עונת היובש

אם יש משהו שמונע מהעצבים שלי להתמוטט ונותן לי תקווה לקום בבוקר, זו הידיעה שיש באופק חג קרוב שמביא איתו ימי חופש, ארוחות שחיתות ומעטפות עם כסף מסבא (כי סבתא מתה). אבל עכשיו, כשיום העצמאות מאחורינו התקווה הזו הולכת ונעלמת, כי יום העצמאות מסמל פחות או יותר את סיום תקופת החגים, ואת תחילתה של תקופה ארוכה ורציפה של אפס ימי בטלה בבית.

אז נכון, יש את שבועות שהוא לא באמת חג, ויש את ל"ג בעומר, שחוץ מאלכוהול זול ותפוחי אדמה שעושים לך כוויה בלמעלה של הפה, גם הוא לא מתהדר בכמות מספקת של ימי חופשה.

בכלל, אין מספיק חגים בלוח השנה העברי. גם בדקתי את זה, ורשימת החגים לא עודכנה כבר המון זמן. ומה עם חגים קצת יותר מודרניים? איזה מן חג זה ט"ו בשבט? תראו לי אחד שחוגג יומולדת לעץ שלו. הגיע הזמן לקבוע חגים חדשים שידברו לכולם ושיביאו איתם לפחות שבוע חופש. הנה כמה רעיונות לחגים שכולם ישמחו לאמץ:

חג הארוחה המשפחתית

לא משנה איזה חג אתם חוגגים, אתם יודעים שבערב מחכה לכם ארוחה משפחתית: בשרית, חלבית, ארוחה מפסקת, זה לא משנה. יש ארוחה. חג הארוחה המשפחתית מדלג על דברים משעממים כמו קריאת ההגדה ומגיע ישר לעיקר- לאוכל. בלי סיפורי גבורה מיותרים, בלי ברכות ארוכות לאלוהים ובלי קינוחי פרווה, שאותם צריך להוציא מחוץ לחוק גם בלי קשר לחגים.

חג הפייסבוק

קל לזכור את מנהגי חג הפייסבוק: מה שצריך לעשות כדי לחגוג אותו זה פשוט לשבת כל היום ליד הפייסבוק, לרפרש את העמוד כל כמה דקות, להתעדכן בסטטוסים של אחרים, לחכות שמישהו יתייג אתכם בתמונה, לעשות קוויז או שניים, להתרגז על כוסיות שהפרופיל שלהן סגור, ולחשוב על שורה מגניבה מאיזה שיר לסטטוס שלכם כדי שכולם יגיבו לכם ויעשו לכם Like. בטח אין לכם מושג למה צריך חג בשביל משהו שאתם גם ככה עושים על בסיס יום-יומי, אבל צריך, כי ככה לפחות לא תרגישו רע עם עצמכם שהחיים שלכם עלובים, ותוכלו פשוט להגיד שאתם מסורתיים ומקפידים על כל מצוות החג.

חג השינה

לפעמים אנשים שישנים הרבה נוטים להרגיש רע עם עצמם, כי בזמן שהם ישנו העולם בחוץ המשיך בלעדיהם. לא עוד! חג השינה מבטיח שלא תפספסו שום אטרקציה או בילוי, כי בזמן שאתם תחלמו במיטה, כך יעשו גם כל שאר תושבי המדינה. לא תצטרכו לשים את הפלאפון על שקט, כי לא יהיה מי שיתקשר. לא תצטרכו לדאוג שתפספסו פרק של "שורדות בבית", כי לא יהיה מי שישדר את זה, וגם ככה אף אחד לא רואה את החרא הזה, והכי חשוב: לא תצטרכו לשים שעון מעורר, כי חג השינה מסתיים ביקיציה טבעית!

חג הבלי חזיה

אמנם בחג הבלי חזיה אין ימי חופש, אבל כשאני אלך ברחוב לפחות אני אדע שלא קמתי בבוקר לעוד יום רגיל ושגרתי. בחג החזיה כל הבנות חייבות ללכת בלי תחתונים. וגם בלי חזיה. בניגוד לחגים האחרים שתקפים לגבי כולם, לחג הבלי חזיה יש יוצאות מן הכלל: כונפות, זקנות, בנות שכח המשיכה חזק מהן, ומיקי בוגנים. איזה חג נפלא.

כמובן שישנם עוד אינספור חגים שצריכים להיכנס ללוח השנה, כמו למשל החג בלי מיכל אמדורסקי, החג בלי שידורים חוזרים של הגשש החיוור בטלויזיה, החג שבו לכולם יש מקום לשבת באוטובוס, והרשימה עוד ארוכה. עם קצת אמונה ומינימום מאמץ, או ההיפך, נצליח לגרום לשינוי. חג שמח!