמינו לי, הבחירה הייתה קשה.
התפסן בשדה השיפון/ ג'.ד. סלינג'ר
כל מי שדיברתי איתו על הספר, מיד שולף את המידע הסטטיסטי המרתק ש"התפסן" הוא אחד מהספרים שיותר השפיעו על הספרות האמריקאית. יופי. אבל מה שבאמת מעניין זה שסלינג'ר יודע לכתוב, יודע לקלל, יודע לתאר והכי חשוב- יודע לספר סיפור לא קל בצורה פשוטה. קראתי לראשונה את הספר בכיתה ט', בדיוק בזמן של בלבול והתבגרות. הספר התבגר יחד איתי וכל פעם שאני קוראת אותו, אני מרגישה שנגלה אלי משהו שונה וחדש שלא היה שם בפעם הקודמת. וחוץ מזה, זה הספר הראשון שקניתי ביד שנייה.
פעמון הזכוכית/ סילביה פלאת'
סילביה פלאת' אמנם ידועה בכך שניסתה להכין מהראש שלה עוגה בתנור (וכמעט זכתה בפרס "ניסיון ההתאבדות המקורי ביותר") אבל לא הרבה מכירים את עבודתה מחוץ למטבח. מבחינתי, פלאת' היא אחת הסופרות והמשוררות היותר מיוחדות ומסתוריות שהיו אי פעם, וכל פעם שיוצאת פיסת מידע או יצירה שלה, אני ישר קופצת על המציאה. ב"פעמון הזכוכית" פלאת' מספרת לנו את סיפור חייה במסווה של אסתר, סטודנטית מצטיינת שמנסה בגיל 22 להתאבד. זהו סיפור נוגע ללב, רגיש ובכל עמוד תהיה שורה שאפשר להזדהות איתה, במיוחד בגיל ההתבגרות.
לרקוד עם דמעות בעיניים/ ניסן שור
ואו, אם הייתם יודעים כמה התרגשות הייתה כשקיבלתי את האמייל שהספר הזה יוצא לאור. ולמה? ניסן שור הוא עיתונאי וחוקר תרבות מיוחד במינו, שבטח חלקכם מכירים מהסדרה "טינופת". אמנם זהו לא ספר קריאה טיפוסי, אבל ניסן שור יודע לכתוב, לעזאזל. בספר הראשון שלו, בהוצאת רסלינג, מביא שור את היסטוריית המועדונים בארץ. נכון, אני יודעת שזה נשמע נושא חסר בשר ותוכן אבל שור מביא את המועדונים למקומות שלא דמיינתם שקיימים וגורם לכם לרצות לחזור לתקופת מועדון "הפינגווין". ולסיום, אני מודיעה מראש- הייתי בטוחה שהספר שאקבל יהיה ספר של מאה עמודים מקסימום אך במקום קיבלתי אנציקלופדיה, אבל כזו שמעבירה אחלה טיסה ללונדון.
זה לא שאני לא אוהבת/ אורית הראל
אחד הספרים הישראליים שאני יותר נהנת לקרוא, ויותר מפעם אחת. עלילת הספר מגוללת את סיפור חייה של נילי בצורה הכי קלילה, צינית, מרגשת, עוקצנית, שנונה ומקסימה ומתובלת בהמון בדיחות ה"בית הפולני". אבל אל תתנו לאווירה הקלילה להטעות אתכם- זהו ספר על מערכות יחסים, רומן מחוץ לנישואין ויחסי הורים-ילדים והמון התלבטויות בנוגע ל"אסור ומותר". אין לתאר כמה הספר הזה מיוחד, מלא בדיאלוגים שהשאירו אותי חסרת מילים. אז פשוט רוצו וקנו, הוא שווה את זה.
מיליון רסיסים קטנים/ ג'יימס פריי
כשמונח לידי הספר השני של פריי, "בוקר בהיר וצח", החלטתי להמליץ דווקא על הספר "מיליון רסיסים קטנים" שעורר לא מעט מהומה כאשר התברר שלמרות מדבקת "מבוסס על סיפור אמיתי", העלילה היא פרי דמיונו המסומם והאלכוהוליסטי לשעבר של הסופר. אני מודה, גם אני נפלתי לתרמית הסיפור האמיתי ורק כשסיימתי לקרוא אותו (בנשימה אחת) נכנסתי לאינטרנט לברר עוד פרטים על הסופר וגיליתי שהולכתי שולל. אבל האם זה באמת משנה? לא. "מיליון רסיסים קטנים" כתוב בצורה מרגשת וקולחת. הכתיבה אמנם אינה קלאסית המבוססת על פסקאות וסימני פיסוק, אבל זה סוד הקסם. וכשנכנסים לעלילה, יודעים שככה היה צריך לכתוב את הספר, כמו מחשבות נעות.